שוברים את השיא: צניחה חופשית מהחלל

צוות בחסותה של רדבול ינסה לשבור את שיא הקפיצה החופשית. לצורך כך יקפוץ בקרוב פליקס באומגרטנר מגובה 120,000 רגל חזרה אל הארץ.

ג'וסף קיטינגר, המחזיק הנוכחי בשיא קפיצה חופשית, מייעץ לצוות רדבול לקראת הניסיון שלהם לשבור את השיא שלו ושיאים נוספים. מקור: צילום מסך מאתר צוות רדבול לקפיצה חופשית

צוות רדבול, בראשותו של פליקס באומגרטנר (41), ינסה לשבור את שיא הצניחה החופשית שקבע לפני 51 שנים וחצי ג'וסף קיטינג'ר. במסגרת ניסיון הצניחה, יועלה באומגרטנר לגובה של 120,000 רגל.

שיאה של אקסלסיור

הניסיון המוצלח של מחזיק השיא הנוכחי, ג'וסף קיטינג'ר, היה של צניחה חופשית מגובה 102,800 רגל מעל פני הים, שהם כ-31.3 ק"מ. קיטינג'ר ביצע את הקפיצה שלו בשנת 1960 במסגרת פרוייקט צבאי של ארצות הברית, בשם אקסלסיור. מטרת הפרוייקט היתה לבחון את סוגיית הפליטה מגובה רב, כגון פליטה ממטוס קרב או רכב חלל, ויכולת השרדות של הטייסים-אסטרונאוטים.

שיגורי הניסוי של קיטינג'ר כללו 3 שלבים, כאשר בכל פעם מכפילים את רום הקפיצה. הקפיצה השלישית היא קפיצת השיא הנוכחית. לאחר הקפיצה עצמה, כאשר הוא נופל חזרה אל הארץ, קיטינג'ר צבר מהירות של 988 קמ"ש, ושבר את מהירות הקול. הוא האדם הראשון המתועד שהצליח לשבור את מהירות הקול בנפילה חופשית.

הדרך חזרה אל הארץ ארכה כ-13 דקות. במסגרתה הוכיחו את יעילותם המצנח הראשי והמצנח המייצב הניסויי שקיטינג'ר ניסה במסגרת הפרויקט. הקפיצה הגדולה של קיטינג'ר פתחה את הדלת לא רק לפיתוח אמצעי הגנה לטייסי קרב שאולי יידרשו לפלוט מהמטוס שלהם, אלא גם עשויה להיות נקודת ציון בדרך לפתח אמצעים טכנולוגיים שיאפשרו לאסטרונאוטים לחזור חזרה לכדור הארץ גם אם החללית שלהם נפגעת, כפי שקרה באסון הקולומביה.

בסרטון המצורף תוכלו לצפות לא רק בהכנות לקראת הקפיצה של קיטינג'ר, אלא גם בקפיצה עצמה. תנוחת הישיבה בה הוא נמצא תוך כדי הנפילה נובעת מהערכה שהוא נושא בחלקו האחורי ומהתנוחה שבה כוונה חליפת הלחץ שלו, בשונה מצניחה חופשית רגילה בה הקופצים יכולים לצנוח עם הפנים כלפי הארץ.

וידאו: הקפיצה החופשית הגבוהה בעולם (1960), ג'וסף קיטינג'ר

מקור: תמונת מסך מאתר הרשמי של המשימה

בחמשת העשורים שעברו מאז אותה קפיצה, השתנתה הטכנולוגיה, והאנושות והמדע ביצעו צעדים משמעותיים שנועדו להבין יותר כיצד להתמודד עם איתני הטבע עת שפיתחנו חומרים חכמים ומורכבים, ובעקבותיהם תראה הקפיצה של באומגרטנר מעט שונה.

ראשית, תנוחת הקפיצה שלו היא עם הפנים קדימה, הפוך מהקפיצה של קיטינג'ר. בדומה לקיטינג'ר, הכוח המניע שימשוך את באומגרטנר מעלה הוא בלון הליום ענק. אך, בעוד שלקיטינג'ר היה מתקן, הדומה למתקן שיש לכדור פורח, לבאומגרטנר יש מעין תא אסטרונאוטי משלו, המסוגל לשמור על לחץ אטמוספירי רגיל גם ברום, ושם ימתין באומגרטנר עד לקבל אישור הקפיצה. הקפיצה צפויה להימשך כ-15-20 דקות, עד לשובו לכדור הארץ.

הקפיצה של צוות רדבול מתוזמנת, נכון להיום, לחודש אוגוסט הקרוב, מעל מדבריות ארצות הברית. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ייתכן ובקיץ הקרוב נתקדם צעד נוסף קרוב יותר אל החלל. מידע נוסף תוכלו לקרוא באתר המשימה הרשמי.

 

נדב דופמן-גור

עו"ד העוסק בתחומי דיני הטכנולוגיה, דיני פרטיות וקניין רוחני. מרצה ומנטור לסטארטאפים, ובעל ניסיון רב-שנים בפיתוח ווב (http://about.me/nadavdg).

תגיות לכתבה:

להגיב

2 תגובות

  1. מאת כגד:

    מקוה שהוא לא מתכנן לצנוח בחליפה בלבד, אחרת גורלו יהיה דומה לאלה של אסטרונאוטיי ה'קולומביה' ב-2003.

  2. מאת יעקב לקס:

    הערה לעורכים : רבול – rebull ולא כמו שכתבתם.
    זו צניחה לא משקה בפחית

הרשם לאתר

רק גיקים יכולים ליצור דיון חדש! כדי להפוך לגיק מדופלם, הרשם לאתר.