צוות ישראלי זכה בהאקתון של האיחוד האירופי בוונציה

מוזיאון נשמע לרבים מאיתנו כמו מוסד כבד, עתיק ומסורבל. סטארטאפ ישראל בשם Proverb מציע פתרון יצירתי שיגרום לו להפוך נגיש ומותאם יותר ל-2016. עכשיו הוא זוכה להכרה רשמית גם במסגרת זכיה באחת התחרויות הנחשבות בעולם

Museum visit1

קרדיט תמונה: PD

הצוות הישראלי Proverb זכה בסוף השבוע האחרון בהאקתון בשם "אתגרי המוזיאון של העתיד", שנערך באוניברסיטת קה פוסקרי בוונציה. בהאקתון השתתפו מעל ל-120 מתכנתים, מנהלי תרבות וחוקרי אמנות מרחבי אירופה, והוא נערך בחסות פרויקט Europeana Space של האיחוד האירופי. ההאקתון בוונציה היה אחד מתוך סדרת האקתונים ייחודיים שנערכו בנושאים שונים בתחומי התרבות: ריקוד, צילום, משחקים, אופנה ועוד. הכינוס עסק בפיתוח רעיונות חדשים הקשורים בחוויה המוזיאלית, מתוך מחשבה ליישם בעתיד את האפליקציות הזוכות במוזיאונים ברחבי אירופה. בראש חבר השופטים עמד סיימון קרונשואו, מבעלי חברת Remix Summits הבריטית, העוסקת בפיתוח רעיונות עסקיים בתחום התרבות. הצוות הישראלי Proverb הציג פיתוח אפליקציה לשיתוף תמונות בעת ביקור במוזיאון והיה אחד משלושת הצוותים הזוכים. הפרס בו זכו הוא השתתפות בסדנת המשך בת שלושה ימים בלונדון. גם שם תיערך תחרות אשר בסיומה הצוות הזוכה יוכל להשתתף בחממה בת שלושה חודשים במהלכה יעבדו על מהות הסטארטאפ שלהם, המודל העסקי שלו ויפגשו עם משקיעים ומנהלי מוזיאונים ותרבות מרחבי אירופה.

נפגשנו עם שניים מנציגי הצוות, משה סקאל ויאיר דברת, לשיחה על מנת להבין כיצד התגלגל הרעיון למיזם ומדוע יש צורך לשדרג את חוויית הביקור במוזיאון בשנת 2016.

לחוות מוזיאון בדרך שמתאימה יותר ל-2016

משה ויאיר מספרים שהכל התחיל מביקור בתערוכה באנדרטת השואה בברלין. דניאל יאן גירל יצר אפליקציה מבוססת GPS אשר מאפשרת לשמוע קטעי מוסיקה רלוונטיים בהתאם למיקומך באנדרטה. קטעי המוסיקה היו לקוחים מקונצרט שנערך במקום ב-2008. כך אפשר היה לקחת אירוע ייחודי וחד-פעמי ולאפשר לכמות גדולה של מבקרים לחוות אותו שוב באופן שמחייה ומעשיר את החוויה הרגשית של הביקור במקום. לדבריהם, האפליקציה הציתה במוחם את המחשבה לשלב בין סיורים בחלל מוזיאלי או אתר היסטורי לבין טכנולוגיה.

כאשר נתקלו בקול הקורא של Europeana שיצא אל מתכנתים, אמנים, אוהבי מוזיאונים, מעצבים ועוד למצוא דרך להעשיר את החוויה המוזיאלית ולמצוא דרך למקסם את רווחי הארגונים הללו הנאבקים על קיומם ועל משאבים כלכליים, הם ידעו שהגיע הרגע להתחיל ליישם רעיונות אלו. הם הרכיבו צוות בעל רקע מגוון: משה סקאל הוא סופר, מתרגם, בלוגר ותיק ובוגר של התוכנית לתרבות דיגיטלית, פילוסופיה ומדע באוניברסיטת תל-אביב. בעברו כתב טור בשם "פרוזה ווירטואלית" ועסק רבות בקשר בין טכנולוגיה, אומנות וחברה; יאיר דברת הוא משורר, מתרגם וסטודנט ללימודים קלאסיים של יוונית עתיקה ולטינית בעל התמחות באומנות ותולדות האומנות. בנוסף הוא מנהל רשתות חברתיות עבור ארגוני תרבות במסגרת החברה שהקים, Nauta (מילה בלטינית שמשמעותה "נווט"); יואב משה הוא מפתח ויועץ בתחום הווב והמובייל. שימש בתור ה-CTO של קמפיין הבחירות V15. כשאינו עוסק בטכנולוגיה הוא דבוראי, רקדן ויוצר בתים מתוך כלי רכב; גדי דברת, אביו של יאיר, משמש כמנטור העסקי של הסטארטאפ. הוא ארכיטקט ומתכנן ערים בעברו ומנהל פרויקטים בתחום הפיתוח העסקי היום ועוסק בתחום ה"ערים החכמות". כולם הם צרכני תרבות ומבקרי מוזיאונים קרובים. כך למשל, יאיר טייל במשך 7 חודשים באיטליה בין מוזיאונים וכנסיות עם ערימת ספרי תולדות האומנות לצידו במטרה לעשות "צליינות אומנותית".

׳נכשל׳ בניהול סושייאל

מתוך ההיכרות המעמיקה של הצוות עם עולם מוסדות התרבות הם יודעים להצביע על מספר בעיות בקשר שלהם אל עולם הטכנולוגיה המודרני. כך למשל, הם ציינו שדפי הפייסבוק של מוסדות תרבות כדוגמת מוזיאונים, גלריות והוצאות לאור לא מתקשרים עם הקהל שלהם בצורה שמעודדת מעורבות. "אפשר לראות הוצאה לאור עם 5,000 עוקבים ורק 4 לייקים פר פוסט", אומר סקאל. הרבה פעמים מוסדות התרבות מתקשים לקחת את התוכן האינטלקטואלי בהם הם עוסקים ולהנגיש אותו לקהל בצורה מעשירה שתעודד אותם לבצע פעולה כלכלית כלשהי. כך הם פוגמים ביכולתם להמשיך לממן את הפרסום במדיה החברתית ולא מממשים את היכולת לחשוף קהלים חדשים לאוצרות התרבות שהם מחזיקים.

בהתייחסות למוזיאונים ספציפית, צוות Proverb טוען שהם נמצאים בפיגור בכל הקשור בשימוש בטכנולוגיה לעומת ארגונים אחרים. הם הרגישו תסכול מכך שבביקורים במוזיאונים הם היו צריכים לחפש מידע אודות ציור ידנית בגוגל ובויקיפדיה בעוד שאם התוכן הזה היה מונגש עבורם בצורה מעניינת ומתומצתת יותר זה היה מעצים את החוויה. לא רק זאת, אלא שביקור במוזיאון כיום, אפילו עם אנשים אחרים, הוא חוויה בודדה למדי. אנחנו עומדים לעומת יצירות מופת ומרגישים שקשה להפר את הקדושה של המקום, את השקט, בשיחות ובשיתוף של החוויה עם האנשים שסביבנו, ועל אחת כמה וכמה כאשר אנחנו לבד. סקאל הוסיף ואמר ש"אם אני מגיע כיום לתערוכה או לאירוע כלשהו ולא משתף את האנשים הקרובים אליי במדיה החברתית בכך, זה כאילו לא הייתי שם". בכך החליט הצוות להתמקד – בשיתוף החוויה ובכך שהמבקר במוזיאון לעולם אינו לבד, אלא ש-Proverb תמיד איתו ועוזרת לו לחלוק את רגשותיו ומחשבותיו ביחס לאומנות ולתרבות ולהיסטוריה שבסביבו עם האנשים היקרים לליבו.

Museum visit3

אתם לא לבד, קרדיט תמונה: PD

למקרה שאתם תוהים, הצוות בחר בשם Proverb (פתגם) משום שהם רואים בפתגמים כאמצעי המאפשר לדחוס מידע רב ומסורת עמוקה למשהו קצר ופשוט. גם המיזם שלהם מנסה לשלב פשטות עם עומק, לקחת את המסורת התרבותית והאומנותית ולספר את סיפורה באמצעים הדיגיטליים שעומדים לרשותנו היום.

העברנו הרים של ספרים לדיגיטל – עכשיו מה?

נחזור להאקתון. Europeana הוא ארגון אירופאי הפועל במטרה ליצור הזדמנויות תעסוקה חדשות וצמיחה כלכלית עבור התעשיות האומנותיות בהתבסס על המסורת האומנותיות העשירות של אירופה. הוא הוקם בשנת 2008 ביוזמת נשיא צרפת ד'אז ז'אק שיראק בין היתר כתגובה לפרויקט "גוגל ספרים". הארגון יצר מאגר מידע אדיר המכיל מיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. אבל אחרי הפרויקט העצום הזה, מה ניתן לעשות איתו? האם באמת יהיה מספר רב של אנשים שירפרפו על פני כמויות כאלו של יצירות באתר? כנראה שלא וגם באירופיאנה הבינו את זה.

לשם כך הם יצרו את סדרת ההאקתונים וסציפית את אתגר יצירת המוזיאון של העתיד. הם עצמם פיתחו כבר שני יישומים טכנולוגיים: Blinkster ו-ToolBox. הראשונה היא אפליקציה העוסקת בכל שלבי הביקור במוזיאון. על גביי פלטפורמה זאת הם יצרו יכולת של זיהוי עצמים בתוך יצירות אומנות בעת הביקור במוזיאונים וקבלת מידע נוסף אודותיהם בו במקום. היא זמינה כבר להורדה בחנויות של אנדרואיד וב-IOS. הפתרון השני מאפשר לצוותים המעורבים ביצירת תערוכות ליצור חומרים וסרטונים חינוכיים בקלות ע"י שימוש במאגר המידע של אירופיאנה ולהעלות זאת לרשת. כמובן שעם רשת הקשרים העניפה של אירופיאנה בקרב המוזיאונים ביבשת, תוך זמן קצר פתרונות אלו יהיו זמינים בכולם.

בתחילת ההאקתון דיקאן אוניברסיטת קה פוסקרי ציטט את אחד מראשי הממשלה האיטלקיים בעבר שאמר: "מתרבות לא אוכלים". הוא חלק על טענה זו ואמר ש-"תרבות היא הדבר הכי חשוב שיש בחיים שלנו, זה המזון הרוחני שלנו, אבל אתם הוכחתם שאפשר גם לאכול מזה". הדיקאן התייחס כמובן לכך שאירופיאנה הדגישה מאוד את חשיבות עיצוב מודלים עסקיים רווחיים וברי-קיימא (יש שיאמרו, scalable) בכל המיזמים. היה רצון להוכיח שגם אנשי רוח יכולים להתחבר למשהו גשמי וכלכלי וליצור מודלים כאלו.

ההאקתון היה אופייני מבחינת הקדחתניות שלו, הדגש על pitches קצרים בני שני דקות ובניית mock-ups. הוא כלל העלאת רעיונות, עבודה עם מנטורים מהתחום, קבלת פידבקים (כואבים לפעמים) וחשיבה על הלקוחות. למרות הרוח הטובה הייתה תחושת תחרות באוויר בין כל הצוותים ורק לאחר הפיצ׳ים הסופיים הייתה אפשרות ללכת לקוקטייל, להתמנגל ולדבר בלי חשדנות עם שאר הצוותים.

צוות Proverb הגיע להאקתון עם שני רעיונות אבל זנח את השני לאחר שהוא גילה שהוא מורכב מידי וגורר יותר מידי שאלות וספקות. הפתרון שהחליטו עליו שם את הדגש על כל שרשרת המעורבים בחוויה המוזיאלית: הצרכן התרבותי, המוזיאון, האמנים והאוצרים גם יחד.

Proverb winning

צוות Proverb עם מנהלי ההאקתון לאחר הזכייה, קרדיט תמונה: יח״צ

כאשר שאלתי את הצוות מה דעתם על הפתרונות שהציעו צוותים אחרים, הם היו מעט סקפטיים בעצמם. הם טענו כי יש צורך להסתכל על טרנדים שעובדים בעולמות אחרים – לא תרבותיים – ולראות כיצד אפשר להחיל אותם על עולם התרבות. הרבה מהצוותים האחרים הציגו פתרונות של מבנים תלת מימדיים, מציאות רבודה ומציאות וירטואלית. שני הצוותים האחרים שזכו בהאקתון היו: 3logic העוסקים בהנגשת מידע הקשור לכל מחזור החיים של התמונה – חיי האמן, הצוות של המוזיאן וכו' וה- Lilith Team שמציעים פתרון טכנולוגי שחולק מידע עסיסי ופיקנטי סביב האומנות.

Proverb סקפטיים בנוגע לכך שמה שמעניין את הצרכן הממוצע הוא לראות 5 זוויות שונות על אותה יצירה. בהתבססות על מחקרים שונים, הם סבורים שהמבקרים מחפשים בעיקר אינטראקציה חברתית בתוך המוזיאון ומחוצה לו. חשיפת תכנים מוזיאליים במדיה החברתית יכולה לעודד גם קהלים חדשים להגיע לראות תערוכות ויצירות שאחרת לא היו יודעים על קיומן. כל זה כמובן גם בהתבסס על המאגר של אירופיאנה. היה חשוב להם לעודד את המבקרים לא להיות רק עדים סטטיים אלא מעורבים פעילים כדי לאפשר חוויה בלתי נשכחת ומעמיקה יותר.

מבחינת הצוות של Proverb זוהי רק ההתחלה. הם מתכננים נסיעה לסדנה בלונדון והקמה רשמית של הסטארטאפ שלהם. לפי דברת, לא רק לעולם האומנות יש איך להתקדם ולהשתפר בשימוש בטכנולוגיה. יש להם גם רעיונות לשפצור עולם האקדמיה וספציפית ללימודי תולדות האומנות. "אין שום סיבה שב-2016 תוצאה של מחקר אקדמי חייבת להיות מאמר," אומר דברת. "אפשר להעביר חוויה עמוקה בצורה אחרת שהיא לא רק טקסטואלית". גם בפן של אתרים היסטוריים הם רואים הזדמנויות. בעיירת פאסטום, דרומית לנאפולי שבאיטליה, שרדו כמה מהמקדשים הכי יפים באירופה מהמאה החמישית לפני הספירה. לאחרונה יצרו שם מיצג אינטראקטיבי המאפשר למבקרים ללבוש ווסט הממקם אותך במשחק על גבי מסך וידיאו. המשחק מציב אתכם בתור חיילים על גביי חומת העיר בעת שמתקיפים אותה. אתם צריכים להגן על העיר באמצעות בליסטרה וכך לחוות במעט את המעמד ההיסטורי הזה.

הטייק שלי

קשה לזרוק אבן היום מבלי לפגוע בסטארטאפ שטוען שהוא הולך לעשות disruption לתחום עתיק כלשהו שפתרונותיו הנוכחיים אינם מספיק מתוחכמים טכנולוגית. גם תחום האומנות והתרבות משווע להתערבות כזאת מכל הסיבות שהוזכרו קודם לכן. Proverb הוא חלק מטרנד שלם המתרחש כבר מספר שנים שבמסגרתו ארגוני תרבות וידע (מוזיאונים, ספריות, ארכיונים וכו') מנסים לשנות את תדמיתם ולהוכיח כי עדיין יש בהם צורך ורלוונטיות בעידן הדיגיטלי של ימינו. בתור מי שחקרה את הנושא, אין ספק ששילוב אלמנטים דיגיטליים ואינטראקטיביים במסגרת תערוכות, אוספים ומיצגים שונים מסייעים להגביר עניין ומעורבות מצד הקהל.

כך לדוגמא ב-2011 הספרייה הציבורית של ניו-יורק ביקשה מחוקרת המשחקים ג'יין מקוניגל לעזור לה ליצור משחק אינטראקטיבי כחלק מאירועי סופ"ש לכבוד יובל המאה של הספרייה. היא יצרה משחק בשם "Find the Future". מדובר במשחק אשר התרחש בספרייה במהלך לילה אחד ושילב אפליקציית מובייל משחקית יחד עם חיפוש אחר פריטים בספרייה עצמה. 500 מתבגרים שנבחרו אונליין התחלקו לקבוצות והיו צריכים למצוא 100 פריטים ברחבי הספרייה שתויגו בעזרת קוד QR. המטרה של המשחק הייתה שיתוף הפעולה בין המתבגרים תוך כדי היכרות עם היסטוריית הספרייה והפריטים בתוכה. במהלך הערב, המתבגרים כתבו מאמרים וכתבות אודות הפריטים שמצאו ואלו אוגדו לספר שזמין גם להורדה דיגיטלית גם היום. זוהי רק אחת מהדוגמאות הרבות לניסיונות מסוג זה. דוגמאות רבות אחרות לשילוב אספקטי מדיה ודיגיטל במוזיאונים, למשל, ניתן למצוא בקרב זוכי תחרות MUSE של איגוד המוזיאונים האמריקאי שקיימת משנת 2000.

כיום כבר לא כל כך קל למצוא מוזיאונים ומוסדות אומנות שאין בהם ביטוי כלשהו לעולם הדיגיטלי וכולי תקווה ש-Proverb וסטארטאפים ישראליים אחרים ירימו את הכפפה וימשיכו לפתח פתרונות לסקטור זה.

Museum visit2

בתמונה: המוזיאון של העתיד, קרדיט תמונה: PD

רינת קורבט

אנליסטית ביחידת המודיעין העסקי של גיקטיים. עבדה בעבר כמידענית ומומחית מודיעין תחרותי בחברות אלאופ, מידאטה ו-IVC. בוגרת תואר שני מהמחלקה ללימודי מידע של אוניברסיטת בר-אילן. בזמנה החופשי היא גיימרית, בלוגרית וחובבת תרבות ומדיה.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: