1023361927 מה משותף לפיטנגו, מיקרוסופט וחברת הרכב הגדולה בהודו? | גיקטיים

סוכן חכם
אישי ודיסקרטי

לוח משרות ההיי-טק
והטכנולוגיה של ישראל.

רוצים לדעת על משרות חדשות שמתאימות לכם?
תנו לנו לעבוד בשבילכם.
במקום לחפש משרות, קבלו אותן למייל ראשונים.

תודה רבה,
מעכשיו הסוכן האישי שלנו עובד בשבילך. בהצלחה:)
ההרשמה בוצעה בהצלחה
*הרשמה מאשרת לנו את תנאי השימוש
אני מאשר קבלת חומר פרסומי מגיקטיים וידוע לי כי באפשרותי לבקש הסרה מרשימת התפוצה בכל עת

מה משותף לפיטנגו, מיקרוסופט וחברת הרכב הגדולה בהודו?

קבוצת חברות בינלאומיות וקרנות הון סיכון מקימות יחדיו גוף השקעות ישראלי חדש אשר ישקיע בסטארטאפים בתחום ה-IoT בשלבים מוקדמים

נגה קאפ וערן וגנר.

נגה קאפ וערן וגנר.

קרן ההון סיכון הישראלית פיטנגו, מיקרוסופט, קרנות ההון סיכון התאגידיות Qualcomm Ventures ו-GE Ventures, קבוצת ההשקעות HNA הסינית, חברת הרכבים הגדולה בהודו, טאטא ואוניברסיטת תל-אביב, צפויות להכריז בשבוע הבא על הקמת גוף השקעות ישראלי חדש תחת השם i3 שיתמקד בהשקעות בתחום ה-IoT.

הגוף החדש אמור לנהל סכום של כ-15-20 מיליון דולרים המיועדים להשקעות בסטארטאפים בשלבים מוקדמים. את הגוף צפויים לנהל ערן וגנר, אחד מהשותפים בקרן ההון סיכון הישראלית ג'מיני שכבר אינה משקיעה בחברות חדשות בשנתיים האחרונות ונוגה קפ, שניהלה בעבר את ההשקעות בקבוצת BRM ובשנים האחרונות מנהלת ההשקעות בקבוצת אנג'לים פרטית.

החיבור המוזר הזה בין כל הגופים הגיע תודות לאינטרסים משותפים בתחום ה-IoT, אך מקורו בחיבור מוקדם יותר של חלק מחברות הקבוצה, אשר ניסו לגשת יחדיו למכרז החממות של המדען הראשי שהתקיים בראשית השנה ולא הצליחו לזכות בזיכיון. הקבוצה המקורית, אשר ביקשה גם היא להתמקד במיזמים בתחומי ה-IoT וגם אותה הוביל וגנר, כללה את פיטנגו, קוולקום וונצ'רס, אוניברסיטת תל-אביב וטאטא ולאחר ההפסד במכרז, החליטה הקבוצה לנסות ולהקים גוף השקעות ייעודי ובשלב הזה הצטרפו השותפות הנוספות.

וגנר נחשב כאחד המשקיעים המתמחים ב-IoT בתעשייה לאחר שהשקיע בשנים האחרונות מאמצים רבים לקידום האקו-סיסטם של תחום ה-IoT בישראל, בין השאר על-ידי ארגון הכנס השנתי IoT Israel. בכנס, אשר צפוי להתקיים בפעם הרביעית בשבוע הבא, צפוי הגוף החדש להכריז רשמית על קיומו.

ממלאים את הוואקום בתחום ה-IoT עם מודל השקעה בעייתי

אם תחום ה-IoT בעולם נחשב כיום לאחד מהתחומים הטכנולוגיים החמים ביותר מבחינת השקעות, סצינת הסטארטאפים הישראלית נחשבת לאחת המובילות.

לפי נתוני Geektime Data Intelligence, ב-2016 היו עד כה 15 השקעות בתחום ה-IoT בישראל בסכום כולל של 118.5 מיליון דולרים. לפי התחזית שלנו עד סוף השנה צפויים עוד כ-2-3 השקעות נוספות בסכומים הנעים בין 20 ל-50 מיליון דולרים סך הכל. מדובר בקפיצה של מעל ל-50% בהשוואה ל-11 השקעות בסכום כולל של 110 מיליון שהיו ב-2015.

אף על פי שהתחום עצמו נמצא עדיין בחיתולים, אנחנו יכולים לראות שעד כה עדיין לא קם משקיע משמעותי בתחום בישראל שכן ב-3 השנים האחרונות, כ-86 משקיעים שונים ביצעו השקעה אחת בתחום ורק 3 שחקנים ביצעו השקעה ביותר מ-2 חברות.

את הוואקום הזה שנוצר בתחום שהולך וגדל, צפוי גוף ההשקעות החדש לנסות ולמלא, בייחוד בשלבים המוקדמים. באמצעות הסכום הקטן יחסית של הקרן, צפוים וגנר וקאפ לבצע השקעות בסכומים נמוכים יחסית בשלבי ה-Seed המאוחרים ולסייע לחברות להתחבר אל הגופים העומדים מאחורי הגוף בתקווה שאלו יוכלו להרוויח משיתוף פעולה אסטרטגי ואולי אף להשקיע בשלבים המאוחרים יותר.

בנקודה זאת חשוב לציין שהמודל המדובר אינו חדש וישנם לא מעט גופים בעולם ואף בישראל שניסו לפעול בגישה דומה של גוף נפרד שמבצע השקעות בשלבים מוקדמים בעוד גוף אחר (חברה או קרן) מגיע בשלבים המאוחרים יותר ומשקיע בחברות המוצלחות.

תופעת הלוואי של עבודה בשיטה המדוברת, נקראת Signaling או איתות בעברית, ונוצרת במצבים בהם אף אחד מגופי ההשקעה שאמורים להשקיע בשלבי ההמשך לא משקיע בחברות שמקבלות השקעה מהגוף המשקיע בשלבים מוקדמים, דבר המהווה "איתות" על-כך שאלו שמכירים את החברה הכי טוב, שהצמיחו אותה מהשלב המוקדם, לא מאמינים בה מספיק כדי להשקיע בה, דבר שהופך את תהליך גיוס ההשקעה בשלבים המאוחרים יותר לקשה משמעותית. ראוי לציין כי רוב הגופים העובדים במודל הזה מצהירים על-כך שגוף ההשקעות המוקדם נועד כדי לעזור לאקו-סיסטם להתפתח וכי הם ישקיעו גם בחברות שאין להם אינטרסים מוצהרים בתחומי הפעילות שלהן, כך שבהחלט יכול להיות מצבים בהן חברות שמקבלות השקעה מהגוף המוקדם "אינן רלוונטיות" להן בכלל, אך מהניסיון שלנו לא פשוט להיפטר מההילה השלילית הנובעת מאותו האיתות.

ערן וגנר סירב להגיב לידיעה.

יניב פלדמן

צ'יף-גיק ועורך ראשי. יזם, סטטיסטיקאי חובב, טכנולוג בדם, בעל תואר ראשון במנהל עסקים ו-Microsoft MVP בתחום אבטחת מידע. התחביב האהוב עליו הוא מציאת פתרונות מסובכים לבעיות פשוטות במיוחד.

הגב

6 Comments on "מה משותף לפיטנגו, מיקרוסופט וחברת הרכב הגדולה בהודו?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
רמי
Guest

הרגת אותי עכשו…

אז כל השקעןת הסיד של כל הקרנות בעולם וכל האינקובטורים והאקסלרטורים שמעורבים בהם קרנות או אסטרטגים נגועים ב״סיגנלים״..

עולם הסיד סגור למשקיעי הון סיכון ולאסטרטגים ….

חיסלת את התעשיה בהברקה חסרת מחשבה:)

רמי
Guest

מסקנות…

רמי
Guest

קל לזרוק…

דוד
Guest

יניב. אחת הבעיות היא שלא היו עדיין אקזיטים גדולים בתחום. לא בעולם ולא בארץ. בעולם האקזיט היחיד הגדול הוא Nest, ובארץ זו חברת פנורמיק פאוור, האקזיט היחיד.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: