לאן נעלמו אתרי ההורדות הישראלים?

הפשיטה שהחלה לפני מספר שבועות נגד אתרים החשודים בהפרת זכויות יוצרים הובילה להמולה רבה בבלוגספירה המקומית. מה עומד מאחורי המהלך ומה צפוי בהמשך?

הפוסט נכתב על ידי עו"ד שיר קודנר וגיא קונפינו. עו"ד קודנר הינה עורכת דין במחלקת ההיי-טק במשרד עמית, פולק מטלון ומייעצת לחברות הזנק וטכנולוגיה בתחומי קניין רוחני ודיני אינטרנט.

תמונה: flickr, cc-by, mark sebastian

מי שנכנס בשבועות האחרונים לאתר האינטרנט הפופולרי "הורדות.נט" נתקל בהודעה הבאה: "אתר אינטרנט זה הורד בצו מניעה של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז". אתר ההורדות הפיראטי נחשב לאחד ממאה האתרים הנצפים בישראל, והכיל קישורים לסדרות וסרטים ישראלים ואמריקאים עם תרגום לעברית. מספר ימים לאחר החלטת בית המשפט נסגר גם עמוד הפייסבוק של "הורדות.נט", וצווים דומים הוצעו גם נגד האתרים WNET ו-IDOWN.ME.

צו המניעה ניתן במסגרת תביעה של בעלי זכויות יוצרים וגופי תוכן שונים אשר התאגדו על מנת להילחם בתופעת הפיראטיות ברשת, תחת ארגון זי"רה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט). בין הגופים החברים בזיר"ה אפשר למצוא את קשת, רשת, ערוץ 10, HOT, YES, ויונייטד קינג.

אפקטיביות במחלוקת

מקהילת הבלוגרים והגולשים בישראל עולה כעת ביקורת רבה נגד המגמה השיפוטית המסתמנת של סגירת אתרים באמצעות צווי ביהמ"ש. אחת הטענות היא שסגירת אתרים והשתלטות על הדומיין שלהם הם צעדים דורסניים שמשחקים לידיהם של גופי התוכן, כדי שאלה יוכלו לגבות מחירים גבוהים יותר בעבור צפייה בתכנים. טענה אחרת שעולה ברשת ובבלוגספירה היא שצעדים אלה אינם אפקטיביים, שכן אתר שנחסם יוכל לעלות שוב במהירות תחת דומיין אחר שאינו ישראלי, כפי שאכן קרה במקרה של הורדות.נט. ואולם, טרם הדיון באשר למדיניות הרצויה לגבי זכויות יוצרים באינטרנט, מוטב להתייחס למצב המשפטי הקיים שאפשר את חסימת האתרים.

בישראל, הפרת זכויות יוצרים אסורה מכוח חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 אשר מגדיר מהי יצירה המקנה זכות יוצרים וכן מפרט שלל פעולות המוגדרות ככאלו המפרות את הזכות, וביניהן: העתקת היצירה, אחסון היצירה באמצעי אלקטרוני, ביצוע פומבי, שידור ו/או העמדת היצירה לרשות הציבור. אם כן, ביצוע פעולות שבמסגרתן מתרחשת העתקה, אחסון או העמדת תכני מדיה לרשות הציבור באינטרנט, בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים, מהווה עבירה על החוק. הפרת זכויות יוצרים הינה עבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להגיע במקרים מסוימים עד כדי חמש שנות מאסר או קנס של 2.25 מיליון שקלים. בנוסף, לפי החוק, יכול בית המשפט להורות על השמדת עותקים מפרים של יצירה המוגנת בזכות יוצרים. ניתן להניח כי צווי המניעה הוצאו מכוח סעיף זה, אך יש הסבורים כי הסעיף הופעל באופן לא מידתי. השמדת תכנים מפרים ניתן לפרש גם בצורה מצמצמת כמחיקת אותם תכנים ספציפיים מאתר, ולא בצורה רחבה המצדיקה את חסימת האתר כולו ותפיסת שם הדומיין שלו.

עד כה הופעל החוק באופן חלקי ביותר בקשר לתכנים מפרים באינטרנט, כשהמאבק מתנהל בעיקר כנגד פלטפורמות להורדות בלתי חוקיות של תוכן ולא כנגד הגולשים הפרטיים שמעלים, מורידים וצופים בתכנים אלה. פלטפורמות אלה מתחלקות לכמה סוגים: אתרים המציעים תכנים להורדה או מאפשרים תכנים לצפייה ישירה (סטרימינג) – "אתרי תוכן", ואתרים הכוללים אוסף של לינקים ומפנים לאתרים אחרים שבהם ניתן לצפות או להוריד תוכניות – "אתרי אינדקס", דוגמת הורדות.

אתרי אינדקס והאחריות המשפטית

תמונה: flickr, cc-by, LaertesCTB

כיום, הן "אתרי תוכן" והן "אתרי אינדקס", בישראל ואף בארה"ב, נושאים במידה כזו או אחרת באחריות משפטית להפרת זכויות יוצרים המתרחשת באמצעותם. ואולם, תחת החוק האמריקאי ה- (DMCA (US Digital Millennium Copyright Act קיימת הפרדה בין תכנים שמעלים גולשים לבין תכנים מפרים שמעלה מפעיל האתר. כך, מפעיל אתר אינטרנט אינו נושא באחריות משפטית להפרת זכויות יוצרים בתוכן שהועלה לאתר על ידי גולשים, באם הוא עומד בתנאים שונים שמציב החוק ובעיקרם "נוהל הודעה והסרה", לפיו עליו לפעול בזריזות להסרת החומרים המפרים באם קיבל הודעה מבעל הזכויות. חקיקה זו, שצמצמה את החשיפה המשפטית כלפי תוכן גולשים, סייעה ואפשרה את הצלחתם של אתרים מובילים בארה"ב כגון יוטיוב, פייסבוק או פליקר. נוהל ההודעה והסרה אינו מעוגן בחקיקה ישראלית, ולמרות שאוזכר והוכר מספר פעמים על ידי בתי משפט בישראל (כגון בפסק-דין אליס נ' רוטר.נט; מחוזי, אוגוסט 2011), אין הוא בגדר דין מחייב.

בהתאם לכך, אחת הטענות של אתרי שיתוף תכנים היא שמרבית התכנים המפרים באתר הועלו על ידי גולשים, ולפיכך אין הם אמורים לשאת באחריות. טענה אחרת, שמגיעה מכיוון מפעילי אתרי האינדקס, היא כי הם אינם מפרים זכויות יוצרים שכן הם אינם מאחסנים את התוכן המפר בשרתי האתר, אלא רק מאפשרים לגולשים לגשת אליו באמצעות קישורים. בדיוק כמו שמנוע החיפוש גוגל מפנה הן לתכנים מפרים והן לתכנים חוקיים.

טענות מסוג זה נדחו בארה"ב מכוח דוקטרינת ההפרה התורמת (Contributory Infringement). כבר ביולי 2001 קבע בית משפט פדראלי בארה"ב כי אתר Napster – אתר שיתוף הקבצים שהיה הגדול מבין אתרי הדור הראשון של פיר-טו-פיר (peer-to-peer file sharing "P2P") – אחראי להפרה תורמת. לאור הכמות הרבה של תכנים מפרים אשר היו באתר, הורה בית-משפט למפעילי האתר לנהל מעקב אחר כל קובץ וקובץ שמועלה, ולהסירו במקרה שמדובר בקובץ שמפר זכויות יוצרים; הפעילות הענפה באתר (כ-26 מיליון משתתפים שהיוו באותה עת 5% מכלל הגולשים בעולם) לא אפשרה לקיים מעקב כזה ואילצה את המנהלים להוריד את האתר מרשת האינטרנט. דוקטרינת ההפרה התורמת אומצה גם במשפט הישראלי בפסק דין האוניברסיטה העברית נ' שוקן (פס"ד זה לא עסק בהפרה על גבי רשת האינטרנט), שם קבע ביהמ"ש כי גם גורם אשר אינו מבצע את ההפרה בעצמו, אך הוא מאפשר ומתיר את פעילותו המפרה של גורם אחר, או אף מסייע ומעודד את אותה הפעילות, עשוי לשאת באחריות להפרת זכות היוצרים.

למרות הדין הקיים, יכולת האכיפה המוגבלת הובילה לכך שרשת האינטרנט מוצפת באתרים המאפשרים להוריד או לצפות בתכנים בצורה בלתי חוקית. כך למשל, מתקשים בתי המשפט לפעול נגד הפרת זכויות יוצרים באתרים הנמצאים מחוץ לגבולות ארצם. שרת חסום מוחלף בשרת חלופי, לרוב בחו"ל, ודומיין חדש צץ תחת דומיין חסום.

אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם

התמודדות בעלי זכויות היוצרים ויצרני התוכן עם תופעת הפיראטיות באינטרנט מתנהלת אם כן בשני מישורים, מסחרי ומשפטי. במישור המסחרי, בעלי זכויות היוצרים הגיעו למסקנה שאם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. כיום, קשה למצוא חברת תוכן שאינה מעמידה את יצירותיה המוגנות לצפייה באתר האינטרנט שלה או של מפעילים מורשים (Hulu, Netflix ו-iTunes הם רק חלק מהדוגמאות). בצורה כזו יכולות חברות התוכן לשלוט על הדרך בה מוצגים התכנים שלהם, ואף לייצר הכנסה מסוימת באמצעות פרסום ו/או באמצעות תשלום עבור הצפייה, יתרון נוסף הוא שעל ידי העמדת חלופה פשוטה, איכותית, ובעיקר חוקית – מקוות החברות לנגוס בתופעת הפיראטיות. אחת הסוגיות הכאובות לגולש הישראלי, היא שמרבית התכנים הללו אינם קיימים לצפייה חוקית מחוץ לארה"ב ומצריכים כתובת IP אמריקאית, על מנת שלא לפגוע בהכנסות החברות ממתן רישיונות והסכמי סינדיקציה לשידור התכנים מחוץ לארה"ב. גם בארץ ניתן כיום למצוא ברשת את מרבית התכנים של גופי השידור הישראלים, בחינם או בעבור תשלום מסוים.

ואולם, לאור חוסר הצלחת המודלים העסקיים שגיבשו חברות התוכן ליצירת הכנסה מתוכנים באינטרנט, לצד הימשכות תופעת הפיראטיות במימדים רחבים, הרי שעיקר המאבק של חברות התוכן מוסיף להיות במישור המשפטי. במישור זה, סוגיות כגון זהות הגורמים הנושאים באחריות לפיראטיות באינטרנט, מהות אותה אחריות, והסעד הראוי כנגד הפרה, עדיין לא הוכרעו. על בתי המשפט יהיה לאזן בין האינטרס הלגיטימי של יצרני התוכן ובעלי זכויות היוצרים מצד אחד, לבין החשיבות בהגנת הפתיחות של רשת האינטרנט מצנזורה והתערבות בלתי מידתית, מצד שני. גם בישראל, כמו בשאר העולם, עוקבים כעת בדריכות אחר הצעת חקיקה חדשה ללחימה בפיראטיות באינטרנט (Stop Online Piracy Act), המצויה כעת על סדר היום של הקונגרס האמריקאי בעקבות לובי נמרץ מצד יצרני התוכן בהוליווד. באם היא תאומץ, חקיקה זו צפויה לשנות בצורה מהותית את האפשרות של גולשים להגיע לתכנים מפרים, בפוסטים הבאים נעדכן לגבי ההוראות הכלולות בהצעת החוק החדשה וההשלכות של החקיקה (באם תתקבל) על המציאות.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'


משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

תגיות לכתבה:

להגיב

14 תגובות

  1. מאת דני:

    פוסט טוב אבל הפוסט מתעלם מהעובדה שלפי הפרשנות המקובלת בישראל, לפי פקודת זכויות יוצרים, וגם בראייה לעתיד לפי הצעות תזכיר בנושא, לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע (וזה מפורש שאפשר על דיסק ולא בתוך המחשב למשל אלא להעתקה זמנית) או לשעתק יצירה על גבי קלטת (וזה מפורש באופן רחב) לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות.

    במילים אחרות, זה לא מדויק לומר ש"עד כה הופעל החוק באופן חלקי ביותר בקשר לתכנים מפרים באינטרנט, כשהמאבק מתנהל בעיקר כנגד פלטפורמות להורדות בלתי חוקיות של תוכן ולא כנגד הגולשים הפרטיים שמעלים, מורידים וצופים בתכנים אלה."

    החוק לא "הופעל באופן חלקי ביותר" משום שהחוק לא חל על גולשים פרטיים שמורידים ובוודאי לא אם הם צופים בתכנים (אולי כן אם הם מעלים).

  2. מאת שיר:

    הי דני, תודה. אני מסכימה איתך שקשה יהיה יותר לבסס טענה כנגד צופים שלא העלו תכנים, אבל לטעמי קשה לומר שהחוק לא חל על גולשים פרטיים. ההחרגה של העתקה ארעית של יצירה כחלק מהליך טכנולוגי, הוכנסה מופרשות לחוק הישראלי (סעיף 26), אך היא חלה רק על מקרים של עשיית שימוש "כדין" ביצירה.

    לפיכך, כאשר העתקה, אפילו זמנית ופרטית, נעשית בקשר עם עותק מפר, אותה העתקה עשויה להיחשב כהפרה. יחד עם זאת, ברור מדוע מעדיפות חברות התוכן שלא לצאת נגד הגולשים הפרטים ולהתחיל לבסס מולם את הטענות הללו.

    עוד אציין, שבאירופה למשל בחרו לטפל בתופעה של פיראטיות ברשת, בעיקר בקידום חקיקה נגד הגולשים הפרטים, והעלו הצעות כגון חסימת שירות האינטרנט של משתמש שגולש לאתרים עם תכנים מפרים. צריך לקוות שאצלנו לא יעלו הצעות כאלו.

  3. מאת סהר:

    אני נחשב 'פיראט' כבד, אני מוריד למעלה מ20GB של סדרות בחודש (בHD)
    ולמעלה מ40GB לסרטים (1080P) בשבועיים.

    אני מוכן לשלם 30 שקל למנוי חודשי לאתר (ישראלי חוקי) שייבא את כל הסדרות מחו"ל..
    אני חושב שאתר שיחתום הסכמים עם מרבית החברות הגדולות (FOX, SHOWTIME,HBO וכ'ו) ויסכם איתם על ייבוא התוכן לישראל, אישית אני חושב שאתר כזה יפרח ויצליח ברמה מסחררת בארץ (למרות רמת הפיראטיות הגבוהה)

  4. מאת אלף:

    אין ספק שאתר מעין HULU ישראלי יצליח, אבל קח בחשבון שמנוי HBO בארה"ב יכול לעלות 30 דולר לחודש, וכך גם SHOWTIME. אין שום סיכוי כזה בקיצור. הוט ויס לא יוותרו על זכויות השידור שלהם כ"כ מהר.

  5. מאת אודי:

    פוסט מעולה. לדעתי גם אם כל התכנים יהיו זמינים בתשלום עדיין הרוב יעדיפו לקבל אותם באיכות קצת פחות טובה אבל בחינם. ומנסיון, גם באתרים החוקיים האיטיות של הסטרימינג ממש מקלקלת ולפעמים לא מצדיקה את הכסף.

  6. מאת דני:

    סעיף 26 מטפל במצב שבו יצירת קבצי אינטרנט זמניים עלולה להוות הפרת זכות יוצרים. אבל הנקודה העקרונית כאמור היא פקודות זכויות יוצרים.

    3ג. שימוש פרט וביתי (תיקון: תשנ"ו)

    "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות."

    אין חבות על גולשים פרטיים במדינת ישראל כיום.

    • מאת אנונימי:

      הסעיף שציטטת מתייחס לקלטת. זו מוגדרת לפי הפקודה בצורה הבאה ""קלטת" – התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב";

      זאת אומרת – גם הפקודה מחריגה אפשרות של שיעתוק יצירה באופן פרטי באמצעי המיועד לשימוש במחשב.

  7. מאת דני:

    עוד מתישהו זיר"ה תשתלט על הכל

  8. מאת נועם:

    האתרים הללו מתחלפים כל העת, אני חושב שאין הרבה סיכוי להילחם בהם, אלא יש לתת לגולשים אלטרנטיבה זולה לצפייה בסרטים. כל עוד לא קיימת אלטרנטיבה כזו הגולשים ימצאו את דרכם לאתרים אשר כן מאפשרים צפייה בתכנים הללו. מקווה שיהיה שינוי, ימים יגידו…

  9. מאת Nissan Lev-Ran:

    גילוי נאות: הגעתי לאתר הזה בהפנייה של ידידי חיים קונפינו (הכותב המוכשר הבלתי נלאה, זה שחושב וקורא ולומד הרבה והרבה לפני שכותב). אני מניח רק כי גיא קונפינו הוא קרוב משפחתו (בנו אולי) והכבוד והעונג לי לאחל לו הצלחה.
    באשר לכתבה, איני עורך דין ולא בנו של כזה, אין יום שאיני מפר כנראה חוק (נהיגה מעל המהירות המותרת לא יותר) אך בענין הפרת זכויות יוצרים הרי חטאנו כולנו החל מהימים הראשונים בו הועתקה מערכת ההפעלה DOS (יש מי שזוכר? אציין רק כי מערכת WINDOWS7 ו-VISTA שבמחשבים בביתי נרכשו כחוק) אלא שהיום בניגוד לשנים רבות בעבר ישנה מודעות ובעיקר ישנו חוק!
    ומי שמפר חוק ע"י הקמת אתר המנגיש קבצים בעלי זכויות קנייניות על כל צורות ההנגשה (בלי תמימות נוסח "התוכן הועלה ע"י גולשים") ומי שמשתמש במוצר שיש עליו זכויות מבלי לשלם – מפר חוק!

    בהזדמנות הזו לנגח ולבצע "עליהום" על כל מה שזז באינטרנט ולדבר בשם "חופש הביטוי" זו ציניות והתחסדות.

    ממש כמו שטרמפיסטים בעלי ענין כנראה, מתנגדים ומסיתים את הציבור כנגד "המאגר הביומטרי" באמצעי הפחדה חסרי שחר כשמסתמכים על שמועות ואגדות אורבניות במקום על עובדות – והם פשוט מפחדים בגלל בורותם או בשל העובדה שיש להם מה להסתיר. אך זו כבר סוגיה המצדיקה דיון נפרד.

  10. מאת Arnon Harel:

    לניסן,
    שים לב שכל דבריך הם לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, אפילו שאין אתה פונה לאדם ספציפי זה או אחר.
    גילוי נאות – גם אני חבר של חיימון ואוהב אותו ואת כתבותיו, גם אני אינני עו"ד ואין לי בן כזה, ואני מאלה שיש לי הרבה מה לומר בנושא המאגר הביומטרי. אני מקווה שאתה חושב וקורא ולומד (כמו שאמרת על חיימון) לפני שאתה מתלהם וכותב ומשתמש במילים כגון "מתנגדים ומסיתים", "אמצעי הפחדה חסרי שחר", "שמועות ואגדות אורבניות", "בורות" ו-"יש להם מה להסתיר". ואני מוכן להתמודד איתך ועם דעותיך מעל כל במה על הנושא של המאגר הביומטרי. אבל כאמור – לא זה הנושא.
    הנימוק שמשהו הוא "בניגוד לחוק", או במילים שלך "מפר חוק", אינו נימוק כאשר הנושא הוא שעומדים לחוקק בארה"ב חוק חדש שנראה גרוע, ואצלנו יש חוק קיים משנת 2007 שכנראה מיושם או מפורש באופן גרוע. הנושא הוא נסיון להשפיע על המחוקקים שמנסחים את החוק ועל השופטים שמפרשים את החוק. וזהו מעשה לגיטימי לחלוטין. חוקים נקבעים ע"י בני אדם והם גם יכולים להיות מבוטלים או מתוקנים ע"י בני אדם.

    • מאת Nissan Lev-Ran:

      ארנון אכן אתה נשמע כמי שחושב ויודע להתווכח. חיימון אגב יוכל להשתתף בויכוח אודות המאגר הביומטרי (שנינו עבדנו באותה חברה ואני כתבתי מענים למכרזים בינלאומיים בניסיון למכור פתרונות ביומטריים במדינות רבות ברחבי העולם ממקסיקו עד אינדונסיה ) אך זה אינו הנושא. זכותך להחזיק בדעה שונה משלי. באשר לדיון כאן לא כיוונתי דברי לגופו של איש ולא התלהמתי ואין לי ענין לעשות כן עתה.
      אצלי עדיין חוק הוא חוק הוא חוק וכל מפר חוק ולא משנה לי מהי הסיבה והנימוק – צריך לעמוד לדין ושם בבית המשפט שיטען את טיעוניו. מי קובע שה"חוק שמיושם גרוע" על פי דבריך הוא אכן "גרוע"? אני? אתה? חיימון? – לא! רק ערכאות שיפוט יכולות להצביע על פגמים בחוק ולהמליץ לרשות המחוקקת לשנותם (לא לבטל חוקים ולא בהתלהמות (אקטיביזם – בלשון מכובסת) שיפוטית.
      הנה שוב גררתי את הדיון לסוגיה שאינה הנושא…

    • מאת Arnon Harel:

      לניסן,
      כתבתי לך תגובה באתר http://www.newsgeek.co.il/ שלא פורסמה, יתכן שבגלל ההסטה של הדיון לויכוח אודות המאגר הביומטרי. לעניות דעתי כשרוצים להציג עמדה – קודם מנמקים אותה ואח"כ, אם בכלל, מציינים את התואר, מקור הידע, נסיון מקצועי וכד'. גם אתה כנראה לא היית רוצה לאמץ דעה של מישהו רק כי הוא בעל תואר או תפקיד כזה או אחר. לך, לחיימון או לי, כמי שיש להם נסיון בכתיבת מענים למכרזים בינלאומיים (כן, גם אני), אין שום מנדט על הידע והחוכמה. ואם אתה רוצה לדעת יותר אודות הסכנות שביישום לא זהיר של טכנולוגות ביומטריות אתה מוזמן לעיין במאמר שנכתב בשנת 2006, הרבה לפני שחוק הביומטריה נוסח, בכתובת http://www.acri.org.il/pdf/biometric-Harel.pdf. אשמח לדון איתך על הנאמר שם.
      ובאשר לנושא שבו עוסק הבלוג – יוזמות החקיקה של SOPA ו-PIPA בארה"ב (שבנתיים הוקפאו בלחץ המחאה) והחוק הישראלי הקיים והמיושם בדרך מסוימת מאד, אתה מוזמן לעיין במאמר המעניין בכתובת http://www.themarker.com/markets/1.1622842 אודות הלחץ שמפעילים לוביסטים בעלי עניין על הרגולטורים ועל ממצאי מחקר שבוצע בנושא. בכל מקרה טענתי היא שגם לנו כאזרחים מהשורה מותר (ואף חובה) להביע את דעתנו על החוקים הקיימים ואלה שבדרך וגם על אופן יישומם ע"י בתי המשפט. האם אתה מעוניין להשאיר זכות זו רק ללוביסטים מטעם בעלי העניין?
      תבלה יפה בתאילנד.
      ארנון

  11. מאת שלום:

    לכל החפצים בתוכן שכרגע מופץ רק באתרים אמרקאים כמו הולו ונטפליקס יש תוסף לכרום ופיירפוקס המאפשר לכם לצרוך את התכנים הללו כאילו הייתם ממש בתוך ארהב שנקרא מדיה הינט . תוכלו לפתוח חשבון עם כרטיס אשראי בינלאומי ולצרוך תוכן באיכות גבוהה ובמחירים שמתחילים ב 8 דולר לחודש .

הרשם לאתר

רק גיקים יכולים ליצור דיון חדש! כדי להפוך לגיק מדופלם, הרשם לאתר.