שובו של החור באוזון

אחרי שנים בהן נרשמה התאוששות נכרת, באביב הקרוב צפוי החור באוזון להגיע לשיא כל הזמנים

תמונה: sky, via flickr, cc-by electricnude

תמונה: sky, via flickr, cc-by electricnude

מאת ד״ר דניאל מדר, מכון ויצמן למדע

שכבת האוזון שמקיפה את כדור הארץ היא סיפור ותיק שעליו מדברים כבר עשרות שנים. גז האוזון מורכב משלושה אטומים של חמצן, והוא נמצא בריכוז גבוה יחסית בשכבות הגבוהות של האטמוספרה. האוזון בולם חלק גדול מהקרינה המסוכנת בתדר העל-סגול המגיעה מהשמש, שעלולה לפגוע בחומר התורשתי של כל היצורים החיים, לגרום להם (ולנו) מחלות ואף להרוג אותם (ואותנו).

בשנה שעברה דיווחנו על מחקר שבדק מה היה קורה לשכבת האוזון אלמלא התקבלה אמנת מונטריאול שהגבילה את השימוש באורגנו-הלוגניים, שהם חומרים כימיים המכילים אטומים של הלוגניים כדוגמת ברום וכלור הגורמים לפירוק שכבת האוזון. אותו מחקר מצא שלמרות שלא חלף זמן רב מאז שהופחתו דרמטית הייצור והשימוש בחומרים מזיקים אלה, כבר ניכרת התאוששות מרשימה של שכבת האוזון באטמוספרה.

למרות מחקר מעודד זה, מדענים חוששים שבאביב הקרוב עלול להיפתח ה"חור" הגדול ביותר באוזון מעל הקוטב הצפוני אי פעם. לא מדובר בחור אמיתי כמובן, אלא בדלדול משמעותי בריכוז האוזון באטמוספרה. מדוע זה קורה אחרי שנים של התאוששות בשכבת האוזון? והתשובה: זה מורכב.

רבים מבין אותם אורגנו-הלוגניים שנפלטו במשך עשורים לאטמוספרה וגורמים לפירוק האוזון הם יציבים מאוד, כלומר אינם מתפרקים. הבעיה היא שמולקולה אחת שלהם יכולה לפרק מולקולות רבות של אוזון במשך שנים רבות.

בנוסף, בחורף האחרון הטמפרטורות בשכבת האוזון שמעל הקוטב הצפוני היו נמוכות במיוחד, וכך התאפשרה היווצרותם של ענני חומצה חנקתית נדירים בגובה רב. עננים אלה יפים ביותר ולרוב הם צבועים בכל צבעי הקשת. עם זאת, הם מזרזים את הפיכת הגזים המזיקים לאוזון לריאקטיביים (תגובתיים) ולפעילים נגד האוזון. בחורף האחרון נצפו מספרים גדולים של העננים בצפון אירופה וצפון אמריקה, ואכן באחרונה לוויין של נאס"א זיהה עלייה מדאיגה ברמות של גזים ריאקטיביים בשכבת האוזון.

אפקט הדומינו

באביב מצטרף למשחק הזרז השלישי לפירוק האוזון – אור השמש. אם הטמפרטורות בשכבת האוזון יישארו נמוכות מאוד גם בתחילת האביב, תוספת אור השמש תביא ליצירת ה"חור" הגדול ביותר בשכבת האוזון מעל הקוטב הצפוני אי פעם. תופעה זו עלולה לסכן את בריאות התושבים והיצורים החיים באזורים צפוניים. לא מדובר כאן בסכנת חיים מיידית, אך תושבים באזורים אלו עלולים לחוות קרינה חזקה בדומה לזו שאנו חווים בישראל. ללא הכנה מתאימה, הם עלולים לסבול כוויות שמש וסיכון מוגבר לסרטן העור.

קרינה מוגברת זו עלולה לפגוע גם בפיטופלנקטון שבאוקיינוס הארקטי. הפיטופלנקטון הוא אסופה של יצורים מיקרוסקופיים שמבצעים פוטוסינתזה, ומהווים בסיס למארג המזון באוקיינוסים. פגיעה בהם תפגע בכל מארג המזון המסתמך עליהם – שעיקרה ירידה משמעותית במספר הדגים, היונקים הימיים ושאר יצורי המעמקים.

מדוע זה קורה עכשיו? גזי החממה הרבים גורמים לכליאת חום בשכבות הנמוכות של האטמוספרה ולעלייה בממוצע טמפרטורת השטח של כדור הארץ. מנגד, כליאת חום זו בשכבות הנמוכות מקטינה את חימום השכבות הגבוהות של האטמוספרה – היכן ששכבת האוזון נמצאת. בסופו של דבר, המדענים צופים שאמנם בעשורים הקרובים נמשיך לראות התאוששות של שכבת האוזון, אך מדי פעם צפויים להופיע בה "חורי" ענק כאלה.

מהו החור באוזון ומה אפשר לעשות בשביל לשמור עליה

הכתבה פורסמה לראשונה באתר זווית.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: