קוד פתוח בלתי מנוצח – האם קוד פתוח במיטבו ינצח את הקוד הסגור?

מה יותר טוב? קוד פתוח או קוד סגור? היכן גלום יותר פוטנציאל לענות על צרכי השוק והלקוחות? זהר ארד מחווה דעה.

OpenSourceכולנו מכירים קוד פתוח, אפילו אם לא דרך האצבעות או מתחת לקישקעס, אלא כמשתמשי פיירפוקס, אנדרואיד, לינוקס, כרום וקרובי-משפחתם, יש להניח שיצא לנו להשתמש לפחות פעם אחת בתוכנה או רכיב כלשהו שנוצרו תחת המטריה הרחבה של קוד פתוח. מעבר ליתרונות העלות לעומת חלופות בתשלום (שלרוב יקרות יותר), החברות במועדון הקוד הפתוח, התרומה לקהילה (במישרין או בעקיפין) ושאר הסיבות שמצאנו להשתמש בתוכנה פתוחה לעומת חלופתה הסגורה, נשאלת השאלה "האם תוכנה פתוחת-קוד מהווה חלופה תחרותית וטובה יותר בהשוואה למקבילה הסגורה?".

כמובן, שחברות המתפרנסות מייצור תוכנה, דוגמת אפל ומיקרוסופט (והרבה אחרות) יאמרו שלא. ליבנו, שהורגל במנעמי הקפיטליזם אולי ייטה להסכים עם קביעה זו מכיוון שמותג ותו מחירים משדר יוקרה, אמינות וסולידיות לעומת מוצר חינמי (או זול מאוד) מבית היוצר של אסופת ממושקפים עלומת-שם וקידומת. מאידך, אם נשקול את התמורות שחלו בעולמנו עקב התפתחות הטכנולוגיה בעשורים האחרונים והשפעת התפתחות זו על חיינו הפרטיים והחברתיים, נגלה שה"לא" דועך לו במקומות מסויימים.

נכון, מוצרים כמו האייפוד, חלונות 7, ומשחקי המחשב עתירי האפקטים, סביר שלא היו קיימים ללא המודל הסגור בו חברה משקיעה כסף ומשאבים לפיתוח מוצרים עבור קהל לקוחותיה. אולם, הבעיה המרכזית עם המודל הסגור הוא זמן התגובה לשינויים. לפני עשרים שנה, קצב השינוי הטכנולוגי היה איטי יותר, ולכן היה קל לחברות התוכנה לספק מוצר העונה לדרישות השוק, ולשווקו במשך תקופה ממושכת יחסית עם עדכונים שוטפים וגרסאות במחזורים קבועים אך רחוקים זה מזה.

היום המצב שונה לחלוטין. חברות התוכנה הפכו בהרבה מקרים לקורבנות הקדמה והן מגיבות לשינויים בשוק הטכנולוגי והחברתי במקום ליצור אותם (בהכללה כמובן). אנחנו כבר לא קונים מחשב אחת לארבע-חמש שנים כי מכבשי השיווק מוכרים לנו מוצרים טובים יותר ומהירים יותר בזול יותר כל חודש! טירוף השידרוג מניע את גלגלי השוק הטכנולוגי ששואף להתקדם גבוה יותר, מהר יותר וחזק יותר הן ממניעי קדמה והן ממניעי רווח. התוצאה הסופית היא שמוצר סגור שחברה עמלה זמן רב על פיתוחו עשוי להיות לא רלבנטי עד שיצא לשוק, או זמן לא רב לאחר מכן.

במיטבו, המודל הפתוח לכתיבת תוכנה, בניגוד לאחיו הסגור, חף לרוב הן מבעיית העדכניות והן מבעיית זמינות ועלות המשאבים. הרעיון בבסיסו של המודל הפתוח, הוא כמובן שהידע שייך לקהילת המפתחים ושכל מפתח בר-דעת, עניין ויכולת מוזמן לתרום מזמנו וממרצו ליצירת המוצר הסופי. למרות האבסורד (שהרי רק כסילים וקיבוצניקים עובדים בהתנדבות) מסתבר שיש לא מעט אנשים עם מרץ, ידע, רצון טוב, רעיונות טובים וזמן פנוי שרוצים ועושים הרבה יותר, בזמן קצר יותר, באופן מושכל יותר ובפחות כסף. למה? כי הם יכולים. בפשטנות נוכל להשוות קבוצה קטנה ומבודדת של בעלי מקצוע עם גישה מוגבלת יחסית לידע ומידע, לקבוצה גדולה של בעלי מקצוע, המחוברת לקבוצות אחרות וחולקת עימן ידע ומידע ולשאול את השאלה הפשוטה – מי יעשה מוצר יותר טוב, מהר יותר וזול יותר?

אם נוסיף על ההשוואה הפשטנית הנ"ל את המגבלות הארגוניות של חברות התוכנה הגדולות, נווכח שהמודל הסגור הופך לבעייתי עוד יותר לעומת המודל הפתוח מכיוון שהן מקשות על שינוי, עדכון וקדמה וכתוצאה מכך על חדשנות היכולה לענות במהר ובזול על תמורות בשוק היעד (לדוגמה, תיקון פרצות וכשלי אבטחה בתוכנה).

כמובן, שלא הכל שחור ולבן, והרבה פרוייקטים פתוחים לא בשלים או נתקעים בגלל מחסור במפתחים, מימון התחלתי, חילוקי דעות בקרב חברי הקהילה ועוד צרות אמיתיות מאוד שאינן מנת חלקם של הפרוייקטים הסגורים. בנוסף, אל לנו להתעלם ממוצרי נישה, או מוצרים המתמחים בפלח מצומצם של השוק, שם לרוב יש למודל הסגור יתרון ברור (אורקל לדוגמה).

כדי לענות על השאלה שהצגתי בכותרת, עלינו לבחון את מסלול המרוץ לפני שנוכל לבחור את המנצחים. לדעתי, המודל הפתוח, בהנתן עניין ציבורי, ינצח את המודל הסגור בכל תחום בו קצב השינויים בדרישות מהמוצר הסופי גבוה מכדי להצדיק קיימות כלכלית של מוצר סגור. לדוגמה, שוק הדפדפנים ושפות התכנות הדינמיות. מאידך, בתחומים בהם יש נישה (וממון בצידה) או דרישה למוצר העונה על צרכים מקצועיים לפלח שוק מצומצם, ינצח המודל הסגור (לדוגמה, תוכנות לעריכת וידאו או תלת-מימד).

בסופו של יום (ומרוץ) הקוד הפתוח מעניק לנו את היכולת האמיתית לבחור את מה שנכון לנו בעוד שהקוד הסגור מעניק לנו את היכולת לשלם על מה שחברות התוכנה גורסות שנכון לנו. הניגוד הזה יוצר תחרות, שלדעתי, חשובה הרבה יותר מהמנצחים, מכיוון שללא תחרות בריאה, שוק התוכנה היה קופא על שמריו ואנו היינו בצד המפסיד, ללא פיירפוקס, כרום, לינוקס ואפילו קצת אפל ומיקרוסופט, שמבינות את החשיבות והכוח של מודל הקוד הפתוח ומשלבות אותו (בדרכן המגושמת) במוצרים שלהם. לי, באופן אישי, זה מספיק.

זהר ארד

בן 35, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח client-side בנשמתו (מטהקפה, קול הקמפוס 106fm ואחרים). משתמש מקינטוש מושבע (שחוטא גם בלינוקס בשעות הפנאי). מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה Web, מתובלת בג'אווהסקריפט, HTML, CSS, פייתון ורובי, ספרים, פפאיות ומוזיקה מהחנות (בדיסק המקורי). מתנודד תדיר בין אקזיסטנציאליזם לאינדיבידואליזם ונכון להיום עדיין אוחז ב-fetish לא מוסבר לצבים.

הגב

3 Comments on "קוד פתוח בלתי מנוצח – האם קוד פתוח במיטבו ינצח את הקוד הסגור?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יניב
Guest

כמה תוספות:
לא ברור אם 'לנצח' זה המונח הנכון. אני לא בטוח לפי איזה קריטריון אתה מגדיר נצחון.

מקום נוסף ויחודיי לקוד הפתוח – במקום בו יש אינטרס משותף למספר חברות, היכולת לשיתוף פעולה ללא NDA וכדומה, לשיתוף פעולה ברמת המהנדסים.

ארז
Guest
לפתיחה, אין ספק ש"לנצח" היא לא המטרה, וגם מתוכן המאמר ברור שלא מדובר בקרב. לזה קוראים "העורך רצה להוסיף קצת צבע". שנית, משפטים כמו "מוצרים כמו האייפוד, חלונות 7, ומשחקי המחשב עתירי האפקטים, סביר שלא היו קיימים ללא המודל הסגור בו חברה משקיעה כסף ומשאבים לפיתוח מוצרים עבור קהל לקוחותיה" הם שגויים לחלוטין; אני יכול לחשוב על בערך 10 טכנולוגיות של תוכנה חופשית ששימשו בפיתוח של האייפוד ומשחקי מחשב, וסביר להניח שגם בחלונות 7 נעזרו בטכנולוגיות שאם לא היו חופשיות, הרי שהשתמשו בפיתוחים שבאים מתחום התוכנה החופשית. וגם בכיוון השני, הרבה טכנולוגיות חופשיות נעזרו ונעזרות בכלים קנייניים, אם בתהליך הפיתוח,… Read more »
זהר
Guest
לגבי הכותרת – כן, השתמשתי במינוח קצת מפוצץ כדי למשוך תשומת לב. התחרות היא כמובן על היכולת ליצור תוכנה טובה, שעונה על צרכי השוק, מהר, בזול ובאופן איכותי. לגבי המשפט הנ"ל על האייפוד וחלונות, הכוונה כאן היא למודל העבודה ולא לכלים בהם השתמשו ליצור את המוצר. כמשתמש מק, אני מכיר יפה את השילוב של רכיבים פתוחים וקנייניים שאפל עושה ומאמין שמיקרוסופט משתמשת גם היא בכלים פתוחים. הכוונה כאן היא למודל בו חברה משקיעה משאבים כלכליים ניכרים לפיתוח מוצר ייעודי (וכדי להגן על ההשקעה סוגרת את המוצר). לדעתי, ללא גב כלכלי חזק, מוצרים כמו האייפוד וחלונות 7 לא היו קיימים, וספורים… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: