סטארטאפ אחד ושני יזמים שאוקיינוס ביניהם [משולחנו של סטארטאפיסט]

אורי להב, ממייסדי הסטארטאפ הישראלי אאוטבריין, בטור שבועי חדש העוסק בחוויות המלוות סטארטפיסט לאורך הקמת המיזם

פוסט זה נכתב על ידי אורי להב; יזם, איש טכנולוגיה, ים ומדבר. היום Co-founder ו-CTO של אאוטבריין.

<<< לפוסט הקודם: טע עץ, בנה בית, הקם סטארטאפ

תמונה: flickr, cc-by, Jim Epler

אז עזבתי את Shopping.com/eBay ביום חמישי עם ארגז ולפטופ. ביום ראשון אמרתי בוקר טוב במשרדו של חבר, קונסטרוקטור, ששכר חדר באיזו חושה על גבול הפרדסים של פרדס-חנה. היה לי שם שולחן וקומקום לקפה. מצידו השני של האוקיינוס, בחצי משרה, ישב ירון בסניפי סטארבאקס מזדמנים. כבר אז היו לו שאיפות לחברה גלובלית עם פריסה עולמית ולכן קבע את משכנו כל פעם בסניף אחר "שלו". בשיחות הטלפון שהיו בינינו הייתי שומע רעשי רקע של טחינת קרח לקפה הקר והוא נאלץ לשמוע את הטירוניות במחנה 80 נותנות "הקשב" לסמלת.

כך עברו הימים וגייסנו קצת כספים ואנשים ועברנו זמנית למשרדי משקיעים בהרצליה. "סניף ניו יורק" עבר לכלוב במשרד משותף. אנחנו עברנו למשרד בנתניה והם לאזור וול סטריט. וכך הלאה… בקיצור גדלנו וצמחנו לתפארת מדינת ישראל ו… דוד סם, ו… המלכה (האם) אליזבת, ו… גוש היורו, ו… עוד היד נטויה.

שני יזמים ואוקיינוס באמצע

מה שלנו נראה צמיחה דיי טבעית במבנה מפוצל, נשמע לחלק מעמיתינו למקצוע כסיוט מתמשך שעתידו להתרסק. איך לעזאזל אפשר לקיים חברה, לאורך זמן, עם גוף טכנולוגי מרוחק מהשוק, עם שני יזמים ואוקינוס ביניהם, ועם הנהלה מפוזרת. האמת שלא הייתה לנו תשובה כי הכל נראה כל כך טבעי ופשוט… עבד.

במבט לאחור היו כמה דברים שאפשר לייחד אותם והושרשו עמוק ב-DNA של החברה. למשל, ירון ואנכי לא חסידים גדולים של תקשורת ממוסדת ולכן היינו מדברים בינינו רק כשהיה צריך. לעיתים היו חולפים שבועות בלי להרים טלפון וראה איזה פלא, החברה התנהלה מצויין. אימייל או צ'אט מידי פעם וזהו. לכל אחד בחברה הייתה תמיד גישה ישירה לשנינו מה שאיפשר ניהול שלא בהכרח קשור לקשר בינינו.

הפורמט הזה חילחל אחר-כך גם לאנשים נוספים שהצטרפו ותקשורת ישירה בין מנהלים בחברה ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי עזרו מאוד למצוא מוצר עבור השוק וגם שוק עבור המוצר.

תופעת לוואי בשם אמון

אומרים ש"לא טוב היות היזם לבדו" וזה דיי נכון. לפעמים יש את הצורך להתייעץ ולראות זווית שהיא שונה משלך. לכולנו יש "מצב רוח בגל סינוס" ומזלה של חברה עם שני יזמים שיש הפרש פאזה בין גלי הסינוס של שני היזמים כדי לאזן את השקפת העולם בנקודה מסויימת ולהיות פחות אימפולסיבים. יש אומרים שהריחוק בין היזמים מקטין את היתרון של שניים מהאחד. נראה לי שבמקרה שלנו זה רק עזר. כשמשהו מטריד את מנוחתך בלילה ואתה נאלץ להתבשל איתו חצי יום כדי לדבר עם השותף… התבשיל יותר טוב והבשר יותר רך לעיכול.

יש תכונה שהיא מוצר לוואי של ניהול חברה מפוצלת מהשלבים הראשונים ביותר והיא – אמון. או כמו שהושרשה ב-DNA של אאוטבריין – Trust the other side. אין מנוס – בצד השני יושב קולגה שהוא אאוטבריינר כמוך וכמוך רוצה (ויכול) לעשות הכי טוב שאפשר וזה רק מקרי לגמרי שנדחף ביניכם אוקיינוס. אז חייג את השלוחה שלו או יותר טוב בשיחת וידאו, דברו וסגרו עניינים.

אז כן, זה התחיל בין פרדס חנה לסטארבאקס והיום זה עם בערך 10 משרדים בעולם ועוד אנשים בודדים בעוד מקומות שכולם דוברים שפות שונות אבל תמיד בניב אאוטברייני. וכל אחד שמגיע למשרד אחר מיד מרגיש בבית. אולי זו רק תחושה היום אבל העובדה שהתחלנו מפוצלים הקלה עלינו בהרבה את המעבר להיות חברה גלובלית.

ימים יגידו אם זו אכן הייתה הצלחה אבל בינתיים… המספרים נראים טוב.

אורי להב

אורי להב; יזם, איש טכנולוגיה, ים ומדבר. היום Co-founder ו-CTO של אאוטבריין.

הגב

3 Comments on "סטארטאפ אחד ושני יזמים שאוקיינוס ביניהם [משולחנו של סטארטאפיסט]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אליהו
Guest

בהנחה והחברה שלכם לא קיימת מאז שנת 1952 (או לפני), אתם מדברים על המלכה אליזבת, ולא על המלכה (האם) אליזבת. קצת ידע כללי.

Einat Zoller
Guest

נהנתי מאוד לקרוא, הכל תלוי איך מתנהגים בראש הפירדמיה ומהווים דוגמה לאחרים בחברה.

אנונימי במודע
Guest
אנונימי במודע

גם אני עבדתי בשופינג.קום\איביי, בחלק הפחות מעניין שעושה את העבודה השחורה.מה אאוטבריין עושה?

wpDiscuz

תגיות לכתבה: