אז איך יראה ביקור אצל הרופא בעשור הבא?

תארו לעצמכם שהרופא שלכם יהיה מצויד בניסיון ובידע שנצבר מטיפול במיליוני חולים עם בעיה זהה. זה פחות או יותר מה שטכנולוגיות הביג־דאטה והבינה המלאכותית, החודרות אל עולם הרפואה, יוכלו לאפשר - וישראל מראה סימנים ראשונים של התפתחות מואצת בתחום

מקור: cc0-by-pixabay

מקור: cc0-by-pixabay

מאת: מיכל חיוט, פורבס ישראל

בקרוב נוכל ללכת לרופא, והוא ידע עלינו הכל. ובכן, אולי לא ממש בקרוב, ואולי לא הכל, אבל לשם צועד עולם הרפואה בשנים האחרונות. כשמדברים על רפואה דיגיטלית, הדבר הראשון שעולה בראש הוא שעון שמודד את הדופק שלנו ומשדר את המידע לטלפון, או אפליקציה שמודדת את מספר הצעדים שעשינו ביום ומזכירה לנו לשתות מים.

אבל ממש לא בזה מדובר. הפרויקטים השונים שמתמקדים ברפואה דיגיטלית מכוונים גבוה הרבה יותר – הם יאפשרו לרופאים לתת לנו טיפול טוב בהרבה, בצורה פשוטה, זמינה וזולה, באמצעות שימוש בביג־דאטה ובינה מלאכותית, מהם ניתן להפיק תועלת העולה על כל דמיון.

העולם סובב סביב כסף. כן, גם (ואולי בייחוד) בעולם הרפואה. כך, אחד הדברים שדוחפים לכיוון הרפואה הדיגיטלית, הוא העלויות הגבוהות של הטיפול הרפואי ברחבי העולם. העלות של מערכת הבריאות האמריקאית לדוגמה, מוערכת נכון להיום בכ־3 טריליון דולר בשנה. "האוכלוסייה בעולם הולכת וגדלה, כי תוחלת החיים עולה", מסביר אייל בן יעקב, שותף, המוביל את תחום מדעי החיים בפירמת הייעוץ העסקי וראיית החשבון ארנסט אנד יאנג בישראל. "מישהו אמר פעם בהקשר הזה, שכנראה שרובנו נגיע לגיל 80, אבל לא נזכור איך קוראים לנו. האוכלוסייה תמשיך לגדול, היא הולכת לגדול עד פי שלושה – מה שיעצים את העלויות הנלוות למחלות הכרוניות, גורם התמותה מספר אחת בעולם".

מחלות כרוניות שאינן מידבקות הן הגורם העיקרי לנכות ותמותה בישראל ובעולם המערבי בכלל. מחלות, כמו סרטן, בעיות לב, סוכרת ומחלות נשימתיות, מהוות גם הן נטל כלכלי כבד על החולים ועל מערכת הבריאות. בן יעקב מסביר שאחת המטרות היא לשנות את המצב, ולהוריד עלויות של טיפול רפואי – באמצעות הרפואה הדיגיטלית. "מצד שני, אנחנו רוצים לדחוף גם לתוצאה טובה יותר למטופלים", הוא מסביר.

העלויות הכבדות ביותר נובעות, לדבריו, מטעויות של רופאים כתוצאה מקבלת החלטות שגויה. "תחום ה־Decision Support הוא אחד הנושאים הלוהטים ביותר בעולם. כשרופא צריך להחליט איזו תרופה לתת למטופל, או באיזו דרך טיפול להשתמש, הוא מתבסס על המידע שיש מולו". היום ישנן שתי חברות ישראליות שמבקשות לעזור לרופא לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר: טבע מדיקל ו־medCPU. medCPU, שגייסה בחודש פברואר האחרון 35 מיליון דולר, מפתחת ומשווקת מערכת לקבלת החלטות רפואיות, באמצעות ניטור והשוואה למקורות מידע שונים. המערכת של החברה משלבת את המידע המדויק ביותר, שאותו היא אוספת ממאגרים שונים, אשר אינם מחוברים זה לזה, ומציגה אותו כמקשה אחת בפני הרופא. כך ברגע אחד, מעבר לתיק הרפואי של המטופל, נפתחים בפני הרופא נהלים רפואיים שונים של טיפול במקרה הספציפי, מידע על מקרים דומים וכו'. אלה מאפשרים לו לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר. "המטרה היא להימנע מטעויות ככל האפשר", מסכם בן יעקב.

מייסדיה של החברה הם סוניה בן יהודה וד"ר איל אפרת, אך נראה שאפרת, בעל ההכשרה הרפואית, אינו מייצג את הכלל כשזה מגיע לתחום הרפואה הדיגיטלית. רוב היזמים בתחום באים מעולם הטכנולוגיה, ללא רקע רפואי. "הרקע הרפואי לא מייצר הבנה של עולם הבריאות הגלובלית", מסביר בן יעקב. "גם אם אתה רופא שמכיר את הצורך, אתה לא מבין גלובלית".

מאוימים מהרגולציה

השימוש הזה בביג־דאטה ובמחשוב ענן שעושות medCPU וחברות אחרות, מעלה את השאלה – איך תיראה הרפואה שלנו בעתיד? ב־IBM לדוגמה, מביאים יכולת ניתוח ידע שיכולה לשנות לחלוטין את כללי המשחק. "רופא שעושה MRI רוצה לראות איך נראה מצבו של המטופל לפני כמה חודשים", מתאר בן יעקב. "הוא לוקח את התמונה של החולה, מסתכל על הסיבוב הקודם, ובודק איך המצב השתנה. היום, באמצעות המערכות של IBM, אפשר להסתכל בשנייה אחת על השינויים – ולא רק זה, אלא גם להשוות למאות ולאלפי מטופלים אחרים. זה עסק חדש של IBM, אבל רואים יותר ויותר גופים בעולם הזה, שמתחילים להקים פעילות כזאת לניתוח של ביג־דאטה".

זה לא פוגע בפרטיות המטופלים ובחסיון הרפואי?
"כל נושא הפרטיות הוא אתגר גדול מבחינת הרגולציה. לפני שנתיים מנכ"ל גוגל אמר שהחשש הגדול שלו מכניסה לתחום הזה נובע מהרגולציה. מאז גוגל קיבלה החלטה אחרת לגמרי, והיום הם מבצעים השקעות ענקיות וצפויים להמשיך ולהיות דומיננטיים בתחום".

עם חשש מהרגולציה או בלעדיו, נראה שהיקף ההשקעות רק הולך ומתעצם. בשנת 2015 נרשמו השקעות בסדר גודל של 6 מיליארד דולר, כאשר 500 חברות שונות השקיעו בחברות בריאות דיגיטלית – מספר כפול ביחס ל־2013. מדובר בתעשייה צעירה יחסית, לפני שלוש שנים המשקיעים העיקריים בתחום היו גופים שמתמחים בנושאים מסוג זה. היום אפשר לראות גם קרנות הון־סיכון "מסורתיות" יותר, דוגמת סקויה, שנכנסות לעולם הזה. "כך גם כל שחקני הטכנולוגיה שאנחנו מכירים, אם זה אפל או גוגל וחברות הטכנולוגיה הגדולות", מדגיש בן יעקב. "ב־2015 נרכשו 100 חברות רפואה דיגיטלית. היינו עדים גם לתשע הנפקות, בשווי של סביב כ־11 מיליארד דולר ואנחנו מאמינים שנראה את הטרנד הזה ממשיך ומתעצם עוד".

המספרים מדברים

טרנד הזה מתעצם גם כאן, בישראל. "הרפואה הדיגיטלית בעולם לא שונה מהותית מבחינת בגרות מזו הישראלית", אומר בן יעקב. "זה מאפשר לנו לתפוס מקום".

כדי להבין את היקף התפשטות התחום בישראל, נתחיל מכמה מספרים כחול־לבן. כשהתחילו בארנסט אנד יאנג לכסות את התחום לפני שלוש שנים, מספר החברות עמד על מעט פחות מ־200. נכון להיום, מספר החברות עומד על יותר מ־500. קצב הגידול עומד על בין 50 ל־100 חברות שנוספות בשנה. ועל אף שלא ניתן עדיין לראות חברות עם הכנסות משמעותיות, ההשקעות בישראל גדלו ב־330% לעומת 2014. "ישראל ממוקמת במקום החמישי ביכולת שלה לתרום לעולם הרפואה. כל הדבר הזה גורם לנו להאמין שיש לנו יכולת אמיתית להשפיע על העולם", אומר בן יעקב, ומספר כי ארנסט אנד יאנג מנסים להביא לארץ אנשים עם ניסיון בתחום כדי ליצור היכרות וקשרים עם התעשייה המקומית. "אנחנו רוצים ליצור הכרה של מערכת הבריאות האירופית כדי לייצר הזדמנויות, ובסופו של דבר עוזרים על ידי זה שאנחנו מביאים משקיעים פוטנציאליים כמעט לכל דבר שאנחנו עושים".

מה בעצם ישראל יכולה לתרום למערכת הבריאות העולמית?
"אני אסביר באמצעות דוגמה. בישראל יש תיעוד דיגיטלי של היסטוריית המטופלים, והוא כולל את הבדיקות שעשו להם במשך המון שנים. ברגע שהמטופל חולה, אפשר לעשות פעילות של ‘הנדסה הפוכה', ולראות אם אפשר למצוא התאמה בין בדיקות הדם לבין הממצא שבסופו של דבר מופיע אצל המטופל. כך נמצאו התאמות בהמון נושאים. זו בדיקה שאי אפשר לעשות במדינות אחרות, כי הן לא מחזיקות במידע הזה. את השירותים הישראליים אפשר למכור למדינות אחרות".

אבל, מוסיף בן יעקב, יש גם לא מעט אתגרים. "אחד האתגרים של החברות בישראל הוא הכסף. אנחנו לא רואים הרבה חברות הון־סיכון, ויש מספר קרנות מועט. למרות זאת, אנחנו מסתכלים על ההתפתחות ורואים קרנות ישראליות שנכנסות לתחום". במובן מסוים, בעיני בן יעקב הרפואה הדיגיטלית נמצאת היום במקום דומה לזה שבו נמצא ההייטק לפני שני עשורים. "אנחנו לא רואים את הצונאמי של המשקיעים מגיע, זה היה גם המצב של ההייטק הישראלי בתחילת דרכו, אך אם ישראל תוכיח את העליונות שלה בתחום, יש לנו סיכוי להיות מובילים עולמיים ולהפוך למעצמה בעולם הבריאות הדיגיטלית".

הכתבה הופיעה במקור בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

הכירו: המצלמה המעופפת שתעקוב אחריכם לכל מקום
משנים את עולם הרפואה: הכירו את הרופאים הממציאים

 

פורבס ישראל

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: