ערוץ אינטל


בחסות

׳רפואה מדוייקת׳ היא תחום חדש שיודע להתמודד טוב יותר עם סרטן

באמצעות גישה מותאמת אישית לרפואה ושימוש בנתונים גנומיים למאבק בסרטן, יש מי ששם לו למטרה לסייע לאחרים להתקדם לעידן הרפואה המדויקת

מאת: ג'ויס ריאה ליניק

ב-2014, כאשר ברייס אולסון אובחן עם סרטן גרורתי בדרגה 4 של בלוטת הערמונית, הוא עבר את הטיפול הסטנדרטי המקובל למחלה: ניתוח, כימותרפיה וטיפול הורמונלי. אלו אמנם בלמו את הסרטן, אך תופעות הלוואי היו אגרסיביות ואיכות החיים של אולסון נפגעה קשות. כאשר הסרטן חזר ותקף בעוצמה מוגברת, הוא בחר בגישה חדשה וממוקדת יותר, המכניעה את הסרטן ללא תופעות הלוואי ההרסניות והמיותרות הנובעות מהטיפול הכימי – רפואה מדויקת המונחית על ידי בדיקות מולקולריות.

בדיקות מולקולריות של סרטן, המוכרות גם בשם גנומיקה או ריצוף גנטי של הגידול הסרטני, הן חלק מעידן חדש הקרוי רפואה מדויקת. זוהי גישה המעניקה טיפול מותאם אישית לצרכים הייחודיים של החולה, ומביאה בחשבון את הריצוף הגנטי של הסרטן המסוים, ההיסטוריה הרפואית של המטופל, סגנון החיים שלו או שלה ועוד.

"רפואה מדויקת מספקת לנו את אחת ההזדמנויות הגדולות אי פעם לפריצת דרך רפואית", אמר הנשיא אובמה כאשר השיק את יוזמת Precision Healthcare בינואר 2015, והוסיף כי כבר היום ניצלים חייהם של חולים. כך, חולי לוקמיה עדים להתאוששות ספירת התאים הלבנים בדמם הודות לתרופה חדשה המתמקדת בגן מסוים, ובדיקות גנטיות ל-HIV מסייעות לרופאים לבחור את המועמדים הנכונים לתרופה אנטי-ויראלית חדשה.

ככל שהרפואה מתפתחת ממודל של "מידה אחת לכולם" לטיפול מותאם אישית, מתרחבת גם הגישה לרפואה מדויקת, והעלות ומשך העיבוד מתקצרים בהתמדה. לשם השוואה, כאשר בוצע הריצוף הגנומי האנושי הראשון בעולם לפני כ-20 שנה הוא נמשך 13 שנים ועלה כ-3 מיליארד דולר, ואילו כיום ניתן להשלים את התהליך ביום אחד בעלות של כ-1,000 דולר. הבעיה הגדולה היא שמטופלים רבים עדיין אינם מודעים לאפשרות הזו, לדברי אולסון בשל מחסור בזמן של הרופאים, היעדר הכשרה גנטית של אונקולוגים ואי הבנות לגבי כיסוי ביטוחי (הריצוף הגנטי של אולסון מומן על ידי הביטוח הרפואי שלו).

הפיכת הסרטן למחלה הניתנת לניהול

אולסון מקווה שהרפואה המדויקת תוביל לכך שסרטן יהפוך למחלה שניתן לחיות איתה. כאשר אולסון אובחן כחולה בסרטן הערמונית הוא היה בן 44 בלבד, צעיר ביותר מ-20 שנה מהגיל הממוצע להופעת סרטן הערמונית, על פי נתוני cancer.org. הרופאים חזו לו סיכוי של 28 אחוזים לשרוד חמש שנים. "אמרו לי שהסרטן שלי מתפשט במהירות הגבוהה ביותר שראו אי פעם ולא ציפו שאחיה יותר מ-21 חודשים".

אולסון לא היה מוכן להשלים עם הטיפולים הסטנדרטיים המקובלים אשר פותחו לפני עשרות שנים ואכזבו אותו. הוא פנה ל-Knight Cancer Institute  באוניברסיטת הרפואה והמדע של אורגון (OHSU), מוסד מוביל בעולם בחקר הסרטן והטיפולים בו, על מנת לעבור אנליזה של הגידול שבגופו. "הם מצאו שהסרטן שלי משתמש בנתיב איתות תאי אשר הטיפול הסטנדרטי לא נגע בו אפילו", הוא מספר. עם נתוני הדנ"א בידיו, הוא מצא ניסוי קליני בלוס אנג'לס שהתאים לסרטן המסוים שלו.

למרות שהניסוי כבר היה מלא בחולים עם סרטן מתקדם, אולסון היה היחיד עם נתוני ריצוף שהעידו שהתרופה שנבדקה בניסוי מתאימה בדיוק לאופן ההתפשטות של הסרטן שלו. עורכי המחקר הסכימו לקבל אותו לניסוי, וכיום הוא היחיד מהמשתתפים שעדיין מקבל את התרופה ואין בגופו כל עדות למחלה פעילה.

לשתף נתונים ולהאיץ תגליות מצילות חיים

ברייס אולסון

אחת המטרות של רפואה מדויקת היא לשתף את הנתונים כדי שרופאים בקליבלנד, למשל, ידעו אילו טיפולים הצליחו בהלסינקי. הנתונים של אולסון מאוחסנים ב-Collaborative Cancer Cloud, פלטפורמה אנליטית לרפואה מדויקת אשר פותחה על ידי אינטל ומכון Knight לסרטן, ומאפשרת למוסדות לשתף נתונים גנומיים, נתוני הדמיה ונתונים קליניים כדי להבין את גורמי הסרטן ולהאיץ תגליות מצילות חיים. מדובר בכמויות עצומות של נתונים שיש לאחסן ולהזיז ממקום למקום.

הגנום האנושי, או מערך הדנ"א השלם, מכיל מולקולות המורכבות מצמד קווצות (הסרטים המפותלים שאנו מכירים מתרשימי הדנ"א). גנום של אדם אחד מכיל כ-3 מיליארד צמדים בסיסיים כאלה היושבים בתוך 23 צמדי כרומוזומים בגרעין התא. בכל גנום יש כ-30,000 גנים, על פי האומדנים.

"ביצענו ריצוף של כמה אלפי גנומים סרטניים", אומר ד"ר בריאן דרוקר, מנהל מכון Knight לסרטן והחוקר העומד מאחורי הפיתוח של Gleevec, התרופה הראשונה עם מנגנון ההתמקדות המולקולרי המסוגלת להרוג תאים סרטניים ולהותיר את הרקמה הבריאה ללא פגע. "עלינו לחזור על התהליך עם עוד כמיליון גנומים סרטניים", הוא מוסיף, "אך כמות הנתונים שנידרש לאסוף ולמיין היא מסחררת. אנו זקוקים לעוצמת מחשוב עצומה כדי להבין מה קורה במחלת הסרטן".

הטכנולוגיה נדרשת לא רק לנתח ולאחסן כמויות נתונים מאסיביות, אלא גם לבצע את האנליטיקה. היא נדרשת ליצור רצף של נתוני DNA, להוות תאים נורמליים לתאי גידולים ולזהות את ההבדלים המולקולריים שעומדים מאחורי הסרטן הייחודי של כל אדם. Broad Institute, ממרכזי המחקר הגנומי הגדולים בעולם, חוזה שעד 2025 השוק ייצור זיטהבייט (סקסטיליון של נתונים) מדי שנה. משמעות הדבר שהתעשייה זקוקה לדרך חדשה לניהול הביג דאטה.

אריק דישמן, מנהל תוכנית הקוהורט של יוזמת הרפואה המדויקת במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) של ארה"ב, העיד בשנה שעברה בפני ועדת המשנה של הסנאט האמריקאי לרפואה מדויקת, שיש ליצור זיקה בין תהליכים רבים המעורבים בהקמת התשתית הטכנית וליצור הסברה למעורבות גבוהה יותר של המטופלים. "מדובר למעשה בשינוי התנהגותי ובמעורבות של המטופלים: המטופלים ובני משפחותיהם חייבים להתחיל למלא תפקיד פעיל בתהליך הריפוי שלהם", אמר דישמן.

דישמן יודע מניסיון אישי על מה הוא מדבר – בגיל 19 אובחנו אצלו שתי מחלות כליה נדירות. הוא פנה לרפואה מדויקת ועבר השתלת כליה ב-2012, וכיום גופו נקי מסרטן. ככל שרפואה מדויקת תהפוך להיות הנורמה, השגת הטיפול תהיה מהירה וקלה יותר. "לדעתנו זהו כורח אנושי להשיג את המטרה הזו עד 2020", אומר אולסון, "אדם שסובל ממחלה מסוימת צריך להיות מסוגל לקבל אבחון של הדנ"א שלו ולעבור לתוכנית טיפול ממוקדת תוך 24 שעות".

חולה עם מטרה

נחזור לאולסון, שנחוש לעזור לאחרים להיעזר ברפואה מדויקת ולהביס את הסרטן שבו חלו וטוען כי הצעד הראשון שיש לעשות הוא להתחיל בהסברה. "אני מדבר כל הזמן עם חולי סרטן מתקדם ואיש מהם לא שמע על ריצוף גנטי", הוא מסביר, "או שהם לא יודעים מספיק בשביל לשאול, אז הם לא שואלים".

עם נתונים גנטיים חולים יכולים לפנות לארגונים כגון NCI Match ו-Cure Forward כדי לאתר תרופות מתאימות לסרטן המסוים שבו לקו. "ארגונים אלה הם כמו Match.com עבור אנשים שחלו בסרטן ורוצים להצטרף לניסויים קליניים בתרופות חדשות", אומר אולסון. על מנת לסייע במאמצי ההסברה, הוא ארגן קמפיין גיוס תרומות מוזיקלי הקרוי FACTS (ראשי תיבות של מאבק בסרטן מתקדם באמצעות שירים), ובו הוא מנסה לעורר את המודעות ולהעמיד בדיקות מולקולריות מתקדמות לרשות חולי סרטן שאינם יכולים להרשות אותן לעצמם.

כיום אולסון מגייס זמרים שחלו בסרטן שישירו באלבום שהוא מתכנן להוציא לשוק בינואר 2017. "ככל שיהיו לנו יותר קולות, כך המאבק שלנו בסרטן יהיה נחוש יותר. אני סבור שזה יהיה האלבום הראשון שנוצר על ידי אדם ששרד את מחלת הסרטן ומושר על ידי אמנים שחלו בסרטן ואשר מכירותיו נועדו לממן בדיקות מתוחכמות שיעזרו לחולי סרטן", הוא אומר. ללא ספק, אולסון נחוש להשיג את המטרה. "לפני חמישה חודשים הייתי אמור למות. עכשיו אני הכי רחוק שאפשר ממוות. יש לי עוד הרבה מה לעשות".

הכתבה בחסות אינטל

אינטל היא חברת ההייטק הגדולה בישראל. המעבדים של אינטל מותקנים במאות מיליוני מחשבים – רבים מהם פרי פיתוח וייצור ישראלי. אולם אינטל היא הרבה יותר משבבים. בשנים הקרובות החברה תתמקד בפתרונות ענן, אינטרנט של הדברים, זיכרונות מתקדמים, רובוטים, רחפנים, לצד פיתוחים פורצי דרך נוספים.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 Comments on "׳רפואה מדוייקת׳ היא תחום חדש שיודע להתמודד טוב יותר עם סרטן"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יואב
Guest

פרוג'נטיקס מובילה מהפכה בתחום הזה בארץ

Progenetics.co.il

ליאור
Guest

ולא נאמרה מילה בכתבה מה עושה חולה ישראלי עם המידע הזה? למי פונה? כמה עולה? מי החברות ביטוח המכסות זאת? כמה כיסוי? עם מי בארץ אינטל עובדים? האם המידע שנאסף הוא רק למחקר עתידי או לטיפול מיידי בחולה? מי מעניק את הטיפול כתוצאה מגילוי הגן? האם בית החולים או מכון פרטי?

כתבה מעניינת אך חסרת מידע לפעולה, וחבל.

גיל
Guest

אפליקציית belong הישראלית היא הפורצת דרך בתחום ניהול המחלה.
עם תקשורת ישירה מול הבתי חולים ופרופסורים מהתחום שיכולים שעונים על שאלות אונליין ומתרימים טיפולים באופן אישי עבור כל אחד והשלב שלו.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: