2048: השנה בה נקים מושבה אנושית על מאדים

האם יש חיים על מאדים? כרגע יש שם 8 רובוטים ו-0 בני אדם. אבל עד 2048, אם המשאבים יוקצו לכך, הקומונה האנושית הראשונה על מאדים תחל את צעדיה הראשונים. איך זה יראה?

מאדים. קרדיט תמונה: NASA

נכתב על-ידי עודד כרמלי

סעו למדבר בלילה בהיר והביטו בכוכבים. העין האנושית אינה יכולה לראות אלא טיפה בים היקום העצום, אבל די בטיפה הזאת כדי להטביע כל אדם בתחושת ענווה. יש כל כך הרבה עולמות כמו העולם שלנו!

אז זהו, שזאת טעות נפוצה. האמת היא שכמעט כל הכוכבים שאנחנו רואים בלילה הם שמשות, כלומר כוכבי שבת. את כוכבי הלכת שסובבים שמשות אחרות אנחנו בכלל לא יכולים לראות. אז בפעם הבאה שאתם רואים את הכוכבים, דמיינו שמונה, תשעה ואפילו עשרה כוכבי לכת שמסתובבים סביב כל אחד מהם (ועוד ירח או שניים סביב כל אחד מכוכבי הלכת האלה).

כמה כוכבי לכת יש ביקום? כדאי שתשבו, כי המספרים באסטרונומיה נוטים להיות אסטרונומיים. לפי הערכות מינימליות, ביקום יש 1,000,000,000,000,000,000,000,000 כוכבי לכת. למעשה, יש כל כך הרבה כוכבי לכת שאפילו אם לוקחים בחשבון את כל המשתנים הנכונים (הרכב, אטמוספירה, מים נוזלים), בערך 100 מיליארד מיליארד מהם דומים לכדור הארץ. מאחר שהמספר הזה גדול בכמה מיליארדים על המוח האנושי, אפשר להשוות אותו לגרגרי חול: על כל גרגר חול בכדור הארץ, יש 100 כדורי ארץ ביקום. 100 כדורי ארץ על כל גרגר חול!

החדשות הרעות: אנחנו רחוקים שנות אור מהטכנולוגיה שתאפשר לנו להתיישב, או אפילו לבקר, בעולמות האלה. ב-2016, למשל, גילו כוכב לכת שסובב את פרוקסימה קנטאורי, השמש הקרובה ביותר לשמש שלנו. לפי הערכות, העולם הזה, פרוקסימה בי, דומה מאוד לכדור הארץ. אלא שבמהירות השיא של מעבורות החלל שלנו, 28,000 קמ"ש, מסע לפרוקסימה בי יארך 165,000 שנה. אם אכן מדובר בגן עדן – הוא עוד לא בהישג ידינו. לא הוא ולא כל שאר מיליארדי כדורי הארץ.

מאדים. קרדיט תמונה: NASA

אילו בינתיים אנחנו מזהמים ומחממים את כדור הארץ שלנו למוות. לשמונה מדינות בעולם (תשע, לפי דיווחים זרים) יש ארנסל גרעיני. ויש גם אסטרואידים, שביטים, התפרצויות קרני גמא ושאר מרעין בישין שישמחו למחוק את כולנו, עוד לפני שנספיק למחוק את עצמנו. האנושות צריכה גיבוי. ומילא האנושות – התשיעית של בטהובן צריכה גיבוי. יישוב אנושי נוסף יבטיח את הישרדות המין שלנו, על כל אוצרותיו. ומאחר שאיננו מסוגלים כרגע ליישב עולמות המקיפים שמשות אחרות, עלינו למהר וליישב את אחד העולמות שסובבים את השמש שלנו.

"מאדים הוא המועמד היחיד"

האלימינציה פשוטה: לירח שלנו אין אטמוספירה. לנוגה יש יותר מדי אטמוספירה, כך שהטמפרטורה על פני השטח היא 462 מעלות צלזיוס – מספיק כדי להתיך עופרת. בכוכב חמה הטמפרטורה ביום מגיעה ל-430 מעלות צלזיוס, ואז צונחת בלילה למינוס 180. על צדק, שבתאי אורנוס ונפטון (לפי האקדמיה ללשון עברית: אורון ורהב) אין בכלל על מה לנחות, שכן הם עשויים בעיקר מהגזים מימן והליום. ייתכנו חיים על הירחים של צדק ושבתאי, למשל באגמי המתאן של טיטאן ובאוקיינוס התת-קרקעי של הירח אירופה, אבל אלה לא יהיו החיים שלנו. אם התפתחו חיים בטיטאן או באירופה, הם מבוססי מתאן (בטיטאן) ועמידים לחומצה גופרתית (באירופה). לא מקום אידאלי לייסד בו את ניו-תל-אביב-יפו.

מה שמשאיר לנו את מאדים. לכבוד שבוע החלל הישראלי, מספר אנשי מפתח בתחום נתבקשו לתת תחזית לשנת 2048. אלוף במיל' פרופ' יצחק בן-ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית, ניפק את התחזית הבאה: עד 2048 יהיו אנשים שיחיו על מאדים.

"2048 זה סתם מספר", אומר בן-ישראל. "למעשה, אני מאמין שזה יקרה הרבה קודם לכן. נאס"א מתכננת להנחית אדם על מאדים כבר ב-2020. כמובן, נחיתה אינה התיישבות ממש, אבל בחלוף 10 שנים מהנחיתה הראשונה כבר תהיה מושבה אנושית במאדים. זה ממש לא מדע בדיוני".

מאדים הוא הדובדבן בקצפת חקר החלל. נכון לכתיבת שורות אלה, לא פחות משישה לוויינים פעילים מקיפים את הכוכב האדום ושני רוברים נוסעים על פני השטח שלו (אוכלוסיית מאדים: רובוטים – 8, בני אדם – 0). במשך קרוב לעשור, פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן "נהג" בשניים מהרוברים האלה: האופרטיוניטי, שעדיין בועט ושועט, והספיריט תנצב"ה.

סלפי של ה-Curiosity Rover של נאסא. קרדיט תמונה: NASA

"מאדים הוא לא רק הפייבוריט להקמת בסיס אנושי", אומר אהרונסון, "הוא המועמד היחיד. כל שאר העולמות במערכת השמש מעניינים מדעית, אבל הם לא רלוונטיים להתיישבות אנושית בזמן הקרוב. אין לי ספק שתהיה מושבה אנושית במאדים. זאת רק שאלה של סדרי עדיפויות. מבחינה טכנולוגית, מושבה אנושית במאדים ריאלית היום יותר ממה שהיה המסע לירח בזמן הנאום המפורסם של קנדי".

מושבה מאדימית תוכל להיות עצמאית

אז מה כל כך מדהים במאדים? אל תתנו לצבע האדמדם להטעות אתכם: מאדים הוא עולם קר, ובעיקר עולם הפכפך יותר משלנו. אבל ביום קיץ חם, בקו המשווה, הטמפרטורה במאדים יכולה להגיע גם ל-30 מעלות. וכן, במאדים יש ארבע עונות, בדיוק כמו בכדור הארץ. הוא רק מחכה לוויוולדי שילחין אותן.

ומאדים הוא עולם צחיח, אבל הקטבים שלו מכוסים בשכבות ענק של קרח. בחודשים החמים זרזיפים של מי מלח אפילו זורמים על פני השטח. בקיצור, צמאים לא תצאו משם.

עוד יתרונות? בבקשה: יממה במאדים אורכת 24 שעות ו-37 דקות – כמעט כמו בכדור הארץ. ואלה חדשות טובות לא רק לשעון הביולוגי שלנו, אלה חדשות טובות גם לביולוגיה של צמחים. זוכרים את תפוחי האדמה של מארק וואטני מהסרט "להציל את מארק וואטני"? זה לא הוליווד. אדמת מאדים באמת מכילה את כל היסודות הדרושים לגידולים חקלאיים, כגון ברזל, סידן ומגנזיום.

כך שמושבה מאדימית תוכל להיות עצמאית. למתיישבים יהיה מים, אוכל ודי והותר חומר גלם לבניין ולתעשייה. "לא רק שמושבה כזאת תהיה עצמאית, בטווח הארוך היא גם תהיה כלכלית", אומר בן-ישראל. "במאדים יש מתכות נדירות. המתכות הללו נקראות כך משום שהן נדירות על פני כדור הארץ, אבל הן לא נדירות על מאדים. זה יהיה עסק כלכלי לא רע בכלל להיות כורה על מאדים".

בעיה אחת שאי אפשר לפתור ושמה כבידה

כבר התחלתם לארוז? יופי, אז עכשיו תתחילו לפרוק. זוכרים איך העיניים של ארנולד שוורצנגר יצאו מחוריהן ב"זיכרון גורלי"? זה לא בדיוק מה שיקרה לכם – אבל כן, במאדים אין מספיק חמצן וכמעט שאין לחץ אוויר. בלי בלון חמצן וחליפת חלל, מאדים יהרוג אתכם תוך דקות. המתיישבים הראשונים יצטרכו לחיות בסביבה מבוקרת וסגורה, ולא לשכוח את החליפה בדרך החוצה (מותק, איפה החליפה הטובה שלי?).

אבל חכו, יש עוד: למאדים אין שדה מגנטי ויש אטמוספירה דלילה מאוד. התוצאה היא חשיפה לקרינה קוסמית קטלנית, מסרטנת ומעקרת. רק המסע למאדים יחשוף אדם לרמות קרינה המקבילות לקריירה בכור גרעיני – והנחיתה על הכוכב האדום לא תשפר את המצב בהרבה. בדומה לאבותינו בכדור הארץ, האנשים במאדים יצטרכו לחיות בערוצים, נקיקים ומערות, וכל מסע החוצה יהיה שווה ערך לכמה וכמה צילומי רנטגן.

נו, אז נגור בתאי לחץ מחומצנים בתוך מערה. מה רע? לא רע. בגדול, כמעט לכל הבעיות שמנינו (ויש גם בעיות שלא מנינו, כמו סופות חול מפלצתיות) קיימים פתרונות טכנולוגיים בנמצא או בתיאוריה. ושוב, להזכירכם: גם המסע לירח היה בלתי אפשרי פעם. האמריקאים הפכו אותו לאפשרי כשהקצו 4% מהתקציב הלאומי, במשך כמה שנים טובות, לתכנית אפולו. לא פחות מ-400,000 מדענים, מהנדסים וטכנאים אפשרו לניל ארמסטרונג לעשות את הצעד הקטן שלו.

אבל יש בעיה אחת שפשוט אי אפשר לפתור, אפילו לא בתיאוריה: מאדים קטן מכדור הארץ בחצי והמסה שלו היא רק 11% ממסת עולם הבית שלנו. פירושו של דבר שכוח הכבידה שם הוא רק שליש מכוח הכבידה כאן. זה אולי נשמע כיף (הקץ לבעיות גב!), אבל גוף האדם התעצב במשך מיליוני שנים לכבידה של כדור הארץ. החיים במיקרו-כבידה יובילו לאובדן מסת שריר, צפיפות עצם ואפילו ראייה.

ואלה רק הדברים שאנחנו יודעים עליהם ממסעות של אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית או לירח. אבל האסטרונאוטים האלה שוהים במיקרו-כבידה במשך מספר שבועות או חודשים. איך ייראה אדם אחרי עשרות שנים במאדים? אף אחד לא יודע. אף אחד אפילו לא יודע אם נשים יכולות ללדת במיקרו-כבידה. אפילו במשטר מחמיר של התעמלות, המאדימים צפויים להיות אנשים חלשים ומעוותים.

חלשים, מעוותים וגבוהים. בגלל התרחבות נוזל השדרה, אסטרונאוטים היום גובהים ב-5 ס"מ במהלך שהייתם בחלל – ואז מתנמכים חזרה אחרי כמה ימים בכדור הארץ. אבל ספק אם אדם שייוולד על מאדים יוכל אי פעם לדרוך על כדור הארץ מבלי לקרוס לתוך עצמו. במילים אחרות: גם אם מאדים לא יהיה כרטיס בכיוון אחד עבור המתיישבים הראשונים, עבור ילדיהם הענקים כדור הארץ עלול להיות עוין לא פחות ממה שמאדים עוין עבורנו הננסים.

"התרחישים האלה לא יעצרו את כולם", אומר בן-ישראל. "תמיד יהיו אנשים שייקחו את הצ'אנס, פשוט כי אין ברירה אחרת. סטיבן הוקינג אמר שמרגע המצאת הנשק הגרעיני, מישהו, מתישהו, ילחץ על הכפתור. ויש גם אסונות אחרים, כמו מגפות והמשך זיהום העולם. מושבה במאדים זה לא פיקניק, אבל צריך להתחיל לבנות את היכולת שלנו להתיישב בעולמות אחרים לפני שהעולם שלנו יהפוך לעוד יותר עוין ממאדים".

הזריחה ממסלול ההקפה של מאדים. קרדיט תמונה: NASA

דרוש מנהיג: "גרמניה לא באמת הייתה צריכה 'מרחב מחיה'"

ובן-ישראל עוד ממלכתי ומאופק לעומת מהנדס החלל המהולל ד"ר רוברט זוברין. "לכדור הארץ יש מספיק משאבים כדי לקיים את הציוויליזציה האנושית לעוד שנים רבות", אומר זוברין, "אבל עלינו להקדים וליישב את מאדים היום, שכן ביישוב מאדים אנו מצהירים שאנו לא חיים באחרית ההיסטוריה אלא בראשיתה, שאנו בוחרים בחירות על פני משטור, בקדמה על פני דשדוש ובתקווה על פני ייאוש. האנושות נמצאת היום על פרשת דרכים. במקום להתחרט על החברה החופשית – עלינו להתעקש עליה".

לפני שנציג את זוברין, צריך לדבר קצת על כסף. מבחינה כלכלית, הבעיה במסע למאדים היא בעיית הדלק: בשביל המסע למאדים, שיארך חצי שנה עד שנה לכל כיוון, צריך הרבה דלק. והרבה דלק פירושו הרבה מעבורת, מה שמצריך עוד דלק כדי לשגר אותה חלל. וזה עוד לפני שדיברנו על כל הציוד והאספקה.

"תחשוב רק על המים", מסביר בן-ישראל. "עזוב את האוכל והציוד. רק המים. אתה יודע מה זה מים לארבעה אסטרונאוטים למשך כמעט שנה? לכן התכנית שהאמריקאים מובילים היא קודם להגיע לירח, ומשם לשגר למאדים. קל יותר להעביר אספקה לירח וקל יותר להשתגר מהירח מאשר מכדור הארץ".

אבל התכנית שהאמריקאים מובילים היום היא לא תכנית חדשה. היא פחות או יותר אותה תכנית שכל נשיא מכריז עליה בכניסה לבית הלבן – ושוכח ממנה לקראת אמצע הקדנציה. ב-1990, אחרי שגם ג'ורג' בוש האב הכריז על מסע למאדים, זוברין מאס בתכניות היקרות והמורכבות האלה של נאס"א, שלעולם לא יוצאות לפועל, והוא הציע חלופה: Mars Direct.

במקום להרכיב מעבורת-ענק במסלול סביב כדור הארץ או על הירח ומשם לטוס שנה למאדים, לתקוע דגל ולחזור לפני שייסגר חלון ההזדמנויות שבו מאדים וכדור הארץ קרובים יחסית – זוברין הציע שהאסטרונאוטים יחכו במאדים במשך 18 חודשים עד לחלון ההזדמנויות הבא, ובהזדמנות הזאת ייצרו את הדלק הדרוש להם ישירות מהאטמוספירה של מאדים. התכנית הייתה חלוצית, נועזת וזולה. מיותר לציין שנאס"א לא הלכו על זה.

אז זוברין עזב את נאס"א, ביקר אותה בחריפות בסנאט, הקים את ה-Mars Society וכתב את רב-המכר The Case for Mars. מאז זוברין הוא השגריר הלא-רשמי של מאדים בכדור הארץ. עבורו, יישוב מאדים זאת אידאולוגיה, כמעט דת.

"גרמניה לא באמת הייתה צריכה 'מרחב מחיה'", הוא מסביר, "כך שהגרמנים לא באמת היו צריכים להשמיד את היהודים ואת הסלאבים של מזרח אירופה – אך היטלר שכנע את הגרמנים שאין ברירה. השאלה כאן היא שאלת כוחו של מיתוס, והמיתוס הזה של משאבים מוגבלים הוא המרושע והקטלני מכל המיתוסים. אם תתקבל תפיסת העולם לפיה משאבינו קבועים ומקובעים, אז כן – כל תינוק שבא לעולם מתחרה בנו על המשאבים האלה, כל מעשה או מחשבה בלתי-מבוקרים מאיימים עלינו, כל אדם הוא אויבו של כל אדם אחר וכל אומה היא בהכרח יריבתה של כל אומה אחרת. אם לא נעזוב את כדור הארץ נקל על מלאכתם של אותם אנטי-הומניסטים, המבקשים להציג לנו עולם של משאבים מוגבלים, עולם שבו כל האומות מוכרחות להתחרות על הפרוסה שלהן בעוגה המתחסלת. זאת הסכנה".

וזוברין כבר לא לבד. בשנים האחרונות אדם נוסף הצטרף למסע הצלב הזה: היזם המיליארדר אילון מאסק, מייסד SpaceX. בשנה שעברה הכריז על כוונת החברה (הפרטית, כן?) להנחית אדם ראשון על מאדים עד שנת 2024, ולהקים עיר של לא פחות ממיליון בני אדם עד סוף המאה הנוכחית. כמו זוברין, גם מאסק מדמיין חברה אוטופית חדשה על מאדים, שתשנה בהכרח גם את החברה הישנה בכדור הארץ. אגב, בזכות הרקטה הרב-פעמית, שמאסק המציא בעצמו, כרטיס למאדים צפוי לעלות רק 200,000 דולר – הרבה פחות מדירה בישראל.

תתחילו לשנן: "הארצה"

ויש גם תכניות עוד יותר מרחיקות לכת, כמו הארצה (Terraforming). "ברגע שתהיה לנו התיישבות אנושית משמעותית על מאדים", מסביר זוברין, "המתיישבים יוכלו לחמם את העולם על ידי הפקת גזי חממה כמו CF4. החימום הנוסף הזה ישחרר CO2 מהאדמה לאטמוספירה, ובכך יחמם את מאדים עוד יותר. המים הקפואים יימסו, ומאדים יתחמם עוד יותר".

הדמיה של מאדים לאחר תהליך "הארצה". קרדיט תמונה: Daein Ballard/ CC-By-SA 3.0.

כאן בכדור הארץ, תגובת השרשרת הזאת נקראת "התחממות גלובלית". אבל שם במאדים התהליך המלאכותי יחזיר את כוכב הלכת לתנאים שהתקיימו בו בעבר. "נהרות מאדים ישובו לזרום, מה שיוסיף עוד אדי מים לאטמוספירה. אותם אדים ירדו כגשם – שיאפשר למתיישבים לטעת צמחים בשטחים פתוחים. הצמחים יחמצנו את האטמוספירה, כך שאנשים ובעלי חיים יוכלו לנשום באוויר הפתוח. זאת התכנית האולטימטיבית: לשלוח חיים למאדים כדי להחזיר את מאדים לחיים. Tikun Olam".

ומה לגבי ישראל? "לא נראה התנחלות כחול-לבן בזמן הקרוב", אומר אהרונסון, "אבל ישראל הולכת ומשתלבת בתעשיית החלל. אנחנו לא בונים חלליות למאדים, אבל אנחנו בהחלט בונים מערכות ותתי-מערכות בחקר החלל. כבר היום יש ברוברים על מאדים רכיבים ישראלים".

בן-ישראל מסכים. "אין לנו לא את היכולת ולא את המשאבים להטיס אנשים למאדים. את זה רק אמריקה יכולה. אבל תסתכל על הרוברים במאדים, את מערכת הקירור שלהם בונים בעין חרוד. ויש גם חליפות חלל מיוחדות שנועדו להגן על האסטרונאוטים מפני הקרינה הקוסמית במאדים, ואת זה בונה החברה הישראלית StemRad. למעשה, כבר ב-2018 החליפה הזאת תטוס לירח, כהכנה לקראת מאדים. ויהיו גם אסטרונאוטים ישראלים במאדים. אין לי ספק שיהיו".

כשאני שואל את בן-ישראל אם הוא עצמו היה רוצה לחיות שם, הוא מהסס. "כמי שהתרגל לחיות בתל אביב, אפילו המחשבה על לגור מחוץ לתל אביב קשה לי. אבל לבקר במאדים? בהחלט. זה יכול להיות מדהים. תראה את התמונות של הקיוריוסיטי. זה נראה כמו הגרנד קניון באריזונה".

ואילו זוברין קצת יותר נלהב: "לאחר שהדגים את תופעת החשמל בפריז, אציל צרפתי ניגש לבנג'מין פרנקלין ושאל אותו, 'דוקטור פרנקלין, החשמל הזה שלך מאוד מעניין, אבל איזה שימוש יכול להיות לו?' פרנקלין השיב לו: 'איזה שימוש יכול להיות לתינוק?'. אז כן, מאדים זה סתם כמה סלעים אדומים. אבל איזה שימוש יכול להיות לתינוק? ואיזה שימוש יכול להיות לעולם חדש?"

הכתבה פורסמה במקור באתר מאקו.

לכתבות נוספות מבית Nexter-מאקו:

NEXTER

הגב

7 Comments on "2048: השנה בה נקים מושבה אנושית על מאדים"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יצחק
Guest

וואו, אחלה כתבה!!!
מעניין מאוד, וקצת הומור(:

אופק
Guest

מרתק.

דיקטטורה שיפוטית
Guest
דיקטטורה שיפוטית

קישקוש גמור. מושבה כזו לא תוקם כי זו אדמה פלשתינית פרטית. ואם תוקם-תוחרב מיד ע"י כנופית נאור.

Niv
Guest

לגבי הטכנולוגיה לנסיעה בחלל, יש מושג בשם EMDrive, יש תחרות מטורפת היום בין ארה״ב וסין, מי יצליח לשלוח לחלל רכב חלל ראשון מבוסס EMDrive, אשר מאפשר להגיע למאדים בחודש וחצי לפי המחקרים.
ותוך שנה וחצי לקצה למקומות שטרם תועדו בכלל.

EMDrive מפר חוקים בפיזקה של ניוטון, ומזכיר קצת את המנועים בStarcraft.

סתם אחד
Guest

זכור לי איזה פסוק מקראי בנביא עובדיה מהבגרות בתנ"ך כמדומה לי "אם בין כוכבים שים קנך…" משהו כזה. כמובן שמדובר במשל אבל לפעמים המשל הבדיוני דומה מאד למציאות. לפי זה אולי האמריקאים ("אדום" בתיאוריה) באמת יצליחו לבנות "קן" במאדים ובעוד כוכבים?
ימים יגידו…

מה זה משנה
Guest

ממש מעניין אחלה כתבה!!!

אורח
Guest
יש גם פיתרון לכח המשיכה זה צנטרפוגה כך שיתכן והאנשים יחיו בסוג של "כעך" גדול שמסתובב אולי על מערכת מגנטית כמו המגלב ומוטה בזוית כך שהוא גם מנצל את כח המשיכה של מאדים וגם הכח הצנטרפוגלי כמובן שדבר כזה הוא הרבה הרבה יותר מורכב מלבנות ממשהוא נייח, זה מורכב מאד גם על כדור הארץ וזה עוד קושי עצום שאתה בונה מערכת כזאת מורכבת בעולם אחר ללא משאבים ללא מקורות אנרגיה, כך שיתכן והבעיה הקשה ביותר להתישבות היא באמת כח המשיכה הקטן של מאדים, אבל אם האנושות תרצה את אין שם משהו שהוא לא פתיר ברמה טכנולוגית הבעיה היותר קשה היא… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: