4910905533 הצד הפחות יפה של מבצעי ה׳חבר מביא חבר׳ בהיי-טק | גיקטיים

סוכן חכם
אישי ודיסקרטי

לוח משרות ההיי-טק
והטכנולוגיה של ישראל.

רוצים לדעת על משרות חדשות שמתאימות לכם?
תנו לנו לעבוד בשבילכם.
במקום לחפש משרות, קבלו אותן למייל ראשונים.

תודה רבה,
מעכשיו הסוכן האישי שלנו עובד בשבילך. בהצלחה:)
ההרשמה בוצעה בהצלחה
*הרשמה מאשרת לנו את תנאי השימוש
אני מאשר קבלת חומר פרסומי מגיקטיים וידוע לי כי באפשרותי לבקש הסרה מרשימת התפוצה בכל עת

הצד הפחות יפה של מבצעי ה׳חבר מביא חבר׳ בהיי-טק

אחת הדרכים הפופולאריות לגיוס כוח אדם בהייטק הישראלי היום מגיעה משיטת ׳חבר מביא חבר׳. אלא שהתחרות יצרה צד אפל וסופר בעייתי שפוגע בכל הצדדים המעורבים

job cards getty images

קרדיט צלם\תמונה: Dimitri Otis, Getty Images Israel 

תוך שנים ספורות הפכה שיטת "חבר מביא חבר", על תצורותיה השונות, לערוץ הגיוס הכי מצליח בישראל. הערכות זהירות מעידות על כך שבממוצע, שניים מכל חמישה עובדים חדשים שנקלטים בארגון או בחברה, מגיעים לתפקיד באופן הזה. כלומר, הם נכנסים לתהליך המיונים למשרה לאחר שעובד קיים מקשר בינם לבין אנשי הגיוס. מעניין לראות שהתופעה הזאת לא פסחה על שום פילוח בהייטק הישראלי: גם חברות תוכנה וגם חברות חומרה, גם חברות מוצר וגם חברות שירותים, גם סטארטאפים מתחילים וגם תאגידים מבוססים – כולם משתתפים בחגיגה. וזה קורה באמצעות אפליקציות מדף חיצוניות, התאמות באתר הפנימי ובעיקר העברת קורות חיים באימייל המסורתי.

מה גורם ל"חבר מביא חבר" להשאיר הרחק מאחור את כל מקורות הגיוס הדיגיטליים המוכרים והטובים – לוחות הדרושים, חברות ההשמה, הד האנטינג/סורסינג, ירידי התעסוקה ואתרי החברות? סוד ההצלחה הוא התפיסה שלכאורה כולם מרוויחים מהמשולש שבין העובד הוותיק, המועמד החדש והחברה המגייסת. מדובר ב-win-win קלאסי: העובד החדש מרוויח מקום עבודה חדש עם חבר ותיק במשרד; העובד המפנה מרוויח כמובן תגמול חומרי מפנק וסיפוק מעזרה למכר; והחברה מרוויחה עובדים מחוברים ומחויבים בהרבה למתרחש במשרדיה תוך חשיפה ליותר מועמדים בפחות מאמץ.

גיוס עובדים הפך לשעשועון נושא פרסים

האתיקה שבבסיס העניין רעועה מיסודה. אם נחשוב על זה לרגע, נבין שמי שהינו עובד מרוצה וחבר טוב, אמור להיות מעוניין לשדך ללא תנאי בין מקום העבודה האהוב עליו לבין בני משפחתו, ידידיו, עמיתיו או שאר מכרים מאותגרי תעסוקה. לא כי יקבל על כך תשלום או הטבה, אלא מפני שיש המון סיפוק עצמי מעזרה הדדית ודאגה לזולת. WiX, למשל, היא מקרה נדיר מדי שמוכיח את התזה הסוציולוגית-כלכלית הזאת. החברה קיבלה החלטה אסטרטגית שלא להעניק שום תגמול לעובדיה על החתמות שמקורן ב"חבר מביא חבר". אף על פי כן, שיעור המועסקים בשורותיה מתוקף השיטה (שלפי כנס גיוס מקצועי ב-2015, עמד על 80% מכלל העובדים החדשים בשנה הקודמת) גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, שמושפע רובו ככולו מחברות מתגמלות. וככל שגדלים אותם תגמולים על הצלחות, כך דועכת האתיקה הגם ככה בעייתית של עצם מתן תגמול.

כשבמקום צ'ופרים צנועים כמו ארוחת בוקר זוגית או תווי קנייה, גופים החלו להעניק סכומים כספיים בין 1,000 ל-5,000 שקל זה עוד נראה כמו אבולוציה סבירה של השיטה. אלא שבשנתיים האחרונות שדרגו ארגונים רבים את השיטה למדיניות חדשה: תחרויות "הכל או כלום". במסגרתן כל אחד מהעובדים מוזמן לנסות להשיג ולהעביר לחברה את המספר הגבוה ביותר של מועמדים איכותיים שעוברים סינון מקצועי. התחרויות האלה קצובות בזמן קצר, כל האמצעים בהן כשרים ויש רק מנצח אחד, שייקח הביתה אפילו 20,000 שקל או חופשה זוגית ארוכה ביעד אקזוטי. וכשגיוס עובדים הופך לשעשועון נושא פרסים, המפסידים הגדולים הם רבים מהמועמדים, שעל גבם מנסים לעשות קופה.

למרבה הצער, העובדים המתפתים אינם חשים ש"חבר מביא חבר" מתייחסת, מעצם שמה, רק לאינטראקציה עם למספר מוגבל של חברים אמיתיים. כלומר, כאלה שהם מכירים מזמן, היטב ומקרוב את כישוריהם, ניסיונם ואופיים. כאלה שהם יכולים להמליץ עליהם ולהעיד לטובתם בביטחון, ולא אינספור אנשים אקראיים וזרים לחלוטין, שבמקרה חברים בקבוצת חיפוש עבודה משותפת איתם בפייסבוק או בלינקדאין ואולי מובטלים כרגע. אבל כשהפרס הפוטנציאלי נוצץ כל כך ואין מגבלות ברורות ממנהלי משאבי האנוש או הגיוס, עובדים נורמטיביים הופכים לסוחרי קורות חיים חמדנים וציניים, שלא חושבים פעמיים.

פוסט שפורסם ממש אתמול על קיר הקבוצה שאני מנהל, "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", הוא דוגמא טרייה ומשקפת במיוחד לתולדה של תחרות כזאת. הפרטים המזהים הוסבו כמובן מטעמי פרטיות. יתר הטקסט מובא כלשונו, כולל שגיאות דקדוק:

"חג שמח חברים

חברת XXX מזמינה אותכם להצטרף למשפחה
 XXX חברה המתמחה בפיתוח, תחזוקה ושיווק של טכנולוגית מידע
 מחפשת חברה רציניים למגוון מישרות בתחום ברחבי הארץ, משרדי החברה בפתח תיקווה.
 תואר רלוונטי – חובה. 
ניסיון קודם – יתרון. 
מייל לשליחת קו"ח: YYY@gmail.com"

הפוסט נמחק, המפרסם נחסם, אבל היו ויהיו עוד הרבה פוסטים ומפרסמים כאלה, למרות תקנון שאוסר על כך במפורש ומופיע בראש הקבוצה וגם בתיאור הנלווה. התופעה הזאת, שמשחיתה את אקוסיסטם הגיוס להייטק בישראל, מכה בגלים. כבר חוויתי הצפה של יותר מ-20 פוסטים דומים מצד עובדים בחברה בינלאומית מכובדת בטווח של 5 ימים בלבד. המודעות הללו, מלכודות לידים שכיחות מדי, מפורסמות עם מאפיינים קבועים. אלה מקלים מאוד על זיהוי "חבר מביא חבר": הצגה מכירתית שטחית של החברה, בלי להרחיב על המוצר או השירות; יצירת רושם שהחברה מציעה מספר עצום של משרות פתוחות כרגע; שום אזכור לשמות התפקידים על הפרק ובטח שלא לתחומי האחריות של כל אחד מהם; הפיכת דרישות הקבלה לכאלה שיתאימו לכל אחד כמעט – כלליות ומעטות במיוחד: תואר במשהו וניסיון רק יתרון; והמרגיז מכל – חתימת הפוסט בהנחיה לשלוח קו"ח לכתובת דוא"ל פרטית של אותו עובד, ואפילו לא למייל שלו בתוך החברה.

תחרות חמדנית שיוצרת סושיאל ספאם

מבחינתי, פרסומים שכאלה הם סושיאל ספאם לא פחות מפירמידות. אם עוברות כמה שעות בלי שפוסט כזה יימחק מהקיר, התוצאה עלולה להגיע לעשרות תגובות "שלחתי!" או תיוגי חברים. וזה עלול להוביל למאות קורות חיים בתיבה של המפרסם. הוא יעביר אותם הלאה לגורם המגייס בחברה, בתקווה שחוק המספרים הגדולים יסדר לו תגמול מקסימלי במאמץ מינימלי. וזה יהיה lose-lose. רובם המוחלט של מגישי המועמדות יתאכזבו קשות, כשלמרות עמידתם בגבורה בדרישות המקלות מדי שפורסמו, לא יקבלו שום זימון לריאיון. וזה יפגע בביטחון העצמי של חלקם, מה שרק יקשה עליהם במשרות הבאות שינסו; השם הטוב ותדמית המותג של החברה המגייסת והמוכרת יינזקו בעיני כל מחפש עבודה ביקורתי. כשרואים רצף פרסומים מפוקפקים, שעושים צחוק מהעבודה, הדבר אף עלול להניא אנשים מרצון קודם לעבוד שם; ובנוסף למועמדים ולחברה, גם העובד יצא מופסד. הוא יגלה בסבירות גבוהה שהקלות הבלתי נסבלת של איסוף קורות החיים לא עשתה את שלה, ושזכה בפרס עובד אחר. כזה שהקדיש זמן, מחשבה וטרחה לשיחות יזומות עם קולגות, בני משפחה, חברים, שכנים וכל מי שהוא מכיר איכשהו שרלוונטי לתחום.

אין סיבה ש"חבר מביא חבר" יפסיק להגדיל את הנתח שלו בשוק הגיוסים הישראלי. אבל כדי לא לרמוס יותר מדי דברים בדרך, הגיע הזמן להגדיר מה מותר ומה אסור. זה לא התפקיד של מחפשי העבודה התמימים, שרק רוצים למצוא פרנסה ומהר. וגם לא של משתתפי התחרויות הנלהבים, שרק רוצים לזכות בתגמול חלומי שנמצא בהישג יד. היחידים שיכולים וצריכים לעשות משהו בנידון הם מנהלי הגיוס. לא מספיק שלכל תחרות גיוס יהיה תקנון. חשוב שיופיע שם פרק ייעודי לאתיקה, כדי למנוע זלזול במי שרוצים לעבוד בחברה. קוד התנהגות ברור, עם אפשרות דיווח חיצוני ואכיפה פנימית, יתרום כאן בדיוק כמו להבדיל, במקרים של נהיגה פרועה ברכב חברה. אף אחד לא יפרסם מה שמתחשק לו איפה שמתחשק לו, אם ידע שזה עלול לגרום לפסילתו מהתחרות או אפילו לנזיפה מלמעלה. עד שזה יקרה, מוטב שכל מחפש עבודה יגדיל ראש ויגיב לכל מודעה בעייתית בביקורת נוקבת. כי שהפרס נכבד, המפרסם מוכרח לכבד.

יואב מלמד

מייסד ומנהל בהתנדבות בפייסבוק את "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קבוצת חיפוש העבודה הגדולה, הפעילה והמוכרת ביותר בישראל. מתפרנס למחייתו כסמנכ"ל השיווק של see.V, חברת השמה מובילה להייטק, שמתמחה בגיוס לסטארטאפים. בעברו עבד במשך 7 שנים בתפקידי שיווק ופרסום ושימש 6 שנים נוספות כתב ועורך בקבוצת מעריב ובעיתון במחנה.

הגב

18 Comments on "הצד הפחות יפה של מבצעי ה׳חבר מביא חבר׳ בהיי-טק"

avatar
Sort by:   newest | oldest | most voted
אבי
Guest

יאלללללה בחייאת דינק.
מה כל הצדקנות הזאת? אין מוצרים חדשים לדווח עליהם?
נותנים רק לצד אחד של המשוואה במה?
מייסד ומנהל בהתנדבות בפייסבוק את "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון"

חנבץ
Guest

זה נקרא חסות/שותפות/רעה חולה/the devil that you know/וכו'.
האתר צריך לשת"פ עם גורמים זרים/סמי-עויינים כדי לשרוד ולצמוח.
תאכל את הצפרדע, תמשיך הלאה. סה"כ אתר טוב ואנחנו רוצים שישאר באויר.

don jwan
Guest

המקרה החמדני שתואר בכתבה אולי זה קרה בחברה מסוימת או שתיים, אבל למיטב ידיעתי אין שום תחרות על גיוס מקסימום חברים בשום מקום אחר, אלא בהחלט המלצה של עובד על מועמד שהוא יכול להיות חבר או שלא, ואז מדובר רק בעזרה בגיוס.
כמובן שיש בונוס, אבל הוא קבוע (בהתאם לדרגת וותק המועמד שיתקבל) והבונוס בד"כ ניתן רק עבור מועמד שמחזיק מעמד תקופה מינימלית בחברה, וכל זה לגיטימי ורצוי.

בנימין
Guest

למיטב ידיעתך…..
וכמה ידיעתך באמת טובה?
הימור שלי, היא לא.

don jwan
Guest

הדירוג הגבוה שתגובתי הקודמת קיבלה לעומת הדירוג השלילי שתגובתך קיבלה, מעידה כנראה שידיעתי טובה משלך.
אם יש לך מידע מוצק לתרום-שתף בפרטים, במקום סתם לכתוב משהו נבזי שלא תורם מאומה למאן דהוא!

עידן
Guest

מאמר שטחי. הצד הגרוע זו התרומה המכרעת של שיטת הגיוס הזו לאפליה של קבוצות מסוימות. אבל גדול על גיקטיים לדבר על דברים עם עומק. אין אייפון 8 או איזו שטות אחרת של אקזיט מזערי של מקורב?

מיקי
Guest

אוי יוי יוי, שתו לי אכלו לי.
חברות נותנות בונוסים כאלה לעובדים כי נמאס להם מעשרות המפתחים בררה שכל מני "מגייסים" שולחים להם.
בשביל למצוא עובד אחד טוב מוכנים להשקיע הרבה ובצדק.

אלמנטרי
Guest

״אתיקה״? אתה מדבר על אתיקה???
במקום להטיף מוסר על אתיקה אולי תתחיל בגילוי נאות על מקום העבודה שלך? חיפוש קצר בגוגל מלמד שאתה מועסק בחברת השמה – במילים אחרות אתה בניגוד עניינים ישיר למושא המאמר שלך, שכן גיוס דרך ״חבר מביא חבר״ פוגע ישירות ברווחים של חברות ההשמה.
מעבר לזה אין שום הבדל בין תחרות המונית שמביאה למגייסים קורות חיים, לבין קבלת אותם קורות חיים בדיוק מחברות ההשמה – פרט לדבר אחד קטן, שלא צריך לשלם לחברות התיווך המיותרות.

איתי נתנאל
Member

למה צריך לגגל מה שמופיע בתחתית הכתבה?

אלמנטרי
Guest

כי כשאתה קורא את זה במובייל, זה לא מופיע! (לפחות לא כשקוראים דרך פייסבוק במובייל).
ואפילו שזה רשום בתחתית העמוד (בנפרד) בווב – עדיין לכתוב כזו כתבה שלמה ולא להזכיר במילה שהוא מצוי בניגוד עניינים??

רן כהן
Guest

מצד אחד – אתה צודק, מצד שני – אתה עובד בחברת השמה, אז קשה לי לחשוב שמדובר בדעה אובייקטיבית.

מתכנת
Guest

הבועה בשיאה – בחור שמפעיל דף פייסבוק ("מייסד") מקבל תפקיד VP בחברת השמה שאמורה להתאים עובדים לחברות.

אייל פיתוח
Guest

מזכיר לי את הנביחות של נהגי המוניות שהם שומעים שאובר הולכים להיכנס. נותנים לסמנכל בחברת השמה לכתוב נגד חבר מביא חבר. בדיחה! הכסף עבור ההשמה צריך להגיע למי שבאמת מגיע לו. לאנשים פרטיים. זמנם של המתווכים (חברותההשמה במקרה הזה) תם. יאללה טומיגו פיליפ וזאו!

גולש ברשת
Guest

אייל מלמד מנהל השיווק של חברת ההשמה seev וכנראה שמאוד מפריע לו שיש שיטות יותר אפקטיביות לעתים מגיוס באמצעות השמה. כמו כן ברור שהקבוצה אותה הוא מנהל משרתת את האינטרס העסקי של חברת ההשמה.

עידו
Guest

כשיש תגובות כל כך כועסות אני מבין שיש משהו בדבריו.
אני גם נתקלתי בפרסומים של "רוצה שאמליץ עליכם לעבודה?…" מי אתה שתמליץ על אנשים שאתה לא מכיר?!
בכל מקרה הכותב תומך בשיטה- "אין סיבה ש"חבר מביא חבר" יפסיק להגדיל את הנתח שלו בשוק הגיוסים הישראלי". אבל לא בשוק שהיא הפכה.

חנבץ
Guest

הבעייה היא כזו:
בחברה יש איש גיוס שמלחיצים עליו להביא תותח ישראלי במחיר של הודי והוא לא מצליח כבר חודשים.

כל הלחץ עלי איש הגיוס, הכשלון באי הגיוס מופל עליו, אבל מי האשם האמיתי? ההנהלה!
שישלמו יותר או שיעשו אופשורינג או רילוקיישן לכוכב מהעולם השלישי.

מבחינתנו, קהל היעד של הכתבה – המתכנתים, אנחנו נחכה שבהנהלה יקבלו החלטה נכונה.

וחוץ מזה, למה שמתווך שמעתיק ומפרסם מודעות באותם הלוחות שהן מתפרסמות במקור (עם השמטת פרטים מפלילים) יעשה עלי סיבוב וירוויח כסף שאני וחבר יכולים להתחלק בו?

אקי
Guest

יש לי רק בוז לכתבה הזו.
חברות השמה עושות עבודה מחורבנת וחברות מחפשות ערוצי גיוס אחרים.
יש סיכוי שאם seeV יחסכו את המשכורת של סמנכ"ל השיווק שלה וישקיעו במגייסים יותר טובים – פתאום נראה הערכה חדשה לחברות השמה.

אחד מהח\'ברה
Guest

אחד מהפוסטים ההזויים שיש פה, מגיע מישהו מטעם חברת השמה ומנסה להוכיח במילים יפות מדוע כל שיטה אחרת שלא עוברת דרך חברת ההשמה פוגעת בפרנסה שלהם. הוא כמובן בונה סיפורי מסגרת וכל מני שטויות על מנת לייפות את הדברים. מי יתן וכל חברות ההשמה הקיקיוניות הללו יסגרו ויביאו כבר הודים דרך קבלן אחד או שניים בלבד !

wpDiscuz

תגיות לכתבה: