עושים סדר: הרשות לחדשנות שתפתח היום מול המדען הראשי

היום תערוך הרשות לחדשנות אירוע חגיגי לרגל פתיחתה. מה משמעות השינוי ומה ההבדל בינה לבין המדען הראשי? עושים סדר

קרדיט צלם\תמונה: Weekend Images Inc, Getty Images Israel

מאת עו"ד דנה יגור, שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך, מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'

בימים אלה מושקת בישראל הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, אשר אמורה לנצח על המשאב הלאומי החשוב ביותר של ה-׳Start up Nation׳: הידע והחדשנות הטכנולוגית. מדובר בשיאו של מהלך שהחל בשנת 2015, עת הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון מקיף במה שהיה ידוע אז כחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, מכוחו פעל המדען הראשי במשרד הכלכלה. התיקון לחוק אושר ביום 29.7.2015 ונכנס לתוקף ב- 1.1.2016, בכפוף להוראות המעבר שנקבעו בו.

במה מדובר ומה ההבדל בין הרשות החדשה והמדען הראשי? הזדמנות לעשות סדר עבור קוראי גיקטיים.

נעים מאד, רשות החדשנות

על פי התיקון לחוק, הרשות לחדשנות תהיה גוף עצמאי שירכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע. מטרת הרשות היא לקבוע את המדיניות ולהעניק סיוע ותשתית מקצועיים לעידוד החדשנות. המודל שעמד לנגד עיניהם של יוזמי המהלך היה מודל שיושם במדינות מפותחות שהעבירו גם הן את התמיכה הממשלתית בתעשייה חדשנית מחוץ לממשלה. הרשות מחליפה את לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ.

ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, אבי חסון, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי בולט לעין הוא שילובם, לראשונה, של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה. נוכח הסמכויות הרחבות שהוענקו למועצת הרשות על פי התיקון לחוק, קיימת ציפייה כי שילוב נציגי ציבור יאפשר קידום אתגרים שמטרידים את התעשייה בהקשר של קבלת מימון ממשלתי.

איוש בעלי התפקידים הבכירים ברשות הושלם בסוף 2016, עם מינויו של אהרון אהרון, שכיהן בתפקידי פיתוח וניהול בכירים (מנכ״ל אפל ישראל לשעבר), כמנכ"ל רשות החדשנות.

מדוע היה נדרש שינוי?

על פי אתר רשות החדשנות, עד היום מדינת ישראל השקיעה יותר מ-35 מיליארד ₪ ביותר מ-10,000 חברות. מדובר בנתונים מרשימים לכל הדעות. לקבלת מענקים ממשלתיים יתרונות ברורים  – הם אינם מדללים את אחזקות בעלי המניות, ההחזרים הינם מהכנסות בלבד, בעלי המניות אינם נדרשים להעמיד בטחונות אישיים ועוד. עם זאת, הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות.

מהות השינוי – או איך כל זה משפיע עלי?

עד להקמת הרשות המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005.

אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה צפוי לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך. כך, למשל, בעוד שעל פי החוק לפני התיקון הוטלה חובת תשלום תמלוגים מכל הכנסה הנובעת ממוצר שפותח במסגרת התכנית, התיקון לחוק מאפשר למועצת הרשות לקבוע, לגבי מסלול הטבות מסוים, כי מקבל המענק לא יהיה חייב בתשלום תמלוגים כלל. יהיה ניתן, חרף זאת, לקבוע נוסחאות גמישות יותר של החזרת המענקים, למשל, באמצעות תשלום מתוך תמורת exit או לקבוע כי חובת תשלום התמלוגים תוטל רק לאחר שהחברה תגיע ליעד כלשהו.

 

קרדיט תמונה: Tom Merton, Getty Images Israel

גם שיעור התמלוגים שנקבע בעבר בתקנות ועמד על 3-6% יקבע כעת על ידי הרשות ויוכל להשתנות בין מסלול למסלול.

גם בכל הנוגע לאיסור על העברת ידע מחוץ לישראל התיקון לחוק מתווה, לכאורה, מהפכה של ממש: סעיפי החוק שקבעו את התנאים להעברת ידע מחוץ לישראל – בוטלו ולמועצת הרשות ניתן שיקול דעת לקבוע הסדרים בנושא לגבי המסלולים השונים, תוך העדפת הסדרים שיבטיחו כי הבעלות בידע ובזכויות הנובעות ממנו תישאר בישראל.

מעבר לכך, הוקנתה למועצת הרשות גם הסמכות לקבוע הסדרים למתן רישיון לשימוש בידע וחשיפתו לגורמים בחו"ל. מועצת הרשות טרם עשתה שימוש בסמכות זו ואולם לכשיקבעו הסדרים אלה, הם עשויים לפתור בעיה כואבת עבור חברות שקיבלו מענקים מהמדען, שכן כיום הענקת גישה לידע שפותח בתמיכת המדען לגורמים מחוץ לישראל, עלולה להיחשב "העברת ידע" בניגוד לחוק.

עד לתיקון לחוק, ועדת המחקר הייתה רשאית לאשר העברת ידע לחו"ל במקרים מיוחדים ותמורת תשלום דמי פידיון. החוק קבע נוסחה מוגדרת לחישוב דמי הפדיון, אשר הוגבלו בתקרות שנקבעו אף הן בחוק. במקרים רבים היה מדובר בסכומים משמעותיים ביותר, של עד פי שישה מהמענקים שהוענקו לאותה החברה. הדבר היווה אבן נגף בעסקאות רכישה או מיזוג של חברות ישראליות שקיבלו תמיכה מהמדען על ידי גופים זרים, שהיו מעוניינים בהוצאת הידע מחוץ לישראל.

לעומת זאת, החוק החדש מאפשר למועצת הרשות לקבוע הוראות לעניין חישוב התשלום בגין אישור העברת ידע לחו"ל, לרבות הוראות שמאפשרות להעביר ידע שלא כנגד תשלום והן לעניין התקרות לתשלום זה, הכל ביחס למסלול זה או אחר, לפי שיקול דעתה.

רשות החדשנות כשותף?

בין מכלול האמצעים המגוונים שהוענקו לרשות, החוק מאפשר לרשות, במסגרת הפעלת מסלולי הטבות מסוימים, להיות שותף מוגבל בשותפות מוגבלת רשומה בישראל או בעלת החזקות בשותף כללי בשותפות ישראלית מוגבלת, בתנאים שנקבעו בחוק. המדובר במסלול מימון חדשני, שתנאיו יקבעו בהמשך, לאחר שהרשות תשמע את עמדתם של גופים שונים ובכלל זה התאחדות התעשיינים וגופים מרכזיים הפועלים בתחום של קרנות הון סיכון.

גם שקיפות וגם סודיות

חוק החדשנות הטיל על הרשות את החובה לקבוע נהלים לשמירה על השקיפות ביחס לפעילות הרשות. נקבעה חובה לפרסם נהלים מסודרים בנושאים שונים באתר האינטרנט של הרשות. בנוסף, הוטלה על הרשות החובה לפרסם נהלים לעניין שמירת סודיות בפעילות הרשות, ובכלל זה לגבי בקשות למתן הטבות ואישורים, נושא שלא היה מוסדר עד כה.

אז מה עכשיו?

נראה כי הקמת הרשות הינו מהלך מבטיח ביותר, שיכול להביא עמו בשורה עבור חברות ששוקלות את אפשרות קבלת המימון מהרשות וגם לחברות שכבר קיבלו מימון מהמדען הראשי, אך הכל תלוי באופן שבו תבחר הרשות ליישם את הסמכויות שניתנו לה. עד כה, בשנה שחלפה מאז שהחוק נכנס לתוקף, מהפכה עדיין לא הורגשה בשטח. יש לקוות כי עם השקת הרשות בימים אלה, ניתן יהיה לראות שינויים שיאפשרו לישראל לשמור על מעמדה בחזית החדשנות הטכנולוגית בעולם.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: