מעדיפים סלט כי זה בריא? תחשבו שוב

מבלי לדעת ובאופן לא-רצוני אנחנו נחשפים לשרידים של תרופות דרך ירקות שהושקו במי קולחין

salad CC0 PD

מאת שאול דל אריצ'ה.

המעקב הישראלי החרדתי אחר מפלס הכנרת, שאותו חווינו עד לא מזמן, התחלף לאחרונה בנשימה לרווחה ובתחושה של סיפוק. פיתוחים טכנולוגיים וחקלאיים מבית הביאו את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום המים. כשמדובר בשימוש חוזר במים, ישראל מציגה לעולם כיצד אפשר להתייעל ולחסוך כמעט כל טיפה. לפי רשות המים, 75 אחוז ממי השפכים בישראל מטוהרים לרמות המאפשרות שימוש חוזר במים לצורכי השקיה.

ההשקיה במי הקולחין חוסכת כמויות עצומות של מים בישראל מדי שנה. 50 אחוז מהמים המשמשים כיום להשקיה בישראל הם מי קולחין, שיעור גבוה בהרבה מזה של מדינות מתקדמות אחרות המתמודדות עם מחסור במים, כמו ספרד (17 אחוז) וקליפורניה, ארה"ב (שישה אחוזים).

במהלך השנים נבדקו מי הקולחין כדי לוודא שהם אינם מכילים גורמים למחלות כמו חיידקים ווירוסים. עם זאת, לאחרונה החלה הקהילה המדעית לעסוק בחששות בריאותיים נוספים, שנובעים מכך שלא כל החומרים מתפרקים במהלך הטיפול בשפכים. תרופות וחומרים פעילים שונים שעלולים להימצא במים יכולים לחדור לקרקע, ומשם לטפס במעלה שרשרת המזון אל גוף האדם דרך הפירות והירקות שאנו אוכלים.

סלט בריאות (עם תרופות)

מחקר חדש שערכה פרופ' אורה פלטיאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה מראה שהתרופה קרבמזפין, המשמשת לטיפול באפילפסיה, נמצאה בכמויות נמוכות בירקות שהושקו במי קולחין ואף בשתן של אלו שאכלו את אותם הירקות. כרגע לא ידוע על השפעה מזיקה של שרידי התרופה בירקות, אך תוצאות המחקר מאשרות את חששות החוקרים ומראות שכשאנחנו צורכים ירקות ופירות שהושקו במי קולחין, אנחנו חשופים לחומרים שנמצאו במים לפני תהליך הטיהור. תוצאות המחקר הוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים" שנערך לאחרונה בתל אביב.

מחקרה של פלטיאל צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת Environmental Science & Technology. במחקר סופקו לקבוצה של מתנדבים סלי מזון של ירקות ועשבי תיבול. כל הסלים נרכשו מתוצרת חקלאית הזמינה בשוק. חלק מהסלים הכילו תוצרת חקלאית שעל פי התחייבות החקלאי הושקתה במי קולחין, חלק הכילו תוצרת שעל פי התחייבות החקלאי הושקתה במים שאינם מי קולחין וחלק תוצרת שנקנתה במרכול מבלי לדעת מראש כיצד הושקתה. בדיקת מעבדה לסלים האחרונים הראתה שחלק מתכולתם הכיל קרבמזפין – כלומר, הושקתה בקולחין – וחלק לא. עם קבלת הסל ולאורך תקופה קצרה שלאחר צריכתו, הגישו המתנדבים דגימות שתן שנבדקו במעבדה.

על פי תוצאות המחקר, בדגימות השתן של מי שקיבלו סל מזון טרי שהושקה בקולחין, נמצאו שאריות קרבמזפין בשיעורים הגבוהים משמעותית מהקבוצות האחרות. האם אנחנו, כצרכנים, צריכים להתחיל לדאוג? "אין לנו תשובה לזה", אומרת פרופ' פלטיאל, אך מסבירה ש"הריכוזים שמצאנו בשתן בכלל לא מתקרבים לריכוזים שיתקבלו משימוש טיפולי בתרופה. הריכוז הכי גבוה שמצאנו היה נמוך פי 50 אלף מהריכוז שהיה מתקבל לו אדם היה לוקח שני כדורים פעם אחת – זה סדר הגודל". בנוסף לכך, מציינת פלטיאל ש"התרופה הזאת די בטוחה, ואנשים לוקחים אותה לאורך שונים".

חשיבות המחקר של פרופ' פלטיאל חורגת מהזיהוי של החומר הספציפי קרבמזפין בירקות ובפירות ובדגימות השתן של מי שאכלו אותן. "צריך להסתכל על זה כמודל לסוג תרופה שלא מתפרק במים, והשאלה היא מה עוד יש במים שאנו שותים ומשקים איתם, שגם לא מתפרק", היא מסבירה. "חשוב לי מאוד להדגיש את העניין של 'proof of concept' – לפי הקונספט הזה, באכילת ירק שהושקה בקולחין, אנחנו חשופים למה שהיה במים האלה. זה הקונספט וזה מה שהוכחנו".

fields CC0 PD

להמשיך לאכול ירקות?

על פי החוק במדינת ישראל, השקיה במי קולחין מותרת רק באמצעות היתר מטעם משרד הבריאות. ההנחיות להשקיה במי קולחין נקבעו תוך התחשבות במידת הסכנה שבהעברת גורמי תחלואה לגידול. כך למשל, לפי הנחיות משרד הבריאות, גידולים שאינם באים במגע עם הציבור כמו כותנה או מספוא נדרשים במעט הגבלות. לעומת זאת, גידולי ירקות הגדלים מעל הקרקע ונאכלים חי (כמו עגבנייה ומלפפון למשל) נדרשים בהגבלות רבות, ובראשן איכות מי קולחין גבוהה, חיטוי המים והגבלות על אופן ההשקיה. הנחיות משרד הבריאות כוללות גם תנאים סביבתיים שימנעו חדירה של מי הקולחין למי השתייה.

עם זאת, הבדיקות שנעשות למי הקולחין לצורך קביעת איכותם לא כוללות בחינה של נוכחות החומר קרבמזפין, שנחקר על ידי פרופ' פלטיאל, או חומרים דומים אחרים. כך, שאריות של תרופות ושל חומרים פעילים אחרים עשויים להימצא במי הקולחין בריכוזים נמוכים.

למרות שהקונספט כבר הוכח, יש עוד הרבה מה לחקור. פרופ' פלטאיל מתכוונת להמשיך לבדוק קבוצות נחקרים אחרות שנמצאות בסיכון פוטנציאלי. "המחקר הבא יעסוק בבדיקה של אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, ילדים, נשים בהיריון וצמחונים וטבעונים, שאוכלים הרבה פירות וירקות", אומרת פלטיאל. "נרצה לראות אם נקבל רמות גבוהות יותר בקרב קבוצות הסיכון הפוטנציאליות האלו. אלה קבוצות סיכון פוטנציאליות בלבד – מפני שאנו טרם יודעים באמת אם קיים סיכון".

לסיום, מבקשת פרופ' פלטיאל להרגיע את הקוראים המודאגים ולהדגיש שלא לראות במחקרה עידוד שלא לאכול פירות וירקות, אשר מהווים מרכיב חשוב ובריא בדיאטה הישראלית. "הממצאים מסל המזון מהמרכול מרגיעים. הריכוזים שנמצאו בקרב מי שקיבלו סל מזון זה לא שונים מאוד ממי שקיבלו תוצרת שלא הושקתה במי קולחין. במרכול מוצאים פה ושם פרי או ירק שהושקו במי קולחין, אך החומרים נמהלים במזון מגידולים עם כל מיני סוגים של מים, ונראה שהחשיפה פחותה בהרבה".

המחקר של פרופ' פלטיאל מהווה הוכחה לכך שאנו צורכים חומרים זרים דרך תוצרת חקלאית המושקית במי קולחין. ייתכן שמדובר בריכוזים נמוכים כל כך עד שהשפעתם על הבריאות זניחה או לא קיימת. ובכל זאת, כנראה שיש עוד דרך ארוכה עד שנדע מה באמת מרכיב את הסלט שלנו.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר זווית.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

4 Comments on "מעדיפים סלט כי זה בריא? תחשבו שוב"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אורי
Guest

ועדיין מוסיפים למים שלנו חומצה פלואורוסיליצית, כך שגם מי ששותה מים מינרלים, מקבל את החומצה בסלט.

מי היה מאמין שבשנת 2016 עדיין מרעילים אותנו ואנחנו אדישים

דרעק
Guest

אופיום להמונים!

דן
Guest

נהדר עכשיו נוירולוגים יתחילו לרשום למטופלים סלט. יש בזה טגרטול, זה טוב בשבילך :/

טל
Guest

אם מישהו יטרח לקרוא את המחקר ממנו נגזרת הכתבה, היה רואה את הדברים הבאים:
The final study population included 34 healthy volunteers (20 women and 14 men, aged 18−63 years) who were randomized and completed the study protocol

לא אמפירי בעליל. חבל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: