כמה דברים מפתיעים שלא ידעתם על החלל המשרדי שלכם

מחקר חדש בדק עד כמה החללים הסגורים בהם אנו מעבירים את רוב זמננו שונים מהסביבה בה התפתחנו. מתברר שהחלקיקים הקטנים שאנחנו לא רואים בלי מיקרוסקופ, אומרים הרבה על הערים שאנו חיים בהן

גן עדן לבקטריות.

גן עדן לבקטריות.

מאת לורי וינקלס, פורבס ישראל

לפי מחקר שפורסם על ידי הסוכנות להגנת הסביבה ב-2015, האמריקאי הממוצע מבלה 90% מהזמן שלו בתוך חללים סגורים. בערים שמלאות בבנייני משרדים, מנהרות רכבת תחתית ואופציות רבות לתחבורה ציבורית, קל להבין כיצד זה קורה. אך עבור חוקרי מיקרוביולוגיה, המעבר ההמוני הזה לקיום בתוך "סביבה בנויה" מעלה שאלות על המיקרוביום (מכלול האורגניזמים) שאנחנו כולנו נחשפים לו – האוסף המגוון של מיקרואורגניזמים (יצורים שניתן לראותם תחת המיקרוסקופ בלבד) שנמצאים בטבעיות בסביבה. כיצד שונה ג'ונגל הבטון מהשדות והיערות שבהם התפתחנו?

אתם באמת רוצים לדעת?

כדי לענות על השאלה הזו, חוקרים מאוניברסיטת צפון אריזונה ניתחו את המיקרוביום בשלוש ערים צפון אמריקאיות בעלות אקלים שונה: פלגסטף, סן דייגו וטורונטו. הם בחרו שלושה בלוקים של משרדים בכל עיר והכניסו כמה לוחות דגימה על הרצפה, הקיר והתקרה בחדר בכל בניין. בלוחות היו קיר גבס צבוע, רעף וחתיכת שטיח, יחד עם חיישנים שמטרתם הייתה לאמוד את הטמפרטורה, הלחות ורמת התפוסה בחדר. במהלך שנה שלמה, דגימות בקטריה נאספו מתקופות דגימה בנות שישה שבועות, כדי לבחון גם את ההשפעה של חילופי עונות.

אז מה הם מצאו? קודם כל, החוקרים גילו כי הרצפות כוללות יותר מיקרואורגניזמים מאשר הקירות או התקרות, מה שבוודאי לא מפתיע כשלוקחים בחשבון את מה שאנחנו נושאים עימנו בסוליות הנעליים שלנו. אבל מה שהפתיע היה סוג המשטח שהייתה לו ההשפעה המינימלית ביותר על אוכלוסיית המיקרואורגניזמים בכל לוח – בקטריה משרדית לא נדבקה לשטיח יותר משהיא עשתה זאת עם משטח קיר הגבס. בנוסף, שום קשר משמעותי לא נראה בין נתוני הסביבה וההרכב של המיקרואורגניזמים. בניגוד לבתי גידול טבעיים, רוב המיקרואורגניזמים שנמצאו בתשעה בלוקים של משרדים היו מתים או רדומים (במצב של השהיית הפעילות המטבולית), ולא היו מסוגלים לגדול על משטחים סביבתיים בנויים. המשמעות לכך היא שבעוד ערים ידועות בכך שהן מלאות בחיים בכל שעות היום, עבור מיקרואורגניזמים הן מהוות מדבר שומם.

החוקרים מצאו גם כי בין רבע לשליש מהמיקרוביום בשטח המשרד הגיע מעור אנושי. יותר מכך, הדבר המעניין ביותר הוא שהחוקרים גילו כי לערים ומשרדים יש קהילות מיקרואורגניזמים מסוימות. כפי שהם עצמם אמרו, "משרדים בתוך ערים נראים דומים יותר אחד לשני מאשר משרדים בערים שונות". התוצאה הייתה ברורה עד כדי כך שהם היו מסוגלים לחזות באופן מדויק את מקור העיר מדגימות רנדומליות ב-85% מהפעמים. אם חושבים על זה לעומק, זו תוצאה בהחלט מפתיעה. אין אף שני משרדים שהם זהים – הם שונים בגודל, בצורה, באופן השימוש, באוורור ועוד. ועדיין, מעל לכל, גיאוגרפיה נראית כפקטור הדומיננטי בקביעה כיצד בקטריות מוצאות מקום והופכות אותו לבית.

מלבד המחקר הזה שמוכיח כי ערים הן "דוברות" של מיקרואורגניזמים, ושונות מאוד מאיזורים כפריים, הוא גם עוזר לנו להבין משהו נוסף. היפותזת ההיגיינה, לפיה מחסור בחשיפה למגוון רחב של מיקרואורגניזמים יכול לדכות את המערכת החיסונית שלנו, היא עדיין תיאוריה שניתנת לוויכוח. שון מ. גיבונס מ-MIT, אשר לא היה מעורב במחקר הזה, אמר כי "למגוון המצומצם של מיקרואורגניזמים אשר נמצא בסביבות בנויות, יהיה אולי את ההשפעה הגדולה ביותר על התפתחות מיקרואורגניזמים בתינוקות ובילדים צעירים". לכן, אם אתם רוצים לשמור את הילדים העירוניים שלכם בריאים, נראה כי האופציה הטובה ביותר היא לתת להם ללכלך את הידיים.

הכתבה פורסמה במקור בפורבס ישראל

לקריאה נוספת:

הכירו את קסיאנר: הרובוט שהצטרף למסדר הנזירים בביג'ינג

מדוע בחרה קרן ההון-סיכון אלף בצעיר בן 26 כשותפה השלישי?

פורבס ישראל

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: