׳׳כ-30 אחוז משוק ההייטק האוקראיני עובד עבור שוק ההייטק הישראלי׳׳

אבירם אייזנברג, מנכ׳׳ל ומייסד חברת Ignite, זיהה את הפוטנציאל במיקור חוץ של מפתחים כשעבד כשכיר ברומניה, ומאז חברות רבות בישראל בוחרות לעבוד עם מפתחים בשלט רחוק ולחסוך עלויות. מה ההבדלים בין מפתחים ישראלים ואוקראינים, איך נראה הצוות האידיאלי ומהי דרך העבודה עם מפתחים מחוץ לישראל?

Danita Delimont/ Getty Images Israel

קייב

צלם/תמונה: Danita Delimont/ Getty Images Israel

מאת ירדן סלע, מנהלת שיווק Elevation Academy

כשחושבים על מפתח התוכנה הישראלי עולות בראש תכונות כמו יצירתיות, יכולת פתרון בעיות, הסתכלות על התמונה הגדולה, מנהיגות ועוד סופרלטיבים. אכן, שמם של מפתחי התוכנה והמהנדסים הישראלים הולך לפניהם, בין היתר הודות לניסיון העשיר שהם צוברים בשירותם הצבאי. אך התדמית המוצלחת הזו יוצרת בעיה עבור יזמים צעירים וחברות ברוח היזמות הרזה, שמתקשים לעמוד עם הדרישות והשכר הגבוה. אחת החלופות המעניינות והמועדפות של השנים האחרונות היא הקמת מרכזי פיתוח מרוחקים במזרח אירופה; רוסיה, רומניה ואוקראינה הפכו ליעדים הכי חמים עבור יזמות ויזמים שמעוניינים בכוח פיתוח איכותי וזול משמעותית מישראל.

כיצד מחליטים אם כדאי לעבוד עם מתכנתים במדינה זרה, איך מתחילים ומה ההבדלים מלבד העלויות? נפגשנו לשיחה עם אבירם אייזנברג, מנכ"ל ומייסד חברת Ignite, פתרונות פיתוח והנדסה שפועלת באוקראינה, כדי ללמוד מהניסיון שלו על הדרך הטובה ביותר להתחיל לעבוד עם מתכנתים בשלט רחוק.

הכישלון הראשון

אייזנברג הוא מהנדס תוכנה במקור, בוגר הטכניון ומפקד צוות לשעבר ב-8200, שם למד מחשבים. אי שם בשלהי שנות האלפיים הוא החל את דרכו בחברת התוכנה Mind CTI, בתפקיד ארכיטקט ראשי, והיה אמון על הקמת מרכז הפיתוח הראשון של החברה ברומניה. בשנת 1999, מעט לפני שהתפוצצה בועת ההייטק הישראלית, שרר מחסור רב במפתחים בארץ. כחלק מצוות ההקמה ברומניה, אייזנברג היה אמון על הצוות הראשון שעבד על המשימה – הרומנים עמלו וטרחו במהלך שישה חודשים על פיתוח מוצר שתוצריו, בלשון המעטה, לא עלו יפה. המוצר לא תאם את הדרישות, הוא לא תוכנן נכון והיה רחוק מאוד מרף הציפיות שהוצב עבורו. המשימה הוגדרה ככישלון, אך בו בזמן גם גרמה לחשיבה מחודשת שבסופה הצלחה.

כאן לראשונה נפלה ההבנה שפיתוח בחו"ל זה אינו דבר של מה בכך, אלא מצריך ידע והבנה ובעיקר יכולות לתפעול נכון. "המוצר הראשון היה כישלון טוטאלי, ואחריו התחלתי לחקור מה לא עבד נכון", מספר אייזנברג, "עם השנים יצרנו מעין מתודולוגיה שהיום ידועה בשם Agile (פיתוח תוכנה זריז). עבדנו בסייקלים מאוד קצרים של פיתוח – בין חודש לשלושה חודשים – ובסופם הצגנו מוצרים בשלבים שונים. בשלב מסוים הצוות הצליח להציג את הפיתוח שלו בתוך שבועיים בלבד.

"אך מהר מאוד הבנו שהתקשורת בין המרכזים בישראל וברומניה מצריכה זמן רב והתעסקות, ושתקשורת אישית יכולה לפתור את זה", הוא מוסיף, "הבנו גם שיש צורך בעבודה רשמית, שמתאימה יותר לרומנים. ברמה ההנדסית עלה הצורך לשנות את הארכיטקטורה של המוצר – לא עוד מוצר אחד שמכיל הכל (מונוליטי), אלא מערכת הבנויה מקומפוננטות (רכיבים שונים), שלכל אחת מהן יש אחריות ודרך לתקשר ביניהן באמצעות API". כל אלו תרמו להסרת החסמים בתקשורת בין ישראל לרומניה, והרומנים בעצם הצליחו לקבל אחריות על רכיב שהוגדר בבירור איך הוא מתנהג ואיך המערכת מתקשרת איתו. התוצאות לא איחרו להגיע – המוצר השני היה הצלחה גדולה.

אבירם אייזנברג

מערך שתומך בפיתוח

אבירם עזב את חברת Mind CTI בשנת 2006, כשברשותם 230 מפתחים ברומניה. באותה השנה הוא החליט לחפש כיצד להשתמש בידע ובכישורים שלו כדי להקים חברה עצמאית. כך החלה את דרכה איגנייט – חברה המספקת שירותים של פיתוח בשלט רחוק באוקראינה עבור חברות הייטק או יזמים, שאין להם המשאבים או הרצון להקים מרכז פיתוח משלהן. איגנייט היא בעצם חברה הנדסית שלקוחות פונים אליה בדרישות לפיתוח פרויקט כזה או אחר או דרישות לגיוס צוות.

"אנחנו מגייסים מפתחים ויוצרים צוותים ייעודים עבור לקוחות מסוימים, הם מגויסים אלינו אך עובדים עבור החברה הלקוחה", אומר אייזנברג, "אנחנו משמשים כמערך התומך בפיתוח, החל במתודולוגיה ותשתיות וכלה בחיי החברה של העובד. במודל הזה, הלקוח הוא חלק מהבנייה של הצוות ומסייע בתהליך בחירת האנשים. המודל השני הוא על פי פרויקט – יש הגדרה של פרויקט תחום במסגרת של זמן מסוים, המגיע יחד עם מסמך דרישות מוגדר. ההתחייבות שלנו כאן היא לספק את המוצר בזמן ובתאריך שנקבעו. במודל הזה אנחנו משתמשים במפתחים שלנו בחברה".

אתם עובדים בעיקר עם חברות או שפונים אליכם גם יזמים צעירים שאין להם כיסים עמוקים?

"בעבר היה חשש גדול בקרב יזמים בודדים וחברות קטנות מעבודה בשלט רחוק, בעיקר בגלל נושאים של גנבה וקניין רוחני. הם הרגישו חשופים, וחששו מכך שאינם מכירים את המפתחים שלהם שנמצאים במדינה אחרת", הוא אומר ומוסיף כי בכל השנים שבהן הוא עוסק בתחום במזרח אירופה, הוא מעולם לא נחשף למקרה של גניבת קניין רוחני על ידי המפתחים איתם עבד.

"היום אנחנו עדים יותר ויותר ליזמים קטנים וחברות צעירות שפונות אלינו בבקשה לפיתוח המוצרים שלהם; זו הפכה להיות האופציה הכי נוחה עבורם. בניגוד להעסקת שכיר בחברה, על כל המשתמע מכך, ההסכם איתנו מאפשר להפסיק את העבודה בהתראה של חודש בלבד, ויש גם הפרש העלויות של מפתח ישראלי לעומת מפתח אוקראיני".

למה דווקא אוקראינה?

"אני לא חושב שאגזים אם אומר שכ-30% משוק ההייטק האוקראיני עובד עבור שוק ההייטק הישראלי. כל השוק הישראלי הולך לאוקראינה. בשנת 2006, כשרומניה הצטרפה לאיחוד האירופי, הבנתי שמדובר בעניין של זמן עד שהמחירים יתחילו לעלות ועד שכישרונות יזלגו למדינות אחרות באירופה. חיפשתי חלופות זולות ומשתלמות יותר, נסעתי מספר פעמים לרוסיה ולאוקראינה והגעתי למסקנה שאוקראינה היא המקום הכי נוח: היא נגישה לישראל, אין הבדלי שעות, יש אליה 5-4 טיסות ביום, אין צורך בוויזה ויש ריכוז גבוה מאוד של מפתחים".

מה ההבדלים בין המפתח האוקראיני לישראלי?

"המפתח הישראלי הוא לרוב מהנדס-מנהל או 'מהנדל', כפי שהיו מכנים אותו בעבר. הוא רוצה להתקדם במהירות מתחום הפיתוח והקידוד לעמדה ניהולית. הישראלים ישר מתחילים להסתכל לכיוון של ניהול פרויקטים, ארכיטקטורה או ניהול מוצר, ואילו האוקראינים ממוקדים במה שהם עוסקים בו ונוטים להעשיר את הידע שלהם בתחומים הללו.

"גם בשעות העבודה רואים הבדל מהותי – הישראלים עובדים כמה שצריך, אם עומד מולם מכשול הם יטפסו מעליו ולא יבדקו אפשרויות לעקוף אותו מימין או משמאל. האוקראינים לעומתם הרבה יותר פורמליים ואין להם רצון להבנה עסקית של המוצר. בנוסף, האוקראינים מתמקדים בצד הטכנולוגי, מאוד ממושמעים מבחינת עמידה ביעדים ולוחות זמנים, פחות מאלתרים בהשוואה למפתחים ישראלים, אך במקביל גם הרבה פחות יצירתיים מהם. ממפתחים ישראלים".

אך בשורה התחתונה המספרים מדברים בעד עצמם. למרות השיפור שחל בשנים האחרונות במשכורתם של המפתחים באוקראינה, העלות עדיין זולה בכ-50% מעלות גולמית של מפתח ישראלי. ובמספרים: עלות שכר של מתכנת ממוצע בקייב, עם 3 שנים ניסיון, היא כ-2,500 דולר, ואילו השכר הממוצע בשאר המדינה נמוך פי עשרה ועומד על 200 דולר בלבד, וזו הסיבה העיקרית לכך שכל מי שיש לו יכולות עושה הסבה לתחום הפיתוח ולעובדה שכיום יש בקייב כ-50,000 מפתחים.

אבירם טוען כי ניתן ורצוי ליהנות מכל העולמות. "צוות אידיאלי יהיה מורכב ממפתחים ישראלים ואוקראינים יחד", הוא אומר, "הישראלים הם מנהלי המוצר או הארכיטקטים, שמסתכלים על התמונה הכללית, יודעים להבחין בין הצדדים העסקיים לבין הפיתוח הטכנולוגי ועוסקים בנושאים המצריכים יצירתיות ויכולת קבלת ההחלטות; והצוות האוקראיני עוסק בפיתוח עצמו, תחת מסמכי דרישות מאוד מקופדים שלא משאירים מקום לפרשנות או דמיון".

אז איך מתחילים?

"לאחר הבדיקה הראשונית, ההתייעצות עם מכרים וקולגות וקבלת שמות של חברות פוטנציאליות, אני ממליץ לעשות את המאמץ ולהגיע לפגוש את החברה שאיתה בוחרים לעבוד, לבחון אם היא משקיעה זמן ומאמץ באיתור מועמדים ואפילו לראיין אותם בעצמכם, להבין איך נראית דינמיקה של פרויקט בחברה ולבחון את התשתיות שלה, כי לפעמים אפילו הדברים הפשוטים ביותר, כמו חיבור לחשמל, אינם מובנים מאליהם. אבל הכי חשוב זה להבין עם מי עובדים בסוף – מיהו הצוות, מה הנפח שלו ומהי התפוקה שלו.

 

הכתבה בחסות Elevation Academy

הכתבה בחסות Elevation Academy
רוצה להיות מומחה לשיווק בפייסבוק?
לראשונה Elevation Academy משיקה תוכנית הכשרה מלאה לשיווק בפייסבוק אשר כל תכניה מונחים ומאושרים על ידי פייסבוק ישראל עצמו.
ההכשרה הינה קורס בן עשרה מפגשים (כ-30 שעות, שני מפגשים בערב בשבוע או חמישה ימים אינטנסיביים ופגישות המשך פעם בשבועיים) המועברים על ידי מיטב מומחי השיווק הדיגיטלי בישראל, אשר נבחרו והוכשרו בקפידה.
נשמע מעניין? לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן!

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

13 Comments on "׳׳כ-30 אחוז משוק ההייטק האוקראיני עובד עבור שוק ההייטק הישראלי׳׳"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Yan
Guest

וככה נוצרת אבטלה בארץ הקודש רבותיי

ברלד
Guest

כתבה עלובה.. לא מכבד לא את התחום ולא את האנשים משתי הצדדים ישראלים ואוקראינים. מכיר את תחום מיקור חוץ ואני תמיד אומר גם ללקוחות שלי וגם לחברים ובפורומים ששואלים אותי לגבי אנשי פיתוח, אין כמו בבית, יש לך תשובות, יש עם מי לדבר, ואנחנו מדברים באותה שפה ומבינים האחד את השני.. לגבי עמידה בזמנים תמיד יש בלת"מים ותמיד יש שינויים ותוספות זה כדור פינג-פונג, ביצוע וריג'קטים זה לא נגמר אף פעם וגם כשזה נגמר אז מתחיל משהו חדש.

Shriki
Guest

ברלד, לא מבין את התגובה שלך. יש כאן הרבה תובנות, בתור מנהל פיתוח עם כמה שנות נסיון – אפשר ללמוד אן דבר או שניים. ברור שאין כמו בבית, גם ברור שעדי, יוצאי 8200 ועדיף ועדיף.. אבל אם אתה מתכנן להקים צוות של 10 אנשי פיתוח בישראל זה ייקח לך חצי שנה ובקייב – חצי מהזמן.

Eyal
Guest

לא כל דבר שנוצץ זהב הייתי בסרט הזה זה באמת לא לוקח חצי מזמן

לבנות צוות בפייבר...
Guest
לבנות צוות בפייבר...

יצאת בזול שילמת ביוקר
אולי תקים צוות יותר מהר באוקריאנה
אבל חוץ מזה שבסוף יקח לך פי שתיים זמן לבנות את המוצר הצוות הזה יתפוגג עם סיום העבודה ואתה תשאר עם קוד+הערות והסברים באוקריאנית וללא תמיכה במוצר
צוות ישראלי זה משפחה ומשפחה זה לכל החיים… (-:

ירון
Guest

יש הרבה פרוייקטים שלא מצליחים, צריך לדעת לנהל את זה. אם אתה עובד מול פרילנסרים, בטח שהצוות שלך ייעלם אחר כך. אם אתה שוכר צוות – הם לא ייעלמו. זו בדיוק הנקודה.

יותם
Guest

כמנהל פרוייקטים (לשעבר) בסטרטאפ של מערכת ניהול זמן, התנסנו בעבודה עם אוקראינים. כגודל הציפייה כך גם האכזבה…

Tlv
Guest

ציונות שמה, אני מקווה שהוא ואנשים שכמותו יפשטו רגל.

ירון
Guest

התגובה שלך ילדותית. יש עשרות אולי מאות חברות IT באוקראינה ורוב החברות הישראליות עוברות ישירות מולן, כאן יש חברה ישראלית שמשלמת מס בישראל ואתה מאחל לה לפשוט את הרגל? וחוץ מזה, בלי מיקור חוץ – איך אפשר לגדל חברה לגודל משמעותי בישראל? עיין ערך וויקס, פלייטק, פלייטקה, פלאריום, 888 ועוד המון חברות שמעסיקות אלפי עובדים באוקראינה. התגובה שלך לא ממש חכמה.

אורן
Guest

ירון אתה טועה ומטעה. החברות האלה משחקות בלי סוף בין הטבות המס של אוקראינה לבין רשויות המס בארץ. מה שבטוח זה שהן לא משלמות כמעט מס בארץ !

יצחק
Guest
ב"ה אני עושה פעולה הפוכה, חי בצרפת ומעסיק צוות בארץ לצערי הצרפתים במרחק 15 שנה מישראל, למרות שב 3 שנים האחרונות רואים התעוררות מסויימת. אבל זה עדיין רחוק מאוד מישראל. עברתי גם על כמה תוכניות לימודים של סטג'יארים שעבדו איתי ומסגרת הלימודים ישנה מאוד ואף אחד לא משנה אותה. לישראלים אין מה לדאוג, יש חוסר במפתחים איכותיים, ורמת האיכות בישראל גבוהה מאוד ואף חברה שמכבדת את עצמה לא תוותר על האיכות הזאת. ובנוגע לכתבה, מר אבירם צודק, והדרך שלו אפילו מחזק את ישראל. כי בפועל יותר חברות פונות לישראל כדי לייצר מוצר, ז"א שהתלות שלהם בישראל גדול יותר. כיום צריך… Read more »
זיו
Guest

הערה קטנה-
עוד לא הגענו לשלהי שנות האלפיים…
(״אי שם בשלהי שנות האלפיים הוא החל את דרכו בחברת התוכנה….״)

edsheeran
Guest

עובד ישראלי זה גועל נפש – תמחור יקר – עבודה בינונית מינוס – המתכנתים שלי באוקריאינה עושים מה שכל ישראלי עושה עם יד קשורה מאחורי הגב ויותר מהר ויותר זול. פראייר מי שמפתח בישראל.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: