גיימיפיקציה – איך עושים את זה נכון וממי אפשר ללמוד?

אתרים ושירותים רבים הפכו תהליכים משעממים או מורכבים למהנים וגרמו ליותר משתמשים לחזור אליהם. הנה כמה דוגמאות מוצלחות שכדאי ללמוד מהן

gamification shutterstock

אחד המונחים הרלוונטיים ביותר בתחום האינטרנט בפרט ובהנעת תהליכים בכלל בשנים האחרונות הוא גיימיפיקציה. מאחורי ההסבר הויקיפדי הקריר "מִשׂחוּק (באנגלית: Gamification) הוא השימוש בטכניקות עיצוב משחקים, משחקי חשיבה ומכניקת המשחק, על מנת לשפר הקשרים לא-משחקיים" נמצאת תורה שלמה שמשפיעה על תחומים רבים בחיים שלנו, גם בלי שאנחנו שמים לב.

ניתן להכליל ולהגיד שכולם אוהבים לשחק – זה לא משנה אם מדובר בתחרויות רשת עד השעות הקטנות של הלילה או משחק קאנדי קראש/2048 זריז כשניתן, או אף לפתור תשחץ או סודוקו בעיתון בזמן הנסיעה ברכבת. משחקים הם רעיון אוניברסלי, והם עושים את דרכם לכל תחום שיש – ובעיקר לעולם הרשת.

להפוך תהליכים מורכבים למשחק פשוט

המשמעות המעשית של גיימיפיקציה היא למעשה הפיכת תהליך שהיה יכול להיות מסובך או מנוכר, ולהפוך אותו להרבה יותר מזמין דרך שילוב אלמנטים משחקיים. כלומר – להוסיף כיף למה שאתם יוצרים.
הרעיון לא שונה בהרבה מהלומדות שמהן למדו בני גילי בבתי הספר היסודיים – אם למשתמש יהיה כיף, המשתמש יהיה הרבה יותר פתוח לקבל רעיונות חדשים, ללמוד משהו חדש או לבצע פעולה.

הרעיון הכללי הוא לקחת אלמנטים משחקיים – כמו שהערך בויקיפדיה מסביר – וליישם אותו כמעט בכל תחום.

הקשר לעולם ה-UX

מכיוון שהקונספט הזה נמצא בתאוצה מתמדת ומתפתח מול עינינו, כשאנו ניגשים לעצב ממשק, עלינו לחשוב מראש על כיוון של "פעולה ותגמול", מעבר לנראות ולפעילות של התהליכים.

כבר בשלב של אפיון המערכת, או האתר, או האפליקציה, או המנגנון – עלינו לחשוב על כיוונים של פעולה ותמורה מההתחלה, ולבנות משם. היום אסתטיקה אינה הפרמטר היחיד שיכול לייחד מנגנון. סביר להניח שהגולש או המשתמש באפליקציה יבחר בכם על פני המתחרה במידה ואצלכם הוא יהנה יותר.

לדעתי, מערכת צריכה לקחת בחשבון לא רק את מה היא צריכה מהמשתמש שלה, אלא גם מה היא מוכנה להעניק בתמורה לפעולה.

למעשה, כל תהליך ניתן להקלה על ידי גיימיפיקציה, אפילו תהליכים "אפורים" פנימיים! לדוגמא: תהליך אדמיניסטרטיבי של תיעוד לקוח ב-CRM כזה או אחר יכול להיות נעים יותר במידה והמשתמש במערכת יקבל חיוויים על התקדמות, מדליה או ציון אחר כלשהו על עמידה ביעדים ואפילו להשאיל "הישגים" (Achievements) מעולם המשחקים כדי לדרבן את המשתמש לבצע די פעולות כדי לזכות להכרה כלשהי.

כאמור – לא מדובר ביצירת משחק בפועל (אם כי, גם על כך ניתן להרחיב את הדיבור, ופעיליות הפייסבוק השונות מהוות עדות להצלחת הגישה) אלא בשילוב אלמנטים משחקיים בתוך דברים שלכאורה אין להם כל קשר לעולם הזה.

דוגמאות מוצלחות ומקרי מבחן

דוגמאות להצלחות בתחום זה ניתן למצוא מכל עבר.

לפני זמן מה נכחתי בהרצאה שתיארה כיצד חברת GetTaxi שילבה אלמנטים משחקיים בתשתית הזמנת המוניות שלה. הפתרון הנכון עבורם היה שילוב שיטת הדירוג: משתמשים התבקשו לדרג נהגים לפי פרמטרים של דיוק, נימוס ועוד – ובתמורה, החברה גילתה כי הנהגים "נלחמו" עבור הדירוג, המדליה הבאה, הציון שיבדיל אותם מנהגים אחרים – שבתורו מעודד משתמשים להזמין נהגים אשר קיבלו דירוג גבוה.

pic1

כל משתמש באיביי מכיר את נושא הדירוג הקיים גם שם. באיביי ניתן לדרג גם קונה, גם מוכר וגם חנות – ואני כקונה תמיד אעדיף לרכוש ממוכר בעל ציון גבוה. המוכרים, שנבחנים כך, יוצאים מגדרם להשאיר רושם חיובי ולבקש מהקונה המרוצה לדרג אותם גם טקסטואלית וגם להעניק כוכבים לכל פרמטר בתהליך. כל זה נעשה בצורה קלה לביצוע ונוחה לשימוש.

pic2

תוכנית תמריצים מבוססת גיימיפיקציה הוצגה על ידי סטארבאקס. מקרה מבחן ידוע זה מדבר על כך שקונים דורגו על ידי סטארבאקס בעצמם לפי תדירות והיקף הקנייה שלהם, והלקוחות המתמידים צ'ופרו בפינוקים שונים ביום הולדתם ועם צבירת די "כוכבים" שניתן להמיר במוצרים בחינם. מהי כוס קפה בחינם, לעומת הויראליות וההתמדה של הלקוחות?

pic3

אוטודסק, החברה האחראית לתוכנת האוטוקאד, הצליחה להפוך את תהליך השימוש בתוכנה שלהם למשחק: במקרה מבחן שסוקר רבות, הם הפכו את תקופת ה-Trial של המוצר שלהם. משתמשים חוו תהליך של לומדה, שגם לימדה אותם את עקרונות התוכנה, וגם דירגה את ביצועיהם תוך כדי.

pic4

חברת DevHub נודעת כאחת מחלוצות התחום, בכך שהפכה תהליך מתיש של כתיבת קוד למשחק: ביצוע פעולות זיכה את המשתמשים בפרסים ושדרוגים שונים למערכות שבנו, וכך נוצר לו יש מאין תמריץ להשלמת משימות וביצוע פעולות, בתחום שנודע במספר הגבוה של "נוטשים באמצע". הפרסים איפשרו למשתמשים להשיג עוד יכולות וכלים מתקדמים יותר, ובכך קיבלו תמורה שעד כה נדרשו לשלם עליה (כן, "חינם" תמיד עובד).

pic5

רק לא להיזכר בזה מאוחר מדי

מומחים בתחום יעידו על כך שהדרך הטובה ביותר "למשחק" את המוצר החדש שאתם בונים היא בגישת from the ground up. כלומר: להתחיל מכך שמחליטים שרוצים משחקיות כלשהי, ובונים קונספט סביב זה.

דוגמא ששמעתי לאחרונה היתה Codeacademy – פלטפורמה שמלמדת משתמשים לתכנת במגוון שפות. תהליך "אפור" על פניו, שנועד לאותם אנשים שמוכנים להשקיע שעות מחייהם כדי להשיג מטרה זו. אז איך הפכו את זה לכיפי?

אנשי Codeacademy בנו את המערכת שלהם סביב הרעיון של משחוק – מהרגע הראשון מדברים עם ה"שחקן" על השגת יעדים, פיתוח דמות, צבירת דירוג וניקוד ומחמיאים לו בכל שלב בדרך. גם אם נכנסתי ופתחתי שם חשבון, תוך 20 דקות באתר אני כבר רואה יעד ריאלי ובר השגה – אני יודעת מה המרחק שעברתי בדרך להיות "נינג'ה" של קוד, רואה שבסך הכל זה לא היה נורא ומבינה שתוך "מפגשים" בודדים כאלו – תהיה לי יכולת חדשה. שווה, לא?

מעבר לכך, היעדים הם פרקטיים – אם במשחק היינו "מצילים את העולם", כאן היעד הוא "לבנות אתר אינטראקטיבי". נשמע מעניין, לא? הגולש המזדמן מבין שהוא יכול ללמוד מה שרלוונטי, ולא את נבכי שפת Rails. מה שצריך כדי לקבל פרס.

אין זה אומר שלא ניתן להכניס אלמנטים למערכת קיימת – אבל הדוגמא הזאת מראה שחשיבה לכיוון הזה מראש יכולה להכניס "עוד אתר" לימודים לרשימת 50 האתרים הטובים ביותר לפי Time.

pic6

השתכנעתי. מאיפה מתחילים?

אם אתם נמצאים בשלב של גיבוש רעיון שיטלטל את העולם – חשבו מראש איך אפשר להכניס אלמנטים משחקיים פנימה. ההשקעה תחזיר את עצמה כמעט בכל פעם.

אם המוצר שלכם קיים, חפשו השראה. פרקו אותו לגורמים, ראו אילו חלקים בו יכולים להיות כיפיים, ובדקו איך תוכלו לשנות מצבים קיימים.

אם הכוונה היא ללמוד עוד על התחום – הייתי ממליצה להתנסות. מדי פעם מתארגן מיט-אפ בנושא, ולא מעט חומר כתוב מסתובב ברשת שיכול לתת דוגמאות מעשיות ומקרי מבחן. זהו תחום מרתק, מעולם לא השתעממתי מלקרוא עליו.

ואם הכוונה היא לעשות זאת בכל מחיר – הייתי מציעה לוותר. לא כל מערכת ניתנת למשחוק. כפי ששמעתי באחד הכנסים בהם נכחתי – משתתף מהקהל ביקש טיפים לגבי מערכות "רציניות", ולצורך ההבהרה שאל איך המרצה היה מציע "למשחק" את מערכת כיפת ברזל. משתתף אחר באולם ענה לו – ומאוד בצדק – שהוא היה ישן טוב יותר בלילה בידיעה שאף אחד לא מתכנן למשחק את המערכת הזו…

אם נתקלתם בדוגמאות נוספות למשחוק אתרים, מערכות, אפליקציות וכל דבר בעצם – אשמח אם תשתפו אותי בתגובות.

קרדיט תמונה: Gamification via Shutterstock.

 

הילה יונתן

חובבת גאדג'טים וטכנולוגיות מעניינות! נהנית במיוחד לבדוק אפליקציות חדשות, ולקבל השראה מהמקומות הפחות צפויים (מומלץ עם אייסקפה ליד). ביום-יום הילה יונתן היא חוקרת חווית משתמש (או: יואיקסרית!). הפלייליסט שלה בזמן עבודה - משנה אווירה :)

הגב

11 Comments on "גיימיפיקציה – איך עושים את זה נכון וממי אפשר ללמוד?"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Eitan Almog
Guest

אני עשיתי גיימיפיקציה לפרודקטיביות שלי, כתבתי על זה כאן:http://theonlinebrain.com/gamify-your-life-how-i-beat-procrastination

Hila Yonatan
Guest

תודה על הלינק :) הדירוג באתר הזה עובד בצורה מאוד כיפית.

Eitan Almog
Guest

בכיף, אם תרצי זה יש גם את:
http://www.yukaichou.com/
אפילו יש לו הרצאה ב-TED על הנושא(שכנראה ראית)

Hila Yonatan
Guest

ראיתי את ההרצאה, והוספתי את האתר לרשימת הקריאה שלי :)

אלדד שמר
Guest

נהניתי לקרוא וכיף למצוא מהו השם של התהליך הזה שעד עכשיו לא ידעתי איך להגדיר.
תודה לכותבת ולאתר – השכלתי :)

Hila Yonatan
Guest

שמחה שנהנית!

ניר סמדר
Guest

כיף לקרוא :) לטעמי הדוגמא של code school מוצלחת מזו של code academy. ממליץ בחום להתרשם מהקורס החינמי שלהם shaping up with angular כדי לראות גיימיפיקציה מהי

Hila Yonatan
Guest

שלום ניר, האתר הזה הוזכר כמה פעמים בפורומים מקצועיים בתחום – ראיתי אותו גם :) חבל שצריך לצמצם בכמות הדוגמאות.

גיא פריבס
Guest

ממליץ על קורס Gamification בקורסרה. מדבר בדיוק על זה – https://www.coursera.org/course/gamification

Hila Yonatan
Guest

קורס בנושא ועוד בחינם? מציעה לכל מי שיכול להירשם :)
ברשותך, אשתף זאת עם המעגלים שלי!‎

tawfiq
Guest

נהניתי מאוד מעניין

wpDiscuz

תגיות לכתבה: