ממציא יפני פיתח מכשיר ביתי שהופך פלסטיק לדלק

ממציא יפני פיתח מכונת פירוליזה ביתית שיכולה להפוך פסולת פלסטיק לדלק נוזלי. האם מדובר בפתרון סביבתי חשוב?

קרדיט צלם\תמונה: matteodestefano, Getty Images Israel

מאת ד״ר דניאל מדר

בהעדר פתרונות תחבורה או תעסוקה בני קיימא בישראל, שיאפשרו לנו להגיע לעבודה ובחזרה במהירות, בנוחות ובזול, או לחילופין ללכת ברגל לעבודה – אנשים רבים חולמים להפוך עצמאיים מבחינה אנרגטית. אם להיתקע בפקקים, אז לפחות לא לשלם מאות ואף אלפי שקלים בחודש על התענוג.

בשנים האחרונות, באופן מחזורי, מגיחים ברשת שוב ושוב ידיעות וסרטונים שעוסקים בפיתוח של ממציא יפני בשם אקינורי איטו, שהמציא מכונת פירוליזה ביתית שלטענתו הופכת פלסטיק לדלק. פירוליזה היא תהליך של פירוק תרמו-כימי של פחמימנים בטמפרטורות גבוהות ובהעדר חמצן. החום הגבוה שובר קשרים כימיים בחומר המוצק, והופך אותו לחומרים אחרים שיכולים להיות גזיים, נוזלים ומוצקים. העדר החמצן, מונע שריפה של תוצרי הפירוליזה, ומצמצם יצירת חומצות בתהליך. פירוליזה תעשייתית, היא בהחלט לא טכנולוגיה חדשה ונעשה בה שימוש בין היתר בייצור פחם עץ.

בשנים האחרונות מוקמים בעולם מתקני פירוליזה תעשייתיים לייצור דלקים מפסולת אורגנית ומפסולת פלסטיק. מתקנים כאלה יכולים לעזור להפוך פסולת למקור אנרגיה, לצמצם את השימוש בהטמנה, לצמצם זיהום האוקיינוסים והימים בפלסטיק מסוכן ולהיפטר מפסולת מסוכנת. גם בישראל, בנאות חובב, למשל, הוקם מתקן פירוליזה תעשייתי שמיועד להמרת פסולת אריזות פלסטיק מסוכנת שלא ניתן למחזר, לדלקים נוזליים.

מתקן קטן

הקונספט של מכונת הפירוליזה הביתית של איטו הוא להפוך את פסולת הפלסטיק שלנו בבית לדלק נוזלי וכך להפחית את תלותנו במקורות אנרגיה חיצוניים. המכונה יכולה להשתמש בפוליאתילן PE (שקיות פלסטיק), פוליסטירן PS (קלקר ואריזות), פוליפרופילן PP (אריזות) – אך לא בבקבוקי הפלסטיק הנפוצים (שעשויים מ-PET Polyethylene terephthalate). איטו הצליח למזער את מתקני הפירוליזה התעשייתיים למתקן קטן בגודל של שני מיקרוגלים בערך. לדבריו, המתקן שלו יכול להמיר קילוגרם של פסולת פלסטיק לליטר של דלק נוזלי, תוך שימוש בקוט"ש (קילו-וואט-שעה) אחד, שבישראל עולה 50-60 אגורות. המתקן מייצר גם גזים דליקים כגון מתאן, אתאן ופרופן – אך מסיבות בטיחותיות אלו מנוטרלים ולא נעשה בהם שימוש.

לפני שאתם רצים להזמין את המתקן באינטרנט, שימו לב שלקונספט הזה יש לא מעט בעיות. כמו כל טכנולוגיה חדשה, היא לא זולה. מכשיר הפירוליזה הביתית עולה כ-10,000 דולר. זאת אומרת, אותו מחיר דלק שמכונית ממוצעת בישראל צורכת בכארבע שנים (כ-15 אלף קילומטר בשנה, 10-15 קילומטר לליטר, 1,500-1,000 ליטר בנזין, עלות של 6-7 שקלים לליטר, 3.7 שקלים לדולר). אם ניקח בחשבון את עלות הייצור של הדלק בפירוליזה מחשמל, נוסיף על זה עוד 500-750 שקל בשנה. אלו הן רק העלויות הבסיסיות, בהנחה שאין תקלות במכשיר.

בעיה מרכזית במתקן הפירוליזה הביתית, היא שהדלק הנוזלי שהיא מייצרת אינו מתאים לשימוש במנועי רכבים. זאת משום שהוא תערובת של חומרים שונים (בנזין, סולר, קרוסין, מזוט). על מנת להתאים אותו לשימוש ברכב יש לזקק אותו. ניתן לרכוש מכשיר זיקוק בנוסף. אולם, הזיקוק מעלה את העלויות עוד יותר וגורם לאובדן דלק בתהליך. למעשה, ניתן להשתמש בדלק נוזלי זה בעיקר לחימום על ידי תנור פשוט השורף דלק נוזלי, לכיריים, או לסוגי גנרטורים מסוימים. מכשירים כאלה מופעלים על ידי דלקים זולים משמעותית לעומת דלק לרכבים. מכיוון שבישראל מכשירים כאלה אינם נפוצים, מכונת הפירוליזה הביתית עוד פחות משתלמת כלכלית.

פתרון סביבתי?

ומה עם חומר הגלם הדרוש למכונה זו? הישראלי הממוצע מייצר כ-1.7 קילוגרמים של פסולת ביום, מתוך זה כ- 0.3 קילוגרם פלסטיק. כלומר, ישראלי ממוצע יוכל לייצר כ-120 ליטר דלק בלבד בשנה. זאת בהנחה שהוא לא אוסף פסולת פלסטיק מעבר לפסולת הפלסטיק שמייצר בעצמו.

ומה בדבר זיהום וגזי חממה? המרה כזאת של פלסטיק לדלק לא תחסוך פליטת פחמן דו-חמצני, כי שריפת דלקי הפירוליזה פולטת פחמן דו-חמצני כמו שריפת דלק רגיל. היא כן יכולה לתרום לצמצום השימוש בנפט, כי במקום שנשתמש בליטר נפט לייצור דלק ובליטר נפט לייצור פלסטיק – אותו ליטר נפט יכול לשמש גם כפלסטיק, ואחרי שנזרק גם כדלק.

לדברי המפתח, לא נפלטים חומרים רעילים כאשר משתמשים בחומרי הגלם המותרים. יחד עם זאת, שריפת תערובת הדלקים הנוזליים לחימום או לבישול מזהמת יותר מעשן המפלט במכונית שלכם – זאת משום שתערובת דלקים מקשה על שריפה אחידה ומלאה של הדלקים, ומשום שאחוז ניכר מהם הוא דלקים מזהמים מאוד (דומים לקרוסין, ולמזוט).

ייתכן שמספר קטן יחסית של אנשים או חברות יוכלו להרוויח מהמצאה זו בעתיד, כאשר מחירה ירד. ברמה הארצית והעולמית היא יכולה לתת פתרון חלקי לבעיית פסולת הפלסטיק שלנו, ואולי לסייע במעט כמקור אנרגיה, אך היא לא תפתור את בעיית הדלקים לתחבורה שלנו, וכאמור, אינה תורמת לצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים.

ד״ר דניאל מדר הוא יועץ מדעי עצמאי, מקדם יישום מדע בתהליכי קבלת החלטות בממשל מדע ומדיניות, תקשורת המדע, אנרגיה מפסולת ותחליפי דלקים וביולוגיה.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר זווית.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

8 Comments on "ממציא יפני פיתח מכשיר ביתי שהופך פלסטיק לדלק"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
אדם היי טק
Guest

אני רק אציין את התאריך בו הועלה הסרטון שצירפתם לכתבה ליוטיוב:
פורסם בתאריך 13 באפר׳ 2009

(תחדשו לנו!)
אשאיר למגיבים האחרים את הדיון על התוכן.

רוקי
Guest

במשפט הראשון בכתבה נכתב שהסיפור הזה (והסרטון הזה) חוזר ומופיע כל הזמן.

גיא
Guest

מעניין כמה אנרגיה צריך להשקיע כדי לייצר ליטר אחד של התוצר שלו… על פניו נראה כמו מתיחה מושקעת של 1 באפריל. דוק בראון היפני

WAZZA
Guest

תגיד קראת את הכתבה לפני שכתבת את זה? כי הנתון הזה מופיע.
קילו פלסטיק + 1Wh = ליטר דלק

WAZZA
Guest

למרות שהרעיון עצמו נשמע כביכול מפתה – דלק בייצור ביתי מפלסטיק ממוחזר, מהכתבה אפשר להבין די בקלות שזה רעיון גרוע. זה לא באמת אקולוגי, זה לא באמת שימושי וזה לא באמת משתלם.

אריה
Guest

כמה בקבוקים צריך בשביל לייצר ליטר בנזין? אם יותר מ20, אז זה לא יעבוד בישראל כי רק הפקדון יעלה יותר מליטר בנזין שגם ככה יקר מידי…

ךףךףך
Guest

עוד אחד שלא קרא את הכתבה!
כתוב בפירוש שלא ניתן להשתמש בבקבוקי פלסטיק נפוצים מכיוון שההרכב הכימי שלהם לא מתאים. מה שכתבת כלל לא רלוונטי.

ךףךףך
Guest

וגם אם היה אפשר, זה הרבה יותר מ-20 בקבוקים. בקבוג פלסטיק ממוצע שוקל הרבה פחות מ-50 גרם. גם מבוסס על נתון מהכתבה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: