מתי שותפות בסטארטאפ עובדת? [טור אורח]

איך תדע כבר בשלב ההתחלתי אם בחרת השותפים נכונים? איזה תנאים צריכים להתקיים? ומה צריך לעשות כדי שהשותפות תעבוד?

friends rock

מאת שי רפפורט

ישנן חברות סטארטאפ, שתופסות כמעט מתחילת דרכן גל גבוה וגולשות עליו עד למכירת החברה או הנפקתה. פיירבלייד, החברה שאני וארז עזריה הקמנו ומכרנו לאחרונה, לא עשתה את דרכה בגלישה אלגנטית כזו. אם כבר, היא היתה דומה יותר לספינה של תסאוס, זו מהפרדוקס, על כך שמרוב מלחמות וחבטות ובלאי לא נותר בה אף חלק מקורי שלא הוחלף במרוצת השנים. שלוש פעמים הגענו אל סוף הכסף וזכינו בחיים מחודשים ממש בנשימה האחרונה. בין הנשמה מלאכותית למשנתה, נאלצנו להחליף כמה פעמים את האסטרטגיה, את המוצר ואפילו חלקים גדולים בצוות החברה. למעשה, הדבר היחיד שנותר בחברה מתחילת דרכה ועד סופה הוא צמד היזמים. הפעם אתמקד בנושא זה, של היזמים בסטארטאפ.

איך פגשתי את השותף שלי?

כפי שסיפרתי בפרק הקודם, לאחר שבע שנות מסע פסיכדלי בעולם המשפטים, איתרתי את כפתור כסא המפלט, לחצתי עליו בשארית כוחותי והוטלתי (מחדש) אל עולם ההייטק שכבר היה מוכר לי מחיים קודמים. די מהר אחרי כן, התחלתי לחפש שותפים אפשריים להקמת מיזם. היתה זו ידידה שלי, שהפנתה אותי אל מכר משותף מן העבר, ארז עזריה, וקישרה בינינו. ארז היה בעל רקע טכני מוצק וחיפש גם הוא באותו פרק זמן שותפים להרפתקה יזמית. נפגשנו, ארז ואני, והחלפנו רעיונות, תוך שאנחנו בוחנים את הזיקה האישית שלנו לכל רעיון וגם את ההתכנות שלו. אחרי כמה שעות נותרנו עם רעיון אחד בלבד ששנינו אהבנו ושעמד בביקורת הספקנית שלנו. קבענו להפגש כעבור כמה ימים שוב, לאחר שכל אחד מאיתנו יבדוק את הרעיון לעומק. לפגישה השנייה הגענו מגובשים יותר בדעתנו והתחלנו בגיבוש הוכחת היתכנות, שלאחריה התחלנו לעבוד בטפטופים על מה שיהיה בתוך זמן קצר החברה שלנו.

לפני שפגשתי את ארז הוצע לי, אגב חיפושיי, להצטרף כשותף לשלושה מיזמים. רק לאחד סירבתי בפירוש ואילו עם השניים האחרים המשכתי בטנגו זהיר, אבל כעבור כמה חודשים, כשראיתי את קצב ההתקדמות עם ארז, הודעתי גם לשניים האחרים, כי אני מוותר על השותפויות שהוצעו לי וממשיך בדרכי בהקמת חברת SiteBlackBox, שתקרא לימים Fireblade. ארז ואני החלטנו כי מניות SiteBlackBox יחולקו בינינו שווה בשווה. כיוון שהתחלנו באותה נקודת זמן, השקענו מאמצים זהים וראינו עצמנו כשווים, זה נראה לשנינו הדבר ההגיוני לעשות. אכן, לא היה בינינו יזם דומיננטי יותר בימי ההקמה ואפילו את ההחלטה, שאני אהיה CEO וארז יהיה CTO, קיבלנו רק כשהתחלנו להפגש עם משקיעים ונאלצנו להציג כרטיסי ביקור. החודשים הראשונים, של פיתוח אב הטיפוס של המוצר, היו כיף טהור. גילינו שיש לנו הרבה יכולות משלימות בפתרון בעיות והסינרגיה היתה מעולה. בלעדיה, ובלי שעות העבודה שהשקענו באותם חודשים מתוך תחושת התרגשות ושותפות יזמית, החברה לא היתה נעמדת על הרגליים לעולם.

אבל אין נישואין מושלמים והאידיליה לא החזיקה לנצח. ככל שהתקדמנו והתפתחנו, כן התרבו גם חילוקי הדעות. ברגע שהיה לנו כסף לשכור עובדים, גילינו שאנחנו לא מסכימים על שיטת גיוס העובדים ועל סוג העובדים שרצינו להביא. גם על העיתוי והאופי של שינויי האסטרטגיה לא ממש הסכמנו. אפילו שינוי שם החברה גרר ויכוח, שהותיר טעם רע בגרון. כיוון שיש לי הבנה טכנולוגית, לא פעם ולא פעמיים פלשתי לתחום של שותפי, לפעמים גם כשזה היה מיותר ויצר חיכוכים שלא לצורך. הויכוחים האלה הגיעו לטונים צורמים מאוד, כמעט עד לנקודה שבה נראה היה שאחד מאתנו חייב לזוז הצידה, לוותר על מעמדו או לעזוב לגמרי את החברה. זה נשמע רע, אבל זה בוודאי לא נדיר. מן הסתם נתקלתם בחוק גודווין, הגורס, שככל שדיון באינטרנט נמשך, כך ההסתברות שייעלו בו השוואות לנאצים ולהיטלר מתקרבת ל-1. לדעתי, האמת הפשוטה היא, שככל שזוג בני אדם (או יותר) ייאלצו לשהות ביחד ולתקשר יותר זמן, כך ההסתברות שיריבו מתקרבת ל-1. כל ההבדל הוא שבצ'ט זה פשוט מתועד, לרבות ההשוואות לנאצים…

מקור: cc0-by-pixabay

מקור: cc0-by-pixabay

זה לא נעים בכלל לריב עם שותף לדרך. כאשר אתה מתנהל מול ספקים, מול לקוחות ואפילו מול עובדים, יש לך מערך ציפיות די ברור ומערכת יחסים שרובה מושטטת על חוזה, שלרוב לא קשה מדי גם לסיימו. עם שותף זה הרבה יותר מורכב. מריבות משמעותיות עם השותף ימלאו אותך בזעם קדוש, שאותו תשתף עם חבריך הקרובים ומדי ערב עם בת הזוג האומללה שלך. אבל אם אינך פסיכופת מחוספס, תתמלא גם ברפלקציה עצמית כואבת: מה מניע אותי לעקשנות שלי? ראיית הנולד? היצמדות לאמת? היצמדות לחזון? ערכים? האגו הגדול שלי? יכול להיות שאני משוגע? והאם השותף שלי באמת נאצי?

בסופו של דבר, כתוצאה מאחד הויכוחים הללו, נאלצנו לשבת ולהגדיר בצורה מסודרת יותר את חלוקת הסמכויות בינינו. אחרי דיון מאוד לא פשוט, הסכמנו שלא להסכים לגבי דברים רבים, וחשוב מכך, הסכמנו שלטוב או לרע, למנכ"ל יש סמכות לפעול גם בניגוד לדעת השותף. זה עזר לקדם החלטות מהר יותר ולהחליק חלק מאי הההסכמות, אבל זה לא תמיד השרה אווירת נועם. לקח עוד הרבה מאוד זמן עד שלמדנו לתקשר בצורה נעימה וגם להשאר חברים טובים למרות המחלוקות.

אז האם יש לקח מכל זה?

מתי שותפות עובדת

כפי שהזכרתי, עמדו בפני אופציות אחרות בזמן שבחרתי להמר על השותפות עם ארז. הסיבה הראשונה לבחירתי היתה, התלהבות משותפת מרעיון, ששנינו הרגשנו עליו בעלות וששנינו הרגשנו שאנחנו יכולים ורוצים לתרום לו. העובדה שהרעיון עבר כמה מטאמורפוזות אחרי כן כבר לא משנה. התחלה של התלהבות משותפת היא ירח הדבש היזמי ובלעדיו קשה להתחיל משהו מאפס. מצד שני, הגדרת הציפיות וגבולות הגזרה בין השותפים, היא קריטית לשותפות מוצלחת לא פחות ולכן עדיף לגשת אליה כמה שיותר מוקדם. אנחנו למדנו את זה בדרך הקשה. אתם עוד הולכים אולי לבלוע הרבה ח%$ מהבורד, ממשקיעים, ממתחרים ומכל כיוון. יצירת יחסים הוגנים בין השותפים היא נכס שרצוי לתחזק.

הסיבה השניה לבחירה שלי היתה, שהעניין המשותף ברעיון הולידה כמעט מיד תנופת עשייה, שהיתה הרבה מעבר לדיבורים ריקים של התלהבות. העשייה הזו, בין פגישה לפגישה, שהתבטאה בסימון יעדים, בחלוקת עבודה ובהתקדמות מהירה, היא האינדיקציה לכך שהשותפות בדרך להפוך למיזם. הצד השני של המשוואה הוא, שאם לא נוצרת במהרה עשייה משותפת כזו, רצוי לנטוש ולדפדף הלאה. אני מציע לקרוא לזה חוק צ'כוב של הסטארטאפים: אקדח שלא יורה כבר במערכה הראשונה לא יירה גם אחר כך, כשצריך, במערכה השלישית.

עמידות

אחד הדברים החשובים ביותר בשותפות הוא כושר העמידה של השותפים. כידוע, הדבר הוודאי מכל בסטארטאפ הוא אי הוודאות עצמה. לכן, אם למישהו אין קיבה חזקה דיה, אם קשה לו שלא לדעת מה צופן העתיד, איך תשולם המשכורת של מחר או מה הוא האופק הכלכלי שלו, הוא אינו חומר לסטארטאפ. לא רק שהוא לא יכול להיות שותף, רצוי גם שהוא לא יהיה אחד מהעובדים הראשונים. יהיו לכם מספיק דאגות מבחוץ, אינכם צריכים חולשה כזו מבית.

מעבר לעניינים של אופי וגודל קיבה, רצוי לכל הפחות לשאול גם, אם יש בין השותפים שוויון אינטרסים, דוגמאת רגישות דומה לנקודות השבר הצפויות. אסביר בדוגמא: שותף שהוא יזם בפעם הראשונה ואינו עמיד כלכלית, יראה טעם להמשיך להיאבק במשך שנים עד למכירת המיזם, משום שהקמת חברה ומכירתה הם עבורו הישג כשלעצמו. לעומתו, שותף שכבר עשה אקזיט מוצלח ויש בידיו סכום כסף משמעותי, ירצה להיות משוכנע, בכל נקודה בחיי המיזם, כי יוכל לכל הפחות להכפיל את הונו בתרחיש חיובי ריאלי. אם אחרי שנה-שנתיים של פעילות ייסתבר שאין למיזם אופק ריאלי כזה, הגיוני מאוד, שיעדיף לעזוב ולעבור לדבר הבא. ארז ואני, כשני יזמים רעבים, עם עלות מחיה דומה ועלות אלטרנטיבית דומה, נועדנו לדבוק זה בזה למרות המחלוקות.

כושר השרידות הארוך של ארז ושלי, זהות האינטרסים, והיכולת לעבוד ולקדם רעיונות לביצוע במשותף הם היסודות שבנו וגם החזיקו את החברה שלנו. בסך הכל, בחרנו בשותפות שיתרונותיה היו רבים ממגרעותיה והחזקנו מעמד הן כשותפים והן כחברים עד סוף המסע. רק בשל עובדה זו, היה לפיירבלייד עמוד שדרה יציב לאורך כל דרכה. פיירבלייד היא לא באמת הספינה של תסאוס.

לטור הקודם: על תחילת הסטארטאפ שלי הרבה לפני האקזיט

הכותב הינו מנכ״ל חברת Fireblade

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

6 Comments on "מתי שותפות בסטארטאפ עובדת? [טור אורח]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
123456
Guest

ענה בבקשה לשאלה בראש הדף: איך מוצאים שותף לסטארטאפ? אין קשר בין מה שכתבת לשאלה

Shay Rapaport
Guest

לא אני כתבתי את השאלה שבכותרת אלא העורכים.
לשאלתך, פשוט חפש. אם לא תמצא, ותר על להיות יזם.

123456
Guest

אתה כותב כתבה ומישהו משנה לך את הכותרת? ואתה מרוצה מזה? נכנסתי לקישקוש הזה בגלל הכותרת המטעה

מוטי
Guest

בלה בלה בלה, משתגע מהכתבות האלו

shai
Guest

היה חשוב להדגיש את נקודת המפנה בסטארט-אפ שלכם שגם הובילה לכך שהעניינים ירוצו חלק יותר- זכות הוטו שהוענקה לך.

גליה
Guest

נראה לי שבכתבה שלי יש איזו זוית משעשעת שאולי תתרום עוד קצת לכתבה הזאת…

הסטארטאפ מתפרק ורק דבר אחד יציל אותו [נקודת המבט של בןבת הזוג]

wpDiscuz

תגיות לכתבה: