תמונת מצב: סיכום שנת 2015 בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון בישראל

2015 מסתכמת כשנת שיא נוספת לאומת הסטארטאפים עם עליות בכמעט כל מדד אפשרי. מה זה אומר והאם כמות האקזיטים ההולכת וגדלה באמת עוזרת לתעשייה? כל המספרים וכל המסקנות בדו׳׳ח המלא

מפתח

 הדו"ח נכתב על-ידי רינת קורבט (אנליסטית בגיקטיים), יניב פלדמן (עורך ראשי בגיקטיים) וענר רבון (מנהל מוצר ראשי ומייסד-שותף ב-Zirra).

<<< for the report in english

אחרי ש-2015 הסתיימה עצרנו לרגע כדי להביט לאחור, כדי לנסות ולהבין מה באמת קרה השנה בסצינת הסטארטאפים וההון סיכון הישראלית ואיך הולכת להיראות השנה הבאה.

על מנת לקבל תמונה אמיתית של מחזור החיים באקו-סיסטם חשוב להסתכל לא רק על מה שקרה בנקודות הכניסה והיציאה (גיוסים ואקזיטים) אלא גם מה קרה ועדיין קורה בחברות שעדיין חיות ופועלות בתוך האקו-סיסטם.

כדי לעשות זאת חברנו לחברת הסטארטאפ הישראלית זירה (Zirra) העוסקת באיסוף מידע ממגוון מקורות וביצוע הערכת חברות פרטיות באמצעות שילוב של מנוע אלגוריתמי וכיול מבוסס על חוכמת ההמונים המשתקפת מאלפי מדרגים שסוננו והותאמו לפי רקע ומומחיות. יחד, אספנו את כל המספרים ונכנסנו לעובי הקורה במטרה להבין מגמות, טרנדים וכיוונים שהנחו את התעשייה בשנה האחרונה וצפויים להשפיע גם על השנה הקרובה.

לפני שמתחילים, חשוב לנו לציין כי בניגוד לדו"חות אחרים המתפרסמים על תעשיית ההיי-טק הישראלית, הדו"ח הנוכחי מתייחס לחברות היי-טק ישראליות בלבד. אנו מגדירים חברת היי-טק ישראלית כחברה הפועלת בתחומי הטכנולוגיה השונים הפעילה בישראל או רשומה בארץ או חברה אשר נוסדה בישראל ועדיין מחזיקה נוכחות כלשהי בארץ (למשל, בעלת מרכז מחקר ופיתוח בארץ). כמו כן, כל המספרים המצוינים בדו"ח מתייחסים לעסקאות ראשוניות בלבד, כלומר, חברות שנמכרו בפעם השנייה או השלישית או חברות שנמכרו לחברות אחרות לאחר ההנפקה לא נכללות בדו"ח ולכן המספרים המופיעים בדו"ח עלולים להיראות נמוכים יותר מדו"חות אחרים. המטרה שלנו הייתה להביא את המספרים כפי שהם משתקפים במציאות ולא לנסות לעוות את המציאות כדי שתתאים למה שאנחנו או אנשים אחרים היו רוצים לשקף.

אז בואו נתחיל.

שנת שיא נוספת ל-Startup Nation

בשנת 2015 קמו בישראל למעלה מ-1,400 סטארטאפים חדשים, מתוכם כ-373 חברות גייסו כ-3.58 מיליארד דולרים (בדו"ח נספרים גיוסים בסכומים שמעל 500 אלף דולרים בלבד) ו-69 חברות נמכרו בסכום כולל של כ-5.41 מיליארד דולרים. למעט מספר ההנפקות שנותר זהה בין 2014 ו-2015, חלה גדילה בכל שאר המדדים אשר הביאו את הסטארטאפ ניישן לסיכום של שנת שיא נוספת.

אם מסתכלים על היחס של הגיוסים אל מול האקזיטים, בשנת 2015 קיבלו המשקיעים כ-1.5 דולרים מאקזיטים על כל דולר שהושקע בסטארטאפים חדשים. חשוב לציין שהאקזיטים עצמם הם של חברות בהן הושקעו כספים בשנים קודמות ולא השנה, אך המגמה עצמה מצביעה על כך שישראל עדיין נמצאת במגמת "מימוש" חיובית.

מצד הקרנות, הכניסה של משקיעים זרים חדשים אל השוק הישראלי כמו גם הקמתן של קרנות המתמחות בהשקעות בשלבי ה-Series A כמו TLV Partners, Dirsput-ive, 83North ו-Aleph הצליחה כבר השנה להשפיע על אפקט ה-"A Crunch" שספגו החברות הצעירות בשנים הקודמות והשנה אנחנו יכולים לראות חלוקה הרבה יותר מאוזנת ו"נכונה" בין סבבי הגיוס השונים, מה שמצביע על-כך שיש היצע מספיק גדול של משקיעים וכסף כדי לענות על הביקוש בשלבי החיים השונים של הסטארטאפים.

עלייתן של תוכניות ההאצה

כדי להבין באופן מלא את השינוי שעבר על התעשייה בשנה האחרונה, רצוי להתחיל משלב הקמת הסטארטאפים. הצמיחה הדרמטית שחווה השוק בגודל, בהון שהוזרם, וכמובן במספר חברות הסטארטאפ שהוקמו, גרמה לשתי תופעות שלא יכלנו להתעלם מהן השנה. הראשונה היא שבשנת 2015 נרשם שיא במספר תוכניות ההאצה או האקסלרטורים השונים. נכון לזמן כתיבת הדו״ח, קיימות יותר מ-80 תוכניות האצה שונות, ביניהם אקסלרטורים מגובי חברות רב-לאומיות כמו זה של מיקרוסופט שכבר הספיק להצמיח מספר חברות מוצלחות ואף לייצר אקזיטים קטנים, אקסלרטור נאוטילוס של AOL, תוכנית Alpha Zone של IBM וסיגמאלאבס של יאהו. אליהם הצטרפו גם אקסלרטורים של חברות מתחומי תעשייה ומסחר מסורתיים יותר כמו ברקליס וסיטי מעולם הבנקאות וההשקעות. האקסלרטורים החדשים מצטרפים לאקסלרטורים הותיקים והבולטים כמו 8200EISP של יוצאי 8200, שמיועדת לכלל היזמים; The Hive והאקסלרטור הישראלי בסיליקון ואלי Upwest Labs. עוד ראויים לציון הם האקסלרטורים העירוניים כגון סיפתח (ירושלים), ראשון סטארטאפ (ראשון לציון) ו-HAC (הרצליה) המספקים בסיס פעילות גם לסטארטאפים הנמצאים מחוץ לאזור תל-אביב.

תופעה שנייה שהביאה איתה הצמיחה היא הופעת חללי העבודה המשותפים. מדובר בחללי עבודה שהוסבו והותאמו לסביבת עבודה של סטארטאפים שכוללים לרוב עיצוב מעודכן, אינטרנט מהיר ועמדות עבודה רבות. אם לפני מספר שנים יכלנו לספור על יד אחת את מספר חללי העבודה המשותפים הללו, הרי שעל פי הבדיקה שערכנו, קיימים כיום 22 חללי עבודה משותפים, כש-10 מהם באיזור תל אביב בלבד וחלקם אף מתפרסים על-פני בניינים שלמים במספר קומות. למרות הדימיון הראשוני, חללי העבודה הללו שונים בלא מעט מאפיינים כמו מספר החברות שמאכלסות את המקומות, היצע השירותים שהן מקבלות, ה'הווי והגיבוש' והתשלום שנע בין דמי שכירות שמקובלים בשוק לסכומי השתתפות סמליים ביוזמות בתמיכת ארגונים או עיריות שונות. למרות הצמיחה במספר חללי העבודה המשותפים, הרי שהם מתמלאים עד אפס מקום במהירות וכיום יש רשימת המתנה עבור חלק מהם. מעבר לטרנד, יש כאן עדות לפעילות ערה מאוד לסטארטאפים בשלבים המוקדמים שלהם.

Geektime_companies_Workspaces

מספר שיא של גיוסי הון ב-2015

נתחיל בשורה התחתונה: 2015 הייתה שנת שיא לישראל מבחינת גיוסי הון עם כ-3.58 מיליארד דולרים שגויסו על-ידי 373 סטארטאפים שונים (בהכנת הדו"ח התייחסנו אך ורק לגיוסים של 500 אלף דולרים ומעלה). מדובר בסכום הגבוה ב-62% משנת 2014 שבה הסטארטאפים הישראלים גייסו 2.2 מיליארד דולרים במסגרת 297 גיוסים.

בין הגיוסים הבולטים והגדולים של השנה ניתן למצוא את Infinidat שגייסה סבב שני של 150 מיליון דולרים, Behalf שגייסה סבב שני של 119 מיליון דולרים ו-Taboola שגייסה 117 מיליון דולר בסבב החמישי שלה.

Geektime_graph_01

geektime_graph_02

בארצות הברית, לשם השוואה, הושקעו במהלך 2015 בסטארטאפים כ-60 מיליארד דולר. ההפרש אולי נשמע גדול, אבל אם אם נביט בהשקעות באופן יחסי, נגלה שבסטארטאפים ישראליים הושקע סכום כמעט כפול מסטארטאפים אמריקאיים, ושאר העולם נמצא הרחק מהמובילות: באירופה כולה הושקעו בשנה שעברה כ-12 מיליארד דולר ובסין כ-20 מיליארד דולר (לפי CBInsights) כל אלו סכומים גבוהים באופן אבסולוטי אבל זעומים ביחס לגודל האוכלוסיה בהשוואה לישראל.

Geektime_graph_03

שנת 2015 הייתה גם השנה בה סין גילתה את ישראל – ובגדול. כחצי מיליארד דולרים הושקעו בסצינת הסטארטאפים המקומית ממשקיעים סיניים. בשנת 2015 ראינו גם מכירות של חברות ישראליות לחברות מסין ומהודו, כמו חברת לומניס המתמחה במיכשור קוסמטיקה רפואית שנמכרה לקרן ההשקעות xio הסינית-אנגלית בכחצי מליארד דולר, טרוולפיוז׳ן המתמחה בחיפוש טיסות לואו קוסט שנמכרה ל-ctrip הסינית ב-160 מליון דולר ופאנאיה הישראלית המספקת תוכנה ארגונית לניהול משאבים ארגוניים ו״קשרי לקוחות״ שנמכרה לענקית התוכנה אינפוסיס מהודו תמורת כ-200 מליון דולר.

יותר גיוסים בווליואציות גבוהות יותר

מלבד העובדה שחל גידול משמעותי בסכום הגיוסים הכולל וגם בכמות הגיוסים, ישנו גם גידול של כ-14% בסכום הגיוס הממוצע :12.15 מיליון דולר לעומת 10.65 מיליון דולרים בשנה שעברה. בבחינה לעומק של הנתונים, אנחנו יכולים לראות כי עיקר השינוי היה דווקא בגיוסים בשלבים המוקדמים יותר, דבר המצביע על-כך שסטארטאפים בשלבי ה-Seed ו-Series A, מגייסים סכומי כסף גבוהים יותר, בוליואציות גבוהות יותר מאשר בשנה שעברה. לפי בדיקת גיקטיים, הסיבה העיקרית לגידול בסכום הממוצע היא הזמינות הגבוהה יותר של הכסף. במילים אחרות, יש תחרות בין משקיעים על סטארטאפים בשלבים מוקדמים ואלו האחרונים יכולים לבחור בהצעה הטובה והגבוהה ביותר. בנוסף, דו"חות סיכום השנה של חברות ההשמה מלמדים אותנו כי בשנה האחרונה חלה התייקרות של 5-10% בעלויות כוח האדם הטכנולוגי, שהובילו לעלויות גבוהות יותר, בייחוד בשלבים המוקדמים של החברה בהם עיקר ההוצאות של החברה הן על כוח האדם.

בהשקעות בשלבים המאוחרים יותר, ראינו גידול מאסיבי של 68% בכמות ההשקעות: 2.90 מיליארד דולרים ב-145 סבבי גיוס לעומת 1.72 מיליארד דולרים ב-86 סבבי גיוס בשנה שעברה. הגידול מצביע על כך שבשנת 2015, האפשרויות לגייס סבבי המשך היו זמינות יותר מאשר בשנת 2014. את הגורמים לכך ניתן לייחס לקרנות ההשקעה החדשות ולמשקיעים הזרים החדשים שנכנסו השנה לשוק הישראלי. קשה גם שלא לייחס את הגידול להישגים של החברות הבוגרות שגייסו בשנים הקודמות, והמשיכו להציג הצלחות גדולות אשר משכו את המשקיעים.

Geektime_graph_04

Geektime_graph_05

Geektime_graph_06

Geektime_graph_07 הערה: ממוצע סכום ההשקעות בסבבי סיד מציג ממוצע של סבבים מעל ל-500 אלף דולרים בלבד.

מדד הסטארטאפים הישראלי

מעבר לגיוסים ואקזיטים, כדי להבין מה באמת קורה בכל אקו-סיסטם חשוב להסתכל על הביצועים של החברות הנמצאות בה במהלך השנה. כדי לעשות זאת, יצרנו מדד חדש בשיתוף עם זירה (Zirra) המבוסס על מגוון רחב מאד של נתונים המצויים ברחבי רשתות המידע: ממידע אודות היזמים ועובדי החברה המצוי ברשתות החברתיות, דרך בדיקות ברשם החברות, רשם הפטנטים, ניתוחי עומק של מגמות, חיפושים, טראפיק, הורדות, חוות דעת צרכנים, סנטימנטים באזכורי חדשות ומדיה ועוד.

המידע מועבר דרך מסננת המכילה נתוני אמת היסטוריים של אלפי חברות פרטיות, כשהדירוג והתחזיות מתבססים על עשרות פרמטרים שונים הנמדדים באופן יחסי למקבילים להם בחברות מתחרות וברות השוואה. התוצאות עצמן מכויילות על ידי רשת של מומחים המדרגים ומזינים בחזרה את האלגוריתם של המדד ומסייעים לשפרו באופן שוטף.

באמצעות המדד, אנו עוקבים אחר חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות בישראל במטרה לספק לתעשייה נקודת מבט אובייקטיבית, בדומה לזו שהייתה קיימת לו השוק היה משוכלל כמו שוק החברות הציבוריות. הנתונים אותם זירה יודעת לספק כוללים הערכת שווי נוכחי, סיכוי לאקזיט, שווי צפוי באקזיט, ודירוגים יחסיים של הצוות המוביל, המוצר, פונטציאל השוק, יכולת הביצוע של החברה, החזון אותו היא מובילה והמומנטום בו היא נמצאת.

כך, לראשונה, מדורגות חברות הסטארטאפ הישראליות על פי מנגנון זה.

המוצגות כאן הן 40 החברות המובילות במונחי שווי שוק מתוך כ-500 חברות שדורגו עד כה.

הערה: הערכות השווי מבוססות על האלגוריתם של זירה ומייצגות את השווי כפי שהמערכת משקללת אותו בהתבסס על נתונים ציבוריים והערכות מומחים בתעשייה. הערכת השווי וכלל הנתונים המוצגים בדירוג אינם מייצגים את שווי החברה כי שהוגדר על-ידי סבב הגיוס האחרון של החברות ואינה מתיימרת לספק חוות דעת משפטית ו\או חשבונאית או מהווה ייעוץ להשקעה או אי-השקעה בחברות.

לחץ להגדלה

דירוג זה מייצג את הנתונים נכון לסוף חודש דצמבר 2015. ניתן למצוא דירוגים נוספים ומעודכנים באתר Zirra. רוצים להצטרף למדד הסטארטאפים הישראלי? צרו קשר באמצעות הטופס הבא.

הדרך אל האקזיט הולכת ומתקצרת

על-מנת להבין את השלב האחרון במחזור החיים של החברות, חשוב להתייחס נכון למספרים. הדו"ח הנוכחי עוקב אחרי אקזיטים בלבד, לא כולל חברות שנמכרו פעם שנייה ושלישית, או הנפקות שניוניות. כמו כן, הדו״ח עוקב אחר חברות ישראליות בלבד, משמע, חברה עם לפחות מייסד/ת ישראלי/ת אחד/אחת שמחזיקה פעילות בישראל בהווה או רשמה פעילות בישראל בשנים האחרונות.

שנת 2015 הייתה נדיבה במיוחד באקזיטים. משקיעי ההון סיכון הרוויחו בשנת 2015 כ-5.41 מיליארד דולר מהשקעות בישראל. יחס של כ-1.5 דולרים מאקזיטים על כל דולר שהושקע בסטארטאפים חדשים. בארה״ב, לעומת זאת, המגמה שינתה כיוון ולראשונה מזה מספר שנים סכום האקזיטים היה נמוך מסכום ההשקעות, כ-40 מיליארד דולר שחזרו למשקיעים אל מול 60 מיליארד דולר השקעה, סימן אזהרה חזק ובוהק להמשך הדרך, גם עבור ישראל.

אחת הסיבות המרכזיות למגמה השלילית נעוצה בשווי העצום בו מתומחרות חברות הסטארטאפ, במיוחד אלו שכבר עברו מספר סיבובי השקעה. הדינמיקה הטבעית של חברות סטארטאפ היא להעלות שווי על הנייר בכל סיבוב גיוס. אם חברה מגייסת בהקמתה 100 אלף דולרים אל מול שווי מוערך של כמיליון דולר, כשתגייס 5 מיליון דולר כבר תהיה שווה 30 מיליון וכשתגייס 20 מיליון דולר כבר תהיה שווה (על הנייר כמובן), 200 מיליון דולר. הבעיה שנוצרת היא שהמשקיע הכי גדול יפסיד את כספו על כל מכירה שתתבצע בערך נמוך יותר מזה שביצע את ההשקעה בו והתוצאה היא חברות רבות שעדיין אין להן מודל עסקי יציב ולא בשלות עדיין להמכר. כשיש כל כך הרבה חברות סטארטאפ, כמו בתקופת הגאות הנוכחית, אין מספיק קונים לכל החלומות שהחברות הללו מייצגות והן תחלנה להוריד שווי במקרה הטוב או להסגר במקרה הרע. כרגע אנחנו בשלב הטפטוף והשאלה היא אם הטפטוף יתפתח למבול או למה שמכונה ״פיצוץ בועה״, או שמדובר בתיקון בריא וטבעי כחלק ממהלך של שוק טוב וצומח.

מחד, 2015 הייתה שנה נהדרת לאקזיטים. ביולי השנה הודיעה מיקרוסופט, על רכישת Adallom, חברה המתמחה באבטחת נתונים ומידע ארגוני, תמורת 320 מיליון דולרים. בכלל, מיקרוסופט ביצעה מספר מרשים של רכישות בישראל השנה, כשלצד Adallom רכשה גם את FieldOne העוסקת בניהול IT, תמורת 39 מיליון דולרים ואת Secure Islands ב-120 מליון דולרים. הרכישות הללו הצטרפו לרכישת אאורטו בסוף 2014 תמורת 200 מליון דולרים, רכישות אשר הציבו את מיקרוסופט כצרכן ענק של טכנולוגיות אבטחה ישראליות, ללא ספק תחום הצמיחה המרכזי של ההיי-טק הישראלי בשנת 2015.

מאידך, אם ציפינו לראות אקזיט של מיליארד דולר כמו של ווייז, את האקזיט הגדול ביותר של שנת 2015 סיפקה דווקא Valtech Cardio. החברה שמי שלא נמצא בתחום כנראה לא שמע עליה, יושבת באור יהודה ומפתחת שתלים לבביים המונעים ניתוחי לב פתוח. היא נמכרה ל-Heartware האמריקאית בעסקת מניות אשר מוערכת בכמיליארד דולר.

שנת 2015 הפתיעה גם עם אקזיט גדול של חברה ישראלית אחת לחברה ישראלית אחרת. חברת IronSource הישראלית, מובילה עולמית בתחום הפצת התוכנות החינמיות רכשה את SuperSonic, חברה המתמחה במוניטיזציית אפליקציות סלולריות ב-150 מיליון דולר.

בסך הכל ב-2015 נרשם זינוק של 60% במספר האקזיטים עם 69 אקזיטים לעומת 43 אקזיטים ב-2014 בעוד סכום האקזיטים הממוצע ירד בכ-5%. סכום האקזיטים קפץ גם הוא בלא פחות מ-44% משנה שעברה, כאשר ב-2014 הוא היה 3.75 מיליארד דולר ואילו בשנת 2015 הוא היה 5.41 מיליארד דולר.

Geektime_graph_08

Geektime_graph_09

רשימת האקזיטים הגדולים שצוינה כאן, עושה למעשה עוול לעשרות האקזיטים הקטנים יותר, אלו של כמה עשרות מליוני הדולרים ״בלבד״, אקזיטים שהניבו לא מעט מליוני דולרים למשקיעים ושיצרו מליונרים חדשים, שהפכו, בחלקם הגדול, למשקיעים חדשים.

אחת מהשאלות הגדולות ששואלים כל הצדדים בתעשיה כל שנה "היא האם יכולה לקום בישראל אמדוקס חדשה או נוקיה ישראלית?״ ונכון למה קורה בשוק השנה – התשובה היא שלילית. חשוב לזכור שכשמגיעה הצעת רכש בשווי עשרות מיליוני דולרים הפיתוי למכור הוא עצום ואף ניתן גם לראות זאת כעדות לחולשה של משק היזמות הישראלי, אבל זו תהיה אשליה, כי ההזדמנות הזו – לרכוש חברות מצויינות בסכומים נמוכים יחסית – היא אחד המנופים העיקריים להשקעה כה גדולה של גופי השקעה זרים בישראל.

בסך הכל, בשנת 2015 אפשר לקבוע כי האקו-סיסטם עדיין נוטה למגמת מכירת חברות ישראליות לגופים זרים, אבל בשינוי משמעותי מול המגמה שאפיינה את העשור הקודם. הפעם, בניגוד לבעבר, החברות נרכשות על מנת לשמש כבסיס רחב להמשך פעילות בישראל והן אינן נשאבות מכאן אל מרכזי עסקים בארה״ב. AOL, Microsoft, Facebook, Yahoo – כולן רכשו חברות ישראליות שלא רק שנשארו אלא שהיוו את הבסיס למרכזי פיתוח, מחקר ואיתור חברות משמעותיים.

חשוב לזכור כי לצד השאיפה לגדל בישראל ״חברת ענק״ בסדר גודל עולמי, היכולת לאתר, לרכוש ולמנף חברות ישראליות בשווי בינוני מהווה מוקד משיכה עצום להון זר הזורם לישראל. סצינת היזמות המקומית נשענת על המשיכה הזרה לאתר כאן חברות בהן ניתן להשקיע סכום נמוך יחסית למקבילותן בקליפורניה ואז למכור אותן במכפילים גבוהים. המגמה הביאה לתרעומת רבה לאור שאיבת ההון האנושי מישראל החוצה, אך כשהחברות עצמן נשארות בישראל והופכות לעוגנים של פעילות מקומית תוססת ורחבה, ייתכן שכדאי גם להנות מהיתרונות ולחפש פחות את ״נוקיה הבאה״.

מאבדים את הדרך אל הבורסה?

במהלך 2014 12 חברות פנו לבורסה עבור הנפקה ראשונית וגייסו לשם כך 1.58 מיליארדי דולרים. גם ב-2015 היו 12 הנפקות אך הן גייסו "רק" 718.6 מיליון דולרים. אף על פי שמספר ההנפקות המוצלחות היה זהה השנה, הירידה הכוללת בסכום הגיוס מהווה סימון נוסף לבועה הכה מדוברת.

הירידה בהנפקות הענק משקפת מגמה שלא פסחה גם על ארה״ב ושנובעת מהשוויים הגבוהים במיוחד של החברות הפרטיות. כך ניתן לראות איך חברות כמו אאוטבריין וטאבולה, ששמותיהן השתרבבו לשיחות אודות הנפקות ענק, אלו נשארו לפי שעה בשוק הפרטי בשל העובדה הפשוטה כי לא ניתן כנראה להנפיקן בשווי גבוה יותר מזה בו גייסו לאחרונה. החברות הישראליות בחברה טובה, כשבארה״ב גם דרופבוקס, סנאפצ׳אט ועוד נמנעות מלהנפיק מסיבות דומות.

Geektime_companies_logos

אז איך תראה 2016?

ההיסטוריה תמיד נכתבת בדיעבד, אבל בהתבוננות מסוף 2015, שנת 2016 נראית כשנה שפויה יותר ומאוזנת יותר. שנה שבה חברות ועסקים טובים יוכלו בהחלט לגייס כסף, לצמוח ולהרוויח, אבל גם שנה שבה יהיה קשה יותר להחליף מקום עבודה בשנת שבתון בשדרות רוטשילד.

שנת 2016 שנפתחה ממש עכשיו, מציבה מספר סימני שאלה משמעותיים. על דבר אחד כולם מסכימים – הצפי הוא התקררות. ההשקעות העצומות והשוויים המנופחים של 2015 מפנים את דרכם אט אט לשוויים שפויים יותר. הגדילה לעשות קרן ״פידליטי״ האמריקאית שחתכה בנובמבר האחרון את השווי המוערך של חברות מובילות רבות ובכללן היהלום שבכתר, סנאפצ׳ט הפופולרית מסיליקון ואלי ששוויה בשיא היה כ-20 מיליארד דולר נחתכה ב25% כשהתחושה היא שזו רק ההתחלה. רק להזכיר, סנאפצ׳ט, היא חברה עם הכנסות זעומות ביחס לשווייה והיא מתומחרת בעיקר על סמך תקדימי רכישה דוגמת אינסטגרם וואטאסאפ.

תחום האד-טק יצטרך להמציא את עצמו מחדש

ירידות השווי מציבות חברות גדולות ומצליחות במצבים מעניינים. בולטות שתי ענקיות הפרסום ״טאבולה״ ואאוטבריין״. שתיהן ישראליות, שתיהן מצליחות, שתיהן חלוצות בתחומן ושתיהן, איך לא, מתחרות.

אאוטבריין וטאבולה נחשבו בשנים האחרונות ל׳חדי קרן׳: חברות ששוויין במכירה צפוי לעלות על מיליארד דולרים. כולכם מכירים אותן מהסיפורים המומלצים בסוף כל כתבה המוצגים באמצעות המערכת שפיתחו. אלא שלאחרונה הן חוות התמתנות שווי מסויימת בהשפעה של ירידות השווי הכלליות בארה״ב והתייצבות השוק העסקי בו הן פועלות. אפשר אפילו לקבוע בזהירות כי חלון ההזדמנויות של השווי המקסימלי חלף. חברות אלו יצטרכו להחליט במהלך 2016 אם הן מממשות את עצמן במחירים נמוכים מאלו שקיוו או האם הן לוקחות הימור על המשך צמיחה עצמאית, שיגרור צורך בחדירה מוצלחת לתחומי פעילות נוספים. זירה מעריכה את אאוטבריין וטאבולה בשוויים 487 ו-377 מיליון דולר בהתאמה, אמנם שווי מכובד למדי, אך עדיין כזה המייצג ירידת ערך מול סיבובי ההשקעה האחרונים בחברות אלו.

חברות מתחומי המדיה והפרסום, כמו ״איירון סורס״ המוערכת על פי זירה ב-724 במיליון דולר ו״קנשו״ המוערכת על פי זירה ב-703 מליון דולר, יעמדו אף הן בפני שנת מבחן. הסנטימנט בתחומי ההורדות והאדטק בו פועלות החברות הוא סנטימנט של מימוש. ההשקעות החדשות בתחומים הללו נמצאות בירידה ויש חשש הולך וגובר של התגברות ההתערבות מצד הרגולטורים לצרכי הגנה צרכנית. כמו כן יש תחושה ש׳נכון לעכשיו הכל כבר הומצא׳, כך שחברות אלו מוצאות עצמן בשנת מפתח ובלחץ גובר למצוא כיווני צמיחה אחרים וחדשים.

המומנטום בסייבר ימשך

חברות הסייבר ימשיכו לצמוח השנה. בישראל פועלות קרוב ל-200 חברות סייבר בכל הגילאים והתחומים ובהשפעת ׳חממות הייצור׳ הצבאיות והאווירה הכללית סביב תחום הסייבר בעולם הן מגייסות סכומי כסף גדולים. קשה להאמין שיש שוק לכל כך הרבה חברות, אבל ישראל ללא ספק פיתחה יתרון יחסי מובהק בתחום, יתרון שרק צפוי לגדול ולהניב השקעות נוספות. בין חברות הסייבר הבולטות ניתן לציין את Cybereason הישראלית המוערכת על ידי זירה ב-220 מיליון דולרים.  

המעבר למימון המונים

שנת 2016 תהיה שנת מבחן עבור פלטפורמות מימון ההמונים בישראל ובעולם. השנה החולפת הביאה לישראל את פלטפורמת השקעות ההמונים exitvalley שהצטרפה ל-iAngels ול-OurCrowd כפלטפורמות המגייסות ממספר רב של משקיעים לחברות סטארטאפ בתחילת דרכן. מימון המונים הוא מהפיכה משמעותית בעולם הסטארטאפים, בטח כשמדובר בשלבים המוקדמים יותר של החברה ובגיוסים בסכומים קטנים.

אלא שהתחום מתבגר ומשקיעים רבים מתחילים להפנים ששיעור הכשלון של חברות סטארטאפ גדול הרבה יותר משיעור ההצלחה. החגיגה של החברות הקטנות על הפלטפורמות הללו מתמתנת ומפנה את מקומה למספר קטן יותר של חברות איכותיות יותר, אם כי ברור שההתאמה בין מספר המשקיעים העצום מול ההיצע העצום של חברות הסטארטאפ יצריכו פתרונות נוספים על-מנת לבדוק, לערוך ולסנן את המידע הרלוונטי.

גיקטיים ו-Zirra

גיקטיים הוא מגזין הטכנולוגיה המוביל בישראל ו-Zirra היא חברת מחקר המעריכה מעריכה חברות באמצעות שילוב של מידע ממגוון של מקורות, מנוע אלגוריתמי וכיול באמצעות ״חכמת ההמונים״.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: