ארבע דרכים להגן על הקניין הרוחני שלכם

קניין רוחני הוא נכס מהותי במרבית סוגי העסקים, והוא משחק תפקיד קריטי כגורם משיכה לקבלת מימון וגיוס כספים לחברה, כמו גם השגת שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות גדולות יותר – כך תוכלו להגן עליו

הפוסט נכתב על ידי עו"ד איאן רוסטובסקי, שותף במחלקת ההיי-טק במשרד עמית, פולק, מטלון.

תמונה: flickr, cc-by, qisur

ההכרה בחשיבות נכסי הקניין הרוחני בעבור חברות טכנולוגיה מחייבת יזמים להקדיש כבר בתחילת הדרך מחשבה רבה להגנה על נכסי הקניין הרוחני שלהם. ניתן לעשות זאת באמצעות מגוון רחב של כלים משפטים, והבחירה בין האפשרויות השונות תלויה הן בסוג הקניין הרוחני שפותח, באמצעים הכלכליים העומדים לרשות החברה, בטריטוריות בהם יש כוונה לשווק את המוצר ועוד.

בפוסט הזה נעמוד על מספר יתרונות וחסרונות של כמה מהכלים השונים העומדים לרשות אדם וחברה המעוניינים להגן על נכסי ה-IP שלהם. זאת, כדי שחברה תשכיל לאמץ אסטרטגיה משפטית ארוכת טווח להגנה ושימור הנכסים החשובים הללו, ובאמצעות כך אף למנף את שווי החברה בשוק.

הקניין הרוחני של החברה הוא מצבור הנכסים הלא מוחשיים שלה, אלו שאדם יוצר בשכלו ונפשו, ולא באמצעות ידיו. מאחר ונכסים אלה הינם יציר האינטלקט של האדם נולד הביטוי Intellectual Property, או בקיצור IP. נהוג לחלק את ההגנה על הקניין הרוחני לארבע קטגוריות עיקריות:

1. פטנטים – הגנה על המצאות או שיפורים להמצאות קיימות. המצאה יכולה להיות הן מוצר והן תהליך או שיטה, בכל תחום טכנולוגי, ובתנאי שמתקיימת בה חדשנות, היא מועילה וניתנת לשימוש.

2. סימני מסחר ומדגמים – השמות המסחריים של חברה והמותגים שלה. סימני מסחר נועדו לזהות את המוצר והשירות הרלוונטי עם החברה אשר היא הבעלים שלהם, וכדי להגן על המוניטין שרכשה אותה חברה במוצרים והשירותים הללו;

3. זכויות יוצרים – ההגנה על יצירות מקוריות של המחבר, כגון יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות, או אמנותיות, ולרבות תוכנת מחשב אשר החוק מכיר בה כיצירה ספרותית;

4. סודות מסחריים – מידע עסקי אשר יש בו פוטנציאל להעניק תועלת תחרותית משמעותית לבעליו, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים.

איך נבחר בין הכלים הללו, ולמה משקיעים שמים לב בהערכת שווי החברה?

פטנטים הם בדרך כלל הכלי הראשון עליו חושבים יזמים כאשר הם מפתחים טכנולוגיה חדשה. רישום פטנט מקנה בלעדיות בשימוש באותה טכנולוגיה, במידה החזקה ביותר, בכך שבאמצעותו ניתן לחסום מתחרים בשימוש באותה הטכנולוגיה או טכנולוגיה דומה, אף אם הם פיתחו והגיעו אליה באופן עצמאי לחלוטין, ומבלי לדעת על קיום פטנט רשום בתחום. עקב עוצמת הבלעדיות שניתנה על ידי הדין לפטנטים, רישום פטנט יהיה בתוקף לתקופה קצרה יחסית, של 30 שנה בדרך כלל, והוא מהווה זכות אשר אינה נולדת מעצמה אלא מצריכה רישום והקניית תוקף על ידי המדינה (רשם הפטנטים). כמו כן, כמו מרבית זכויות הקניין הרוחני, גם פטנט מקנה הגנה טריטוריאלית בלבד, ועל מנת שיחסום מתחרים במדינה מסוימת, יש לרשום אותו בנפרד בכל מדינה רלוונטית.

ישנם תחומים ספציפיים, כגון מדעי החיים, מכשור רפואי, קלינטק (Cleantech) ותחום המוליכים למחצה (Semiconductors) אשר ללא הגנת פטנט, סביר שמשקיעים לא יהיו מעוניינים להשקיע בחברה. בתחומים אלו, עיקר השווי של ההמצאה מותנה ביכולת להשיג פטנט והחוזק של אותו פטנט בחסימת מתחרים בתחום. לעומת זאת, בתחום התוכנה והאינטרנט קיומו של פטנט הינו פחות נפוץ או מצופה על ידי המשקיעים, שכן עד שמתקבל הפטנט הרשום הרי ההמצאה כבר התיישנה והטכנולוגיה השתנתה והתקדמה. לפיכך, אי רישום פטנט בתחומים אלא לא תהווה בדרך כלל מכשלה מפני קבלת השקעה.

אחד החסרונות המהותיים והכואבים ביותר ליזמים או חברות צעירות זו העלות הגבוהה של רישום פטנט. כמו כן, ישנה אי וודאות גדולה ליזם האם האמצאה אכן תתקבל לרישום כפטנט בסופו של אותו תהליך יקר. חיסרון אחר טמון בזמן הרב שלוקח לבקשת פטנט להתקבל לרישום – בדרך כלל מספר שנים.

נציין שאחת הדרכים הפופולאריות בקרב יזמים "להתגבר" על מכשול הכסף והזמן ברישום פטנט היא הגשה של בקשת פטנט מקדמית בארה"ב (Provisional), אשר העלות שלה זולה במיוחד והיא מקנה למגיש הבקשה את הסטאטוס הנחשק של בעל "Patent Pending". יחד עם זאת, לאור החסרונות הטמונים בבקשה מקדמית מסוג זה, והעובדה שההמצאה אינה עומדת לבחינה בפני רשם הפטנטים עד להגשת בקשה מלאה, משקיעים מתוחכמים בדרך נוטים לייחס חשיבות מעטה יחסית לצורת ההגנה הזו.

סימני מסחר הם דרך פשוטה וזולה באופן יחסי להגן על המותג והלוגו שלך מפני שימוש מתחרה. בתחום האינטרנט והאפליקציות, במקרים רבים הביצוע (ובין היתר עיצוב וחווית משתמש) הוא לא פחות חשוב מהטכנולוגיה שבבסיס המוצר. בהתאם החשיבות של מיתוג המוצר ויצירת "באזז" סביב המוצר היא מהותית כגורם משיכה והגעה לקהל משתמשים רחב. כאשר חברה מעריכה כי היתרון התחרותי שלה אינו טמון דווקא בחוזק הטכנולוגיה אלא ברעיון ויכולת הביצוע, מומלץ לה להקדים ולרשום את המותג שלה כסימן מסחר, כחלק מהשקעת משאבים במיתוג ויצירת מוניטין. ללא רישום, יכול לבוא במהרה גורם מתחרה ולעשות גם הוא שימוש באותו שם מותג ולצבור תנועת משתמשים עקב שימוש בשם החברה. צריך להבדיל בין שם מתחם (דומיין) לבין סימן מסחר. בעוד שמרבית היזמים ממהרים לרשום ולנכס לעצמם את שם הדומיין של המותג שלהם, פעמים רבות קיומו של סימן מסחר מתחרה עשוי ליטול מהם אח"כ את הזכות לעשות שימוש באותו דומיין. הליך הרישום לוקח בד"כ עד כשנה וחצי, אך גם במהלכה ניתן למנוע ממתחרים לעשות שימוש או לרשום סימן דומה מתחרה. הגשת הבקשה עשויה לקחת אפילו מספר ימים בלבד, וניתן לחדש את הרישום כל עשר שנים, לתקופה בלתי מוגבלת. לסיכום, הליך פשוט אולם מספק הגנה לא לטכנולוגיה אלא רק לשם המסחרי והמותג של החברה.

זכויות יוצרים נולדות באופן אוטומטי עם היווצרות היצירה, ובניגוד לפטנט או סימן מסחר – אינן מצריכות רישום או הכרה על ידי המדינה. ובהקשר שלפנינו, המצגות, תוכניות עסקיות, עיצוב אתר האינטרנט שלכם, תכנים וחומרים שונים שיצרתם – כל אלו עשויים בהחלט להיות מוגנים תחת זכויות יוצרים, ובלבד שאותה יצירה היא אכן מקורית ומהווה יצירה עצמית שלכם. לחומרים אלה אפשר להצמיד את סמל ה- © יחד עם התרעה שמדובר בחומרים המוגנים בזכות יוצרים. כפי שצוין למעלה, תוכנת מחשב מוכרת כיצירה ספרותית לפי חוק זכויות היוצרים הישראלי, וככזו מפני העתקה מכוח זכות היוצרים. בארה"ב קיים הליך של רישום זכות יוצרים, ויש הנוהגים לרשום את תוכנות המחשב במרשם זכויות היוצרים בספריית הקונגרס, על מנת לקבע זכות בעלות ראשונה בתוכנה, וכפיתרון חילופי לתהליך הרישום הממושך של פטנט. יצוין כי גם שם הרישום הוא דקלרטיבי ואינו גורע מתוקף הבעלות ביצירה שאינה רשומה.

סודות מסחריים הם האמצעי המרכזי להגן על רעיונות ומידע עסקי, אשר אינם מצויים בנחלת הרבים. זאת בניגוד לזכות יוצרים או דיני הפטנטים, אשר לא מעניקים הגנה לרעיונות גרידא. אף הסוד המסחרי המפורסם מכולם – המתכון הסודי של משקה הקוקה קולה, לא היה מצליח לקבל הגנה תחת אף אחד מהכלים האחרים שנמנו למעלה, ועל אף ערכו המסחרי העצום. סוד מסחרי הוא כל רעיון או חידוש אשר אינו ידוע לכלל ואשר טמון בו פוטנציאל רב לרווח מסחרי. בין היתר, סוד מסחרי עשוי לכלול גם את דרכי יישום הפטנט (שאינם מפורסמות במסגרת הפטנט). מנגד, על פי הפסיקה, רשימת לקוחות תיחשב לסוד מסחרי רק במקרים מיוחדים. על חברות ויזמים לגלות משנה זהירות לפני שהם חושפים את הסודות המסחריים שלהם, ובכלל כך הטכנולוגיה של החברה אשר אינה מוגנת בדרכים אחרות. המסלול המרכזי לחשיפת מידע לצורך עסקי תוך שמירה על היותו סוד מסחרי היא לחתום מול עובדים, יועצים וצדדים שלישיים, על NDA – Non Disclosure Agreement, אשר הפך להיות סטנדרט ברור בתחום ההייטק עתיר הסודות והרעיונות. כמו כן, מומלץ לחשוף מידע סודי רק על בסיס הצורך לדעת, להחזיקו בכספת או באמצעים טכנולוגיים מוגני סיסמה.

לסיכום, קניין רוחני הוא נכס מהותי במרבית סוגי העסקים, והוא משחק תפקיד קריטי כגורם משיכה לקבלת מימון וגיוס כספים לחברה, כמו גם השגת שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות גדולות יותר. ביסוס בעלות בפורטפוליו חזק של נכסי IP מספק עמדה נוח הרבה יותר למשא ומתן לעסקאות השקעה ושיתוף פעולה כאחד. לפיכך, מומלץ להבטיח את ההגנה על נכסים אלה כבר עם תחילת חיי החברה.

* האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.


הפוסט נכתב על ידי משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות'


משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

3 Comments on "ארבע דרכים להגן על הקניין הרוחני שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יניב
Guest

שלום

רציתי לשאול האם ניתן לבנות אתר שהוא דומה מאוד לאתר שכבר קיים? ננחי לדוגמה לבנות אתר כמו זאפ אך מבוסס על מוצרים שונים, מהי ההתייחסות בקשר לזכויות יוצרים במקרה זה והאם ניתן לעשות זאת?
הרי יש הרבה מאוד אתרים ברשת דומים, כמו זאפ וכמה-זה או Ynet ו- nrg ואינסוף דוגמאות שכאלו

שיר קודנר
Guest
הי יניב, השאלה היא מהו המידע שאתה מעוניין לקחת מהאתר? האם אלו נתונים בלבד? ישנה פסיקה שמתייחסת לאתרי אינדקסים המרכזים בתוכם נתונים, ובאמירה כללית ניתן לומר שזכות היוצרים מוענקת למכלול ולא לנתונים והעובדות עצמם. זאת אומרת, תינתן הגנה על עצם ה"טבלה" או המערך שיצר האתר (השדות השונים והסדר שלהם), וגם אז בתנאי שהמערך הזה עומד בתנאי מינימלי של יצירתיות. אם השדות הם מובנים מאליהם, כמו למשל בספר טלפונים (שם, מספר וכתובת) אז גם על המכלול לא תנתן הגנה. כמו כן, כן קיימת הגנה על העיצוב והמראה הכללי של האתר, כל עוד גם הוא לא גנרי מידי. על העיצוב והמראה תהיה… Read more »
מתבייש
Guest
כל כך הרבה טעויות מביכות במאמר קצר אחד. דוגמאות: – "רישום פטנט יהיה בתוקף לתקופה קצרה יחסית, של 30 שנה בדרך כלל". אופס, אולי 20 שנה? – "סימני מסחר ומדגמים – השמות המסחריים של חברה והמותגים שלה". חבל רק שמדגמים הם משהו אחר לגמרי – הגנה על עיצוב מוצרים. – "המצאה יכולה להיות הן מוצר והן תהליך או שיטה, בכל תחום טכנולוגי, ובתנאי שמתקיימת בה חדשנות, היא מועילה וניתנת לשימוש". כמה בלאגן במשפט אחד. אם התכוון הכותב לצטט את ס' 3 לחוק הפטנטים, מוטב שהיה מצטט אותו כלשונו, וכך לא משמיט או מסרס פרמטרים חשובים: '3. אמצאה, בין שהיא מוצר… Read more »
wpDiscuz

תגיות לכתבה: