היכולות החדשות של ה-F35 מסמנות את סוף עידן הטייס האנושי [מדע פופולארי]

מטוס הקרב F-35 החדש הוא כל כך מתוחכם, ובעל יכולות אוטומטיות כל כך מתקדמות, והוא כל כך מרושת, שהוא מספק דלק לדיון: האם טייסי קרב עדיין צריכים לטוס?

צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין Popular Science ישראל בגיליון 261 שראה אור בינואר 2016 ונכתבה במקור על ידי קו.

על מסלול המראה מאובק, כ-35 ק"מ מאזור התעשייה של העיר פיניקס, קפטן ג'וזף סטנגר עומד בחום של 43 מעלות, ובקושי מזיע. טייס הקרב בן ה-32, ששיערו משוך לאחור, מבטו ישיר וזרועותיו שריריות, כמו שרואים בפוסטרים של סרטים, מביט בהערכה על מכונת טיס מרשימה באותה מידה: מטוס הקרב F-35 Lightning II.

סטנגר, שגובהו מעט יותר מ-1.83 מ', לבוש בחליפת הטיסה הירוקה שלו, עומד כמעט פנים מול אף עם המטוס המאיים. תפקידו הוא להבין מה הוא מסוגל לעשות בקרב, וללמד מאות טייסי קרב אחרים את הדברים האלה.

המטוס המתקדם בתולדות האנושות

ה-F-35 החל להגיע אל בסיס חיל האוויר לוק בחורף שעבר. זהו מטוס הקרב המתוחכם ביותר שנבנה אי פעם. הוא חמקן, כך שהוא יכול להופיע בגודל של כדור גולף ברדאר אויב, אם מזהים אותו בכלל. הוא יכול גם לשבש רדאר אויב – או לגרום לזה להיראות כאילו יש בשמים 100 מטרות בגודל של כדור גולף. הוא יכול לטוס במהירות של מאך 1.6. הוא נושא תותח של 25 מ"מ, טילי אוויר-אוויר, שתי פצצות מונחות מטרה שמשקלן 900 ק"ג, וארבע פצצות חיצוניות מונחות לייזר. אבל מה שבאמת מבדיל אותו מהשאר הוא המוח, שמונה מיליוני שורות של קוד תכנה – יותר מכל מטוס קרב אחר בהיסטוריה – ומשלב יחד את מערכות הניווט, התקשורת וההכוונה.

סטנגר מסביר זאת כך: במטוסים ישנים, הוא צריך לתפעל ידנית דברים כמו רדאר (לכוון אותו אל הקרקע בחיפוש אחר טילים שנורים עליו, או אל השמים, כדי לחפש מטוסי אויב). הוא צריך לנטר קישור נתונים מהיר מתקשורת בין מטוסים ומסרוני טקסט מכוחות קרקע. הוא, או טייס המשנה שלו, צריכים לנתח נתונים לפני שהם ננעלים על מטרה ויורים. "אתה יכול לדמיין שזה גוזל הרבה זמן ודורש הרבה עיבוד קוגניטיבי", אומר סטנגר.

ה-F-35 עם המושב הבודד עושה הרבה מכל אלה עבורו, על ידי היתוך ואוטומציה של עשרות חיישנים. לכן, לדוגמה, אם חיישן החום שלו מזהה שמתקרב אליו טיל אויב, נשמע צלצול, "כמו פעמון של דלת", הוא אומר, וקול מחשב אומר: "טיל משמאל, בשעה תשע". כשסטנגר מסתכל לשם, עיגול ירוק מופיע על מגן הפנים של הקסדה שלו, מסמן את המיקום של הטיל, עם מהירותו וכמה זמן נשאר עד לפגיעה. פשוט על ידי הסתכלות על העיגול, סטנגר יכול לכוון את כלי הנשק שלו ולירות על האויב, ואז לברוח מהטיל. שש מצלמות חוץ לוכדות גם נוף של 360 מעלות מחוץ למטוס ומזינות אותו למגן הפנים שלו. אם סטנגר מסתכל למטה הוא יכול לראות דרך רצפת תא הטייס את הקרקע.

f35

צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

לוקהיד מרטין, שמייצרת את ה-F-35, תספק בעשורים הקרובים אלפים מהמטוסים האלה לצי הימי, לחיל המארינס ולחיל האוויר של ארצות הברית. חיל האוויר האמריקאי ירכוש 1,763 מטוסים כאלה וסטנגר יעזור לאמן טייסים המתוכננים לעבור בשערי הבסיס לוק, הצבועים בצהוב חול. עם יותר מ-200 שעות טיסה ב-F-35 עד כה, הוא מכיר אותו טוב מכל טייס בחיל באוויר פה. כשהוא לא בשטח תחזוקת המטוסים , הוא מבלה ימים בחדרי תדרוך מסווגים, קורא מדריכים טקטיים על יכולות ה-F-35. הוא יכול לציין את התכונות של המטוס, כמו בהתאהבות חדשה. סטנגר ורוב האחרים בצבא רואים את המטוס כמפתח להמשך העליונות האווירית של אמריקה, אך בה בעת הוא עשוי להוות את תחילת הסוף של מקצוע אמריקאי איקוני. ה-F-35 הוא כל כך מתקדם טכנולוגית, כל כך חכם, כל כך מרושת, שבחודש מאי הכריז מזכיר הצי הימי ריי מאבוס שה-F-35 "אמור להיות, וכמעט בטוח שהוא יהיה, מטוס הקרב המאויש האחרון שמחלקת הצי הימי תרכוש או תטיס אי פעם".

מטוס הקרב האחרון שיזדקק לטייסים

בעיני מאבוס ואחרים, תפקידו של טייס הקרב השתנה לאורך השנים. טייסים כבר לא מתגנבים אל הזנב של אויביהם, מכוונים את הכוונת ויורים. הם מלקטים מידע ממסכים שנראים כמו אייפדים או מתצוגות קסדה. חיישנים חשמליים, לוחמה מרושתת, וטילי אוויר-אוויר מונחי רדאר יכולים להפיל מטוסי אויב ממרחק 150 ק"מ. במהלך הקרב רוב הזמן הטייסים בכלל לא רואים זה את זה. אם זה המצב, טוענים רבים, למה שהטייסים לא יהיו על הקרקע, יסרקו את אותם המסכים וילחצו על אותם הכפתורים – מחוץ לתחום הסכנה?

סטנגר התחבט בשאלה הזאת בעבר. כטייס באפגניסטן, מאחוריו יותר מ-330 שעות קרב, ופעולות כמו פיצוץ לוחמי טאליבן ובתי מסתור, השמדת משגרי טילים, ומתן כיסוי אווירי לכוחות הקואליציה. עם זאת, בתשע שנותיו בחיל האוויר הוא מעולם לא היה בקרב פנים מול פנים או אפילו נתקל במטוס קרב – או בכל מטוס אחר של האויב. כשהוא עומד בפני הטיעון התומך במטוסי קרב בלתי מאוישים, הוא נוקט קו פילוסופי. "לא הייתי מעלה השערה כזאת כיוון שאני טייס, ותפקידי הוא להטיס את ה-F-35", הוא אומר. "וזה מה שאני הולך לעשות. אם יגיע מטוס קרב מאויש נוסף – מעולה. אם לא, זה די מבאס עבור הדור הבא מפני שהוא לעולם לא ידע איך זה להיות טייס קרב".

לוק הוא בסיס חיל אוויר שבדרך כלל שוקק פעילות. בכל 15 דקות אוויר המדבר רועם מרעש המטוסים הממריאים והנוחתים. ב-32 השנים האחרונות הוא שימש בסיס אימונים מרכזי למטוסי ה-F-16 Fighting Falcons שעומדים בשורות אין סופיות מתחת לחופות הגנה מפני השמש באזור התחזוקה. המטוסים האלה יוצאו משימוש בשלבים, כשמטוסי ה-F-35 יתחילו להגיע וידחקו אותם ממקומם.

טייסי קרב, משרה נוספת שתחסל הטכנולוגיה. צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

טייסי קרב – בקרוב ישבו הרחק מהמטוס עם משקפי מציאות מדומה. צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

במהלך אימוני הטיסה התלמידים של סטנגר לומדים מיומנויות רבות, וקרבות אוויר עדיין מצויים ביניהן. כשלרשותו קרוב ל-7,000 קמ"ר של מדבר סונורה וכ-240,000 ק"מ מעוקבים של מרחב אווירי, סטנגר יכול לתזמר את תרחישי קרבות האוויר שאפשר לראות בסרט אהבה בשחקים. "אנחנו יכולים להתארגן במרחק 160 ק"מ זה מזה לאימוני קרבות אוויר", אומר סטנגר, כשהוא יושב במשרד ריק בקומה השנייה, שאליו עבר בחודש יולי. באימונים סטנגר יעמיד שניים מתלמידי ה-F-35 שלו מול ארבעה טייסי F-16. (המקבילים למטוסי הקרב שרוסיה וסין מחזיקות בשורותיהן, ואלה שעשויים להתמודד מול ה-F-35). "אתה משתמש בטקטיקות שלמדת, ואתה יכול לפגוע בהם עוד לפני שהם אפילו ראו אותך", אומר סטנגר, "הרבה מעבר לטווח הראייה".

המשפט הזה הוא חיוני לטיעון בעד מטוסי קרב בלתי מאוישים. מאז תחילת שנות ה-90 כמעט כל קרב אווירי על כדור הארץ התנהל הרבה מעבר לטווח הראייה. זו בערך התקופה שבה צבאות מודרניים התחילו להסתמך על לוחמה מרושתת: מערכת שמשלבת מאתרי GPS לווייניים, רדאר אינפרה-אדום, חיבורי נתונים מאובטחים מהקרקע ותקשורת אווירית, מטוסי ריגול כמו ה-E-3 Sentry של בואינג, וכמובן טילי אוויר-אוויר מונחי רדאר.

כשהלוחמה המרושתת עלתה ירדו המקרים בהם נערכו קרבות אוויריים. מאז 1990 הופלו רק 54 מטוסי קרב ברחבי העולם, אומר ג'ון סטיליון, עמית בכיר במרכז להערכות אסטרטגיות ותקציביות, וקצין חיל אוויר לשעבר, שבנה מסד נתונים של כל הניצחונות בקרבות האוויריים שיש לגביהם מידע אמין שהם התקיימו בין 1965 ל-2013.

ללא ספק, גאופוליטיקה יכולה להסביר באופן חלקי את המגמה הזאת. מעט מדינות בעלות מטוסי קרב נלחמו זו נגד זו בתקופה הזאת. אבל סטיליון טוען שגם טכנולוגיה מניעה את השינוי. העלייה בטיסה מונעת חיישנים וירי מחוץ לטווח הראייה, הוא אומר, הפכו את היתרונות המסורתיים של מטוס קרב – כמו מהירויות גבוהות, האצה ויכולות תמרון – לחשובים פחות ממה שהם היו בעבר. מה שהכי חשוב עכשיו, הוא טוען במאמר שכתב לאחרונה: "מגמות בקרבות אוויר: השלכות על עליונות אווירית עתידית", הוא חיישנים, כלי נשק עצמתיים בעלי טווח רחוק, טווח הטיסה של המטוס, וקישוריות לרשת.

"אלה דברים שבדרך כלל משויכים למפציצים לטווח רחוק", אומר סטיליון. "אז אולי מטוסי הקרב העתידיים שלנו מזכירים פלטפורמות בלתי מאוישות להפצצה לטווח רחוק".

חסכון עצום בכסף, יכולות טובות הרבה יותר

זו עמדה מעניינת, ואף הגיונית גם טכנית וגם כלכלית. מזל"טים יכולים פחות או יותר לעשות – ובאופן מסוים, לעשות טוב יותר – כל מה שמטוס קרב מאויש יכול לעשות. הם יכולים להישאר באוויר למשך 24 שעות ברציפות, ואילו מטוסים מאוישים מוגבלים למידת הזמן שטייס יכול להישאר במושב תא טייס צפוף, כמה שעות במקרה הטוב. נוסף על כך, אין צורך לאמן ולאמן מחדש מל"טים, כפי שצריך לאמן טייסים. וסיום הפרקטיקה הזאת עשוי לחסוך הרבה כסף.

עלויות האימונים יכולות להיות מדהימות: חיל האוויר מוציא 14,183 דולר לשעה כדי להטיס F-35A אחד, על פי תקציב משרד ההגנה של ארצות הברית לשנת 2015. זה כשמדובר באימונים בעתות שלום. אם מתקצבים 13 שעות של זמן צוות בחודש, מדובר בעלות של 2.2 מיליון דולר בשנה, לאימון של צוות אחד. כשתכנית ה-F-35 תגיע לתפקוד מלא בעוד כמה שנים, לבסיס לוק יהיו 144 מהמטוסים האלה. כל יחידה בבסיס תהיה מורכבת מ-24 מטוסים עם כמה מאות אנשי צוות תחזוקה. כשעושים את החשבון, אנשים הם יקרים ובלתי מעשיים.

קסדת ה-F35 החדשה כוללת 6 מצלמות, מערכת איתות, ראיית לילה, מערכת התרעה מפני טילים. (מדע פופולארי)

קסדת ה-F35 החדשה כוללת 6 מצלמות, מערכת איתות, ראיית לילה, מערכת התרעה מפני טילים. (מדע פופולארי)

אף על פי שרבים מסכימים שתפקידם של מטוסי הקרב, ובכך גם של טייסי הקרב, ישתנה בעתיד, השאלה כיצד הוא ישתנה הלכה למעשה עדיין נתונה לוויכוח. סטיליון טוען שמטוס הקרב של הדור הבא צריך להיות דומה יותר למפציצים לטווח רחוק. המטוסים האלה גדולים בהרבה ממטוסי קרב. הם יוכלו לשאת צוות – גדול מספיק כדי לעבוד במשמרות – אבל לא יהיו להם טייסי קרב. במקום זאת המפציץ יהיה מצויד בטילים לטווח רחוק ובארבעה מל"טים משלימים, שלכל אחד מהם יהיה רדאר מתקדם משל עצמו וטילים לטווח בינוני.

בקרב אווירי עתידי נגד מדינות כמו סין או רוסיה, סטיליון חוזה שהמל"טים האלה יטוסו בטור, עמוק אל תוך שטח אויב, ויתפקדו כזקיפים. המפציץ יעקוב אחריהם במרחק כ-150 ק"מ. הצוות יוכל לשלוט במל"טים ולהשתמש בהם כדי להכפיל את טווח חיישני הזיהוי של המפציץ. כפי שסטיליון מציג את הנושא, בקרב נגד שמונה מטוסי קרב. בשלב הזה, צוות המפציץ יירה טילים לטווח ארוך (שמגיעים למרחק 400 ק"מ), ויחסל עד שישה מטוסים בו זמנית.

מערכות בלתי מאויישות ובינה מלאכותית

סטיליון אינו לבדו בחזון הזה של עתיד קרבות האוויר. באתר Skunk Works הניסיוני של לוקהיד מרטין בקליפורניה יש עשרות טכנאים שמשלבים מערכות בלתי מאוישות עם בינה מלאכותית. פרויקט ה-Minion הסודי מפתח מל"ט סיור ואיסוף מודיעין, כמו המל"טים המובילים של סטיליון, שגם ישבש רדאר אויב, יפיל פצצות מונחות GPS, ויירה מיקרו-גל לנטרול מכשירי חשמל. "אפשר להקרין קדימה לזמן שבו נוכל להחליף יכולות קוגניטיביות של בני אדם בבינה מלאכותית", אומר בוב רוסזקאוסקי, מנהל עליונות אווירית מתקדמת ומערכות בלתי מאוישות ב-Skunk Works. אבל הוא מאמין גם שיהיה תמיד צורך ב"שילוב כלים מאוישים ובלתי מאוישים שיעבדו יחד".

גם המהנדסים של נורת'רופ גרומן מתמקדים בבעיה. מטוס הקרב הבלתי מאויש, ה-X-47B הניסיוני, כבר ביצע המראות ונחיתות מוצלחות מנושאת מטוסים (כמו גם תדלוקים אוויריים). החברה מאמינה שמל"ט לקרבות אוויר נמצא במרחק שנים מעטות בלבד.

הדבר שעלול להאט את ההתקדמות הוא השאלות האתיות שעולות כשמדברים על מל"טי קרב. "לפעמים מלחמה היא עניין של לשבור דברים, ולפעמים היא באמת עניין של להרוג אנשים", אומרת הת'ר פני, טייסת F-16 של המשמר הלאומי האווירי, ששירתה בעירק פעמיים. "גם בכלי טיס בשלט רחוק מעורבים בני אדם. לא משנה כמה טובה עשויה להיות Siri על הטלפון שלכם, אני לא חושבת שאנחנו כחברה נגיע אי פעם לנקודה שבה נבטח בכך שפלטפורמת נשק תבצע החלטות אוטונומיות בנושא של חיים ומוות".

פני מכירה היטב את העבודה הזאת. בבוקר 11 בספטמבר 2001, בתחילת דרכה במשמר הלאומי האווירי בוושינגטון די.סי., וכטייסת הקרב הראשונה שלו, היא מצאה את עצמה בבסיס חיל האוויר אנדרוז ממריאה במטוס F-16. הפקודה שהוטלה עליה באותו יום: להפיל את טיסת United Airlines 93 העמוסה בנוסעים – ובחוטפים – בדרכה לעיר הבירה של המדינה. לא הייתה לה תחמושת. במקום זאת, היא קיבלה על עצמה משימת התאבדות: להתרסק אל תוך המטוס אם יהיה צורך בכך. בסופו של דבר, הנוסעים הפילו את המטוס בעצמם.

פני, העובדת כמנהלת מערכות עליונות אווירית של חיל האוויר האמריקאי בלוקהיד, מאמינה שהקונספט של סטיליון הגיוני מאוד. "אבל יש הרבה מקרי מה-אם טכנולוגיים המעורבים בדבר כזה", היא אומרת. בין הגדולים ביותר הוא הפיתוח של כלי נשק אנרגיה מכוונת – לייזרים שינועו במהירות האור כדי להפיל מטוסים ולהשמיד קישורים ותקשורת של נתונים רשתיים. כל מדינה גדולה – ארצות הברית, סין, רוסיה, רוב המדינות האירופאיות – עובדת על פיתוחם.

לכן אם חיל האוויר שלכם מורכב ברובו ממל"טים, ואלה מסתמכים על קישורי נתונים, ואם האויב יכול לשבש את הקישורים האלה באמצעות פולס חשמלי, אז המל"ט שלכם אומר: "אני כבר לא מתקשר עם הטייס שלי; אני צריך לטוס הביתה מפני שזה מה שאני מתוכנת לעשות", אומרת פני. "אז האיש הרע אפילו לא צריך להפיל אותו. ההשפעה היא זהה. הם השתלטו על המרחב האווירי".

טייסים אנושיים, לעומת זאת, יחתרו לביצוע משימה גם אם המצב במרחב האווירי שבו מתקיים הקרב מידרדר, אומרת פני. "הם יכולים לשבת ולתפעל את המטוס נחישות, בריכוז ועם כוונה, ולעשות כמיטב יכולתם".

פני מאמינה גם שרק בני אדם, לא מל"טים, יכולים לחשב בצורה הטובה ביותר כיצד להיכנס לראשו של האויב ולהתל בו בצורה שתשבש את ביצועיו. "העבודה שלך היא ליצור בלבול בקרב האויב", אומרת פני, "לחדור לחוט המחשבה שלו כדי שתוכל לבצע החלטות טובות יותר מהר יותר ממנו, ולגרום לו לעשות טעות אחרי טעות". לכן, היא אומרת, נכון להיום, אין דבר שיכול להתקרב לתהליך העיבוד והמחשבה האנושי.

אחרי הסיור שלי עם סטנגר, בדיוק כשהשמש מעל אריזונה התחילה לאפות את הקילומטרים של מסלולי ההמראה והנחיתה של הבסיס לוק, אני צועד אל עבר מקטע כביש שנסלל לאחרונה בפינה מרוחקת של הבסיס. הכול שקט. אנחנו בשלושה ימי הפסקה נדירים בלוח הטיסות, והצוותים מנצלים את הזמן למנוחה. למרות חום אמצע היום, צוותי אוויר משחקים כדורעף במגרש חול. אחרים יושבים ליד שולחנות פיקניק, בצלם של עצי אורן, שותים קולה וצופים במשחקים. הסצנה מזכירה כל כך את אהבה בשחקים, עד שהשיר של קני לוגינס מפס הקול של הסרט מתנגן בראש (על אף שלאנשי צוות האוויר המוצקים אין יכולת תמרון כמו של מאווריק ואייסמן).

קרוב לשם עומד בניין מטויח בן שתי קומות עם אטריום גבוה וגג משופע שמזכיר כנפי מטוס. הבניין, שנבנה לאחרונה, נראה כמו בית ספר טיפוסי בדרום-מערב ארצות הברית, אבל הוא למעשה מרכז אימונים שנבנה בעלות של 47 מיליון דולר. בתוך הבניין יש ריח של שטיחים חדשים, והוא מכיל 18 כיתות, אולם הרצאות עם 240 מושבים, מרחב אדיר של משרדונים שטרם נקבע ייעודם, וחבוי מאחורי דלתות אבטחה כפולות תחת שמירה כבדה, חלל בשביל 12 סימולטורי טיסת F-35 חדשים ומתקדמים שעלו 23 מיליון דולר כל אחד.

לוטננט קולונל רט היירלמאייר מנהל את המבצעים של המרכז. הטייס בן ה-38 הטיס בעבר מטוסי F-15C Eagles מאוקינאווה, בעיקר ברחבי האוקיינוס השקט וגואם ויפן, ומאוחר יותר מטוסי F-22. שני המטוסים הם מטוסי קרב. "לכן לאורך העשור האחרון לא היה לנו הרבה מה לעשות", הוא אומר, כשהוא יושב במשרד כמעט ריק בקומה השנייה, המשקיף על עשרות המשרדונים הריקים. "הטיסות נועדו בעיקר להפגנת כוח". הוא מציין שהפעם האחרונה שטייס קרב של חיל האוויר האמריקאי הפיל מטוס אויב הייתה בשלהי שנות ה-90, במהלך מלחמות הבלקן. "עם עירק, החבר'ה האלה בסופו של דבר קברו את המטוסים שלהם בגלל הנוכחות העליונה שלנו", הוא אומר.

צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

צילום: ספנסר לואוול, מדע פופולארי

היירלמאייר, מדריך לשעבר בבית הספר לטיס של חיל האוויר הטיס את ה-F-35 בפעם הראשונה שלושה שבועות קודם לכן. תפקידו כאן הוא לאמן צוות מדריכים שיוכל לאמן מאות טייסים אמריקאים, בנוסף לטייסים משמונה מדינות הקואליציה שהזמינו את ה-F-35. הן כוללות את אוסטרליה, נורבגיה, קנדה, טורקיה, הולנד ודנמרק. הכיתה הנוכחית היא קטנה, ובה ארבעה אמריקאים, שלושה נורבגים ואיטלקי אחד, אבל היא תגדל עד ל-300 טייסים בשנה.

היירלמאייר מוביל אותי דרך שתי דלתות נעולות אל תוך מסדרון מסחרר שנראה כמו משהו שהוצא מתוך ספר של ד"ר סוס: בכל 4.5 מ' לערך קשתות אסימטריות בצבעי אדום ואפור מבלבלים מתפוגגות במורד המסדרון, כשהן מאוגפות באורות משטרה כחולים מהבהבים. היירלמאייר לא בטוח מדוע, אבל עושה רושם שהם אמורים לבלבל פולשים. שיר של להקת Thin Lizzy הבוקע מרמקולים נסתרים גובר על השיחה שלנו: המשקאות יזרמו והדם יישפך/ואם הבנים רוצים לריב, כדאי לך לתת להם. כשאני שואל אם זה בשביל לעורר ולהלהיב תלמידי טיס, היירלמאייר, שפניו רציניות, אומר: "לא. בין הקירות האלה מתנהלות הרבה שיחות מסווגות. זה אמור לכסות עליהם".

כאן אנחנו עוצרים ליד דלת כפולה בגודל של רציף טעינה. היירלמאייר פותח אותה וחושף מה שנראה כמו פארק שעשועים. כיפה לבנה, בקוטר 3.35 מ', ניצבת באמצע החדר, מוקפת במסגרת פלדה אדירה ו-25 מקרני HD. העתק של תא הטיס של F-35 יושב על מסילות שנעלמות אל תוך הכיפה. אני שואל אם אני יכול לצלם. לא, אומר היירלמאייר. אבל הוא כן מזמין אותי לשבת בתא הטייס, דבר שאני עושה. זה כמו לשבת בתוך מכונית ספורט נמוכה. לפני שהם יזכו להטיס F-35 אמתי, החניכים חייבים קודם לבלות חודש בכיתה באימון על מסכי מחשב עם ג'ויסטיקים. אז הם מבלים 30 שעות בתוך הסימולטורים האלה, עם קסדות על הראש. הקסדות האלה, המיוצרות על ידי חברת Rockwell Collins, בנויות בהתאמה אישית לכל טייס ומחירן גבוה מ-400,000 דולר ליחידה. "זה כמו ללבוש מחשב נייד על הראש", אומר היירלמאייר על יכולות המחשוב שלהן.

הסימולטורים הם חוויית המציאות המדומה המתקדמת ביותר על כדור הארץ. הטייס קופץ אל תוך תא הטייס ומתגלגל אל תוך הכיפה על המסילה. קלאק. קלאק. קלאק. מרגע שהוא בפנים, המקרנים מקרינים תמונות באיכות Google Earth, של עננים וצללים, רכסי הרים שטסים על פני הטייס, ו-9,000 מ' למטה נראות שכונות מאובקות. יש מסלולי נחיתה כפריים, מטוסי אויב מלפנים, וטילים שורקים לעברך. זהו נוף מרשים של 360 מעלות – עם אפקטים קוליים. כמו ה-F-35 עצמם, הסימולטורים מחוברים אל שרת מאובטח על הקרקע ובתקשורת זה עם זה. בצורה זו הטייסים יכולים להתאמן יחד, בחדרים נפרדים, במשימות טקטיות. בבוא היום יהיו הסימולטורים האלה מחוברים יחד לסימולטורים של מטוסי קרב אחרים בבסיסי חיל אוויר אחרים ברחבי ארצות הברית.

זה רק עניין של רוחב פס

וכאן זה מתחיל להיות מעניין. היירלמאייר הוא סטודנט לטכנולוגיה, שגדל על קריאה של ספרי מדע בדיוני וצפייה במלחמת הכוכבים. בעודו עומד מחוץ לתא הטייס, הוא מציץ אל תוך הכיפה המוחשכת ואומר שהוא מאמין שיבוא יום שבו נילחם באויבים שלנו מתוך אחד הדברים האלה. כשאני שואל מה יידרש לשם כך, הוא עונה בצורה יבשה: "רוחב פס".

רוחב פס הוא אתגר גדול ללחימה מקוונת, והטסת מל"ט קרב מהקרקע דורשת שליחת כמויות אדירות של נתונים בזמן אמת. לכן המהנדסים מתמקדים בדברים כמו שיפור בינה מלאכותית כדי שמטוסים יוכלו לפעול ברמת אוטונומיה גבוהה יותר, ובכך להפחית את רוחב פס התקשורת הדרוש. אם נצליח לגרום למכונות לחשוב בעצמן, נוכל לצייד אותן עם מטרת משימה, הוראות פתיחה באש, תרחישי קרב, ואז לשלוח אותן לדרכן. רק על ידי פתרון בעיות של בינה מלאכותית ואוטונומיה מבצעית, ועיבוד מובנה, אומר רוסזקאוסקי, נוכל "להפחית צפיפות תקשורתית ושימוש ברוחב פס". Skunk Works הדגימה את זה עם מערכות הימנעות מהתנגשות על הקרקע ובאוויר. אם רוסזקאוסקי והצוות שלו יוכלו להרחיב את היכולות האלה למטוסים חמקניים של הדור הבא, הוא אומר, זה יקדם מאוד את פתרון הבעיה: "אנחנו מאמינים שזהו היסוד למערכות צבאיות עתידיות".

היירלמאייר, שמצדדיו עומדים שני קבלנים של לוקהיד מרטין ואשת יחסי ציבור של חיל האוויר שמתקתקת על הטלפון הנייד שלה, נשען על תא הטייס ובוחן את העתיד. "אני לא רוצה להיות חייל בחיל הפרשים בתחילת מלחמת העולם הראשונה", הוא אומר. "אני מקווה שיבוא יום שבו האדם לא יימצא בתוך המכונה, בתוך המטוס, אבל האדם יהיה מעודכן במתרחש וחלק מכך. אנחנו צריכים לאמץ את זה. אני רואה יום שבו אתה נוסע אל תוך הכיפה הזאת, ואתה מנהל את הקרב מכאן".


אוהבים מדע ולא מקבלים מספיק ממנו בגיקטיים? Popular Science ישראל וגיקטיים יוצאים בשיתוף פעולה במיוחד במסגרתו יוכלו 100 הגולשים הראשונים להנות מגיליון חינם של Popular Science מתנה, ללא כל התחייבות.  לפרטים נוספים

מדע פופולארי

הגב

5 Comments on "היכולות החדשות של ה-F35 מסמנות את סוף עידן הטייס האנושי [מדע פופולארי]"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
mishax1
Guest

לא חמקן בכלל, הראדר הרוסי רואה אותו היטב

מאוריק
Guest

אמנם כואב לחשוב על חלום קורס הטיס הקרבי מתנפץ, אך החשיבות של קדמה טכנולוגית וחיסכון במשאבים כלכליים ואנושיים מפצים על כך. מי ייתן ועתיד כזה יגיע בקרוב. בינתיים צריך לחשוב על חלום חדש :)

Roi Neustadt
Guest

כן, לפי התיאורים הללו של התפתחות טכנולוגיה שמתקיפה בעת ובעונה אחת בכל מקום, מלחמה בין פלטפורמות ענק מעופפות, כמו שנאמר כבר בעבר, את הקרב שאחרי הקרב הבא, ילחמו במוטות עץ ובאבנים.

tamir
Guest

מכובד מאוד השיתוף עם מדע פופולרי.תמשיכו.

פ.ו
Guest

רק שכחתם לציין שבקרב מול ה F16 הוא הפסיד אחרי הכל

wpDiscuz

תגיות לכתבה: