כך תגדילו את מספר הכניסות ותתרמו לצדק חברתי

אם קמה תרעומת ציבורית על מסעדה שביקשה מעיוור בעל כלב נחייה לצאת מהמסעדה בתואנות כאלו ואחרות, מדוע אין תרעומת על המניעה הבוטה מאזרח מדינה אלמוני לגשת למידע ציבורי שאמור להיות נגיש לכל? זהר ארד מתייחס לחשיבות נגישות המידע ואיך עושים את זה נכון

תמונה: צילומסך

השנה נתבקשתי לדבר בכנס ה-HTML5Fest של איגוד האינטרנט על נושא שקרוב מאוד לליבי – הנגשת אתרים. לצערי, המודעות לחשיבות של הנגשת אתרים לבעלי מגבלות פיזיות ומנטליות רחוקה מעיניהם ומליבם של רשויות החקיקה והאכיפה, וכתוצאה מכך גם מעיניהם וליבם של בעלי אתרים.

כדי להמחיש את עוצמת הלעג לרש, אספר לכם שאתר הביטוח הלאומי נגיש בערך כמו הכספת המרכזית של פורט נוקס אחרי הוריקן סנדי. במילים אחרות, השירות הציבורי הלאומי האמון על מתן סעד לנכים (בין השאר) מונע מחלקם גישה לשירותיו המקוונים. המילה העברית למה שאתם מרגישים במעלה גרונכם היא "קבס".

בכל פעם שאני שואל את עצמי מה ניתן לעשות בנידון, עצמי עונה לי "אין הרבה מה לעשות", ולכן, הפעם החלטתי לנסות ולהנגיש את נושא הנגישות, מכיוון שמעבר לתיקון העיוות וחוסר השיוויון, אינטרנט נגיש הוא אינטרנט טוב יותר לכולם, לא רק לאוכלוסיית הנכים, אלא גם לבעלי עסקים, צרכני תוכן וגולשים ביתיים. לפני שנתחיל, אבהיר שאיני משפטן או מומחה נגישות אלא מומחה לבניית ממשקי משתמש מקוונים, ושכל הכתוב להלן הוא דעתי האישית בלבד, ונסמך על ניסיוני האישי והמקצועי בתחום פיתוח ממשקי משתמש.

אפליה מקלקלת

השאלה הראשונה שעולה בראשי בכל פעם שאני נתקל באתר נותן שירות (בעיקר שירות ציבורי, כמו בנק, משרד ממשלתי וכו'), היא למה לעזאזל אין חוק שמחייב את נותני השירות המקוון להנגיש את השירות לנכים? חשוב להבין שרמת הנגישות הירודה של שירותים ציבוריים מקוונים פוגעת בשני מישורים: הראשון הוא הנגישות לשירות והשני הוא הנגישות למידע.

אי-נגישות לשירות משמעותה, למשל, שאם רשות המס מציעה שירות תשלומים מקוון שאינו נגיש לכל הגולשים, היא למעשה מפלה ואומרת שציבור מסויים חייב לכתת רגליו לבנק הדואר, סניף בנק או להשתמש בטלפון כדי לבצע תשלום (קיראו עוד פעם את המשפט הזה, אך הפעם הזכירו לעצמכם ששנת 2013 בפתח).

החוק, אגב, אומר (לפי הבנתי), שאם לא הוכחה פגיעה משמעותית לא ניתן לבוא בתלונה או תביעה לנותן השירות. או, במילים אחרות, רק אדם שנבצר ממנו להשתמש בשירותים הפיזיים והטלפוניים (אילם, משותק ביד אחת הרתוק למיטתו למשל), ושהחלופה היחידה עבורו היא שירות מקוון, בו אינו יכול להשתמש מטעמי נגישות לקויה, יוכל לבוא בתביעה לנותן השירות על פגיעה ממשית בזכויותיו ולדרוש ממנו להנגיש את שירותיו המקוונים.

אי-נגישות למידע משמעותה, שלמרות חוק חופש המידע, אוכלוסיות מסויימות אינן יכולות לגשת ולצרוך מידע ציבורי בחופשיות, ובמקום שקיפות ציבורית אנו מקבלים אטימות ציבורית.

לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את האטימות הזו. נניח, לשם המחשה בלבד, ומשרד האוצר מפרסם את סעיפי התקציב בתום כל שנת תקציב באתר המשרד כקבצי אקסל להורדה. מכיוון שאקסל הוא פורמט קנייני, משרד האוצר אומר למעשה שמי שרוצה לגשת למידע הציבורי חייב לרכוש רשיון לתוכנה קניינית. זה אגב לא משנה שלרובינו יש אקסל בבית או במשרד, כי תמיד יהיה מישהו שאין לו, רק שכאן קשה לנו יותר להזדהות עם הפגיעה כי היא פחות מוחשית ("מה? למי אין אקסל? אז מורידים לא חוקי או מבקשים מהאחיין שיתקין לנו?").

אם קמה תרעומת ציבורית על מסעדה שביקשה מעיוור בעל כלב נחייה לצאת מהמסעדה בתואנות כאלו ואחרות, מדוע אין תרעומת על המניעה הבוטה מאזרח מדינה אלמוני לגשת למידע ציבורי שאמור להיות נגיש לכל?

בתקופת ההתעוררות החברתית שאנו חווים, נראה לי חשוב להפנים שמידע ציבורי מקוון שאינו נגיש לכלל האוכלוסיה (לא רק לנכים) הוא התרסה בוטה של הרשויות שמשמעותה אחת – הסתרת מידע ציבורי מהאזרח. האחריות על שקיפות ציבורית ונגישות למידע חלה על הרשויות ולא על האזרחים, והראשונות אינן יכולות להציב לאחרונים תנאי סף למימוש זכותם לגשת למידע זה בחופשיות.

תמונה: flickr, cc-by, langalex

נגישות עסקית

כמעצמת הי-טק בזעיר אנפין, יש תכונה ועשייה רבה בארצנו הקטנטונת בתחום האינטרנט. מיזמים פורחים ונובלים ורעיונות חדשניים רבים לשירותים ועסקים מקוונים עולים על שולחנות יזמים, משקיעים ואנשי טכנולוגיה השכם והערב. שגשוגם של מיזמים אלו תלוי כמובן ביכולתם להגיע למשתמשים רבים ככל הניתן והנדרש וגם כאן לנושא הנגישות יש משקל וחשיבות רבים.

את תחום הנגישות העסקית ניתן לחלק בהכללה לשני חלקים עקריים – נגישות חזותית ונגישות תוכן. על-מנת להמחיש את החשיבות של שני החלקים הללו במישור העסקי, הבה ונדמיין שאנו מקימים שירות מקוון להזמנת מקומות במסעדות והזמנת אוכל הביתה, בו מודל הרווחים מבוסס על עמלת הזמנה מקום במסעדה או משלוח הביתה, מכל מסעדה שמופיעה בשירות המקוון שלנו. כדי להבטיח את הצלחת השירות החדש שלנו, אנו מעוניינים הן להגדיל את תנועת הגולשים לשירות (אופטימיזציה למנועי חיפוש), והן לאפשר תהליך חיפוש מסעדה והזמנת מקום או אוכל פשוטים ככל הניתן.

הנגשת תכנים למנועי חיפוש

על-מנת להבטיח תנועת גולשים רבה לשירות שלנו ממנועי חיפוש, עלינו לכתוב את שכבת התוכן של האתר שלנו באופן שיהיה "קריא" למנועי חיפוש. זה אגב לא דבר מאוד מסובך, אבל שתי השגיאות הנפוצות ביותר בדרך לראש עמוד התוצאות של גוגל הן 1) האשליה שאפשר לסמוך על מנוע החיפוש שימצא את התכנים החשובים לנו, 2) שאי שימוש בטבלאות משמעותו שצריך להשתמש רק ב-DIV וב-SPAN.

המטרה שלנו היא להנגיש את התכנים החשובים למנוע החיפוש כדי שבעת סריקת האתר שלנו, המנוע יוכל לשייך את התכנים החשובים והרלבנטיים ביותר למילות החיפוש הנפוצות שיובילו גולשים לאתר שלנו. אנחנו אחראים למעשה להנחות את מנוע החיפוש ולעזור לו למצוא את התכנים החשובים בכל עמוד ועמוד באתר שלנו.

הדרך להשיג זאת היא לכתוב את שכבת התוכן של האתר שלנו (ה-HTML) בצורה שמשקפת הן היררכיית תוכן והן הקשר בין תכנים. במילים אחרות, עלינו לכתוב תוכן שמשתמש בתגיות HTML המשקפות משמעות והקשר, ולא תצוגה ועיצוב. שימו לב שהמניע שלנו כאן הוא עיסקי גרידא – טיוב והתאמת תכני השירות שלנו למנועי חיפוש, כדי להבטיח תנועת גולשים מירבית ממנועי חיפוש, אך תוצר הלוואי הרצוי של תהליך כזה הוא שהאתר שלנו נגיש יותר למשתמשים בקוראי מסך (כבדי ראיה).

כל שעלינו לעשות הוא לוודא שהתכנים באתר שלנו נכתבים באופן המשקף משמעות והקשר, ולא תצוגה ועיצוב ולכן נוודא שאנו משתמשים במגוון תגיות ה-HTML5 הזמינות עבורנו (ולא רק ב-DIV וב-SPAN) תוך הבלטה של מידע חשוב הן באמצעות תיוג והן באמצעות מיקום קונטקסטואלי (לדוגמה, כותרת משנה המתארת את תוכן הפסקה שבאה אחריה).

חשוב להדגיש שהטיוב למנועי חיפוש הוא חלק מהתהליך הפיתוח ולא תוספת שבאה אחרי. אנו לא מקימים עסק ורק אחרי כן מנגישים אותו למנועי חיפוש (וכבדי ראיה), אלא מקימים אותו נגיש מכלתחילה.

תמונה: flickr, cc-by, Jacob Davies

הנגשה חזותית

בסקר השוק הדמיוני שערכנו לפני הקמת המיזם שלנו, מצאנו שקהל היעד אליו מכוון השירות מורכב מכ-40% משתמשים מעל גיל 45, כאשר מתוכם כ-25% מעל גיל 60 (סה"כ 10% מכלל המשתמשים). אם נבחן לרגע שני מאפיינים נפוצים בקבוצות המשתמשים הללו, נוכל להכליל ולהניח שתי הנחות. ההנחה הראשונה היא שאחוז ניכר מהמשתמשים בקבוצות הגילאים הללו סובלים מלקות ראיה כלשהי. ההנחה השניה היא שהבקיאות הטכנולוגית של המשתמשים השייכים לקבוצות הגילאים הללו נמוכה ביחס למשתמשים צעירים יותר (מה שנקרא – פער הדורות).

אם נתעלם לרגע מהפלח הגדול יותר (40% מעל גיל 45), ונתמקד בפלח הקטן יותר ( 10% מכלל המשתמשים מעל גיל 60), הרי שעדיין מדובר באחוז משמעותי של לקוחות פוטנציאליים שנרצה להבטיח שיוכלו לצרוך את השירות המקוון שלנו בצורה מיטבית.

כדי להבטיח חוויית שימוש פשוטה ונגישה לאותם 10%, נתמקד בשני מרכיבים בעיצוב החזותי של השירות שלנו – קריאות וממשק.

על-מנת להבטיח קריאות מיטבית של התכנים השונים שאנו מציגים לגולשינו, עלינו לוודא שהתנאים הבאים יתקיימו בבואנו לעצב את ממשק המשתמש של האתר:

  1. גודל גופן ומרווחי שורה של לפחות 16 פיקסל ו-140% מגודל הפונט בהתאמה, המאפשרים קריאה נוחה ממרחק סביר ללא מאמץ.

  2. ניגודיות (קונטרסט) טובה בין טקסט לרקע שימנעו טשטוש או "בליעה" של טקסט על-גבי הרקע שעליו הוא מוצג.

  3. צבעוניות מאוזנת שתמנע רעש חזותי העשוי לבלבל ולעייף את העין בעת הקריאה.

על-מנת להבטיח הצלחה מירבית של ביצוע פעולות משתמש המובילות לייצור רווחים לעסק, נגדיר שפה גרפית שתסייע למשתמשים למצוא ולבצע את הפעולות חיפוש מסעדות, הזמנת מקום ומשלוח ויצירת קשר:

  1. ממשק חיפוש גדול ובולט המכיל טקסט המסביר את מהות הממשק (למשל "חיפוש מסעדות").

  2. כפתורים עם טקסט ואייקון לפעולות כמו הזמנת מקום, יצירת קשר, הזמנת משלוח, הממחישים את מהות הפעולה בצורה ברורה וחד-משמעית.

  3. הבלטת רכיבי הממשק הנ"ל ע"י גודל ומיקום ולא רק ע"י צבע.

את הצעדים הנ"ל ננקוט כמובן בעת תהליך העיצוב הגרפי, כאשר השאלה המנחה היא "כיצד משתמש בעל לקות ראיה קלה ובקיאות בסיסית בשימוש בשירותים מקוונים יצליח לצרוך את השירות שאנו מציעים". כפועל יוצא, הנגשנו את השירות שלנו לא רק לבני 60 פלוס, אלא גם למשתמשים עם לקויות ראיה קשות יותר (טשטוש, עיוורון צבעים, קטרקט, ראיה צרה) ולמשתמשים הסובלים ממגבלות קוגניטיביות (דיסלקטים למשל), והכל משיקולים עיסקיים גרידא.

מילות סיכום

תחום הנגשת האתרים הוא תחום רחב מכדי להכיל במאמר אחד, והדברים שהבאתי לעיל הם רק קצהו של קרחון גדול הרבה יותר שהטיטאניק הישראלי מתעלם ממנו בעקביות מצמררת (זוכרים מה עלה בגורלה של הטיטאניק. נכון?)

מחד, ברור לי לחלוטין שחלום לחוד ומציאות לחוד, ושהנגשת כל אתר ואתר לכלל הגולשים אינה תהליך טריוויאלי. מאידך, גם נגישות חלקית עדיפה על לא-כלום, ולכן תקוותי היא ששיקולים עסקיים ייהוו תמריץ מסויים לבעלי אתרים להנגיש את אתריהם במידה מסוימת, במקום שבו מניעים אלטרואיסטים אינם מספיקים.

לסיום, אפנה לאלו מאיתנו שנמצאים במקום בו הם יכולים להשפיע את תהליכי התכנון והביצוע של הקמת שירותים ויישומים מקוונים (מעצבים, מתכנתים, מנהלי מוצר וטכנולוגיה ועוד), ואזכיר שהם בעמדת מפתח לתרום תרומה משמעותית לקהילה ולצדק החברתי בישראל בלי לעזוב את הכסא. כל שנדרש הוא לחשוב איך עיוור, נכה, דיסלקט או קשיש ישתמשו במוצר עליו אנו שוקדים למחייתנו. אם נצליח להנגיש את המוצר לאלו שנבצר מהם (אפילו במעט), הרי שקל וחומר ששאר המשתמשים יוכלו להשתמש במוצר ללא קושי.


הפוסט בחסות איגוד האינטרנט הישראלי


אנו מזמינים אתכם לכנס השנתי לקהילת הווב הישראלית-  HTML5FEST שיקיים איגוד האינטרנט הישראלי  ומשרד ה-W3C הישראלי ב- 20.11.2012 בהשתתפות מפתחי הווב המובילים בישראל ונציגי W3C העולמי.

הכנס מיועד לאנשי UX, מנהלי מוצר ופרוייקטים האחראים על בחירת טכנולוגיות פיתוח או שכבר משתמשים בטכנולוגיות פלטפורמת הווב ולמפתחי צד לקוח מתקדמים, בעלי ידע וניסיון בתחום.

זהר ארד

בן 35, קיבוצניק שהדרים לעיר הגדולה, מפתח client-side בנשמתו (מטהקפה, קול הקמפוס 106fm ואחרים). משתמש מקינטוש מושבע (שחוטא גם בלינוקס בשעות הפנאי). מעדיף הכל פשוט, מינימליסטי ועובד טוב ומשתדל להמנע מדברים עם הלוגו של מיקרוסופט ונהגי מוניות כעסנים. אוהב הרבה Web, מתובלת בג'אווהסקריפט, HTML, CSS, פייתון ורובי, ספרים, פפאיות ומוזיקה מהחנות (בדיסק המקורי). מתנודד תדיר בין אקזיסטנציאליזם לאינדיבידואליזם ונכון להיום עדיין אוחז ב-fetish לא מוסבר לצבים.

הגב

2 Comments on "כך תגדילו את מספר הכניסות ותתרמו לצדק חברתי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
יגאל
Guest

כל הכבוד לזהר.
העברתי לינק עם קרדיט בפורום "זכויות ומגבלות (נכים)" בתפוז.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/forumpage.aspx?forumid=286
יש להעלות את המודעות ולעמוד על הנגשה בכל נושא.
לא כולם מושלמים או משלמים כדי שיוכלו לקבל את המגיע לכל אזרח.

רחל
Guest

לצערי הנגשת אתרים חשובה במיוחד… על נפלאות האתר של המוסד לביטוח לאומי אני יודעת מנסיון. אגב, אפשר לקבוע היכן ניתן להגדיל גופן כך שיתאים לתקנות הנגישות. הנגשת אתרים מוצדקת וחשובה לכל כך הרבה אנשים המנותקים משירותים רבים. — כן ירבו עוד פוסטים כאלה.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: