מעסיקים יועץ? הבוס שלו עלול לדרוש חלק בסטארטאפ שלכם

כשתגיעו לאקזיט הרבה מאוד אנשים שעזרו לכם בדרך ידרשו את התגמול הראוי. כיצד תשמרו על החברה שלכם מפני דרישות מפתיעות ביום שבו תהפוך לרווחית?

תמונה: flickr,cc-by, Brian Smithson (Old Geordie)

תמונה: flickr,cc-by, Brian Smithson (Old Geordie)

הפוסט נכתב על ידי עו"ד דניאל מרכוס שותף במחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות' ועל ידי עו"ד טל שרצקי-יפו ממחלקת ההיי-טק של משרד עמית, פולק, מטלון ושות'

קניין רוחני הוא פעמים רבות הנכס המהותי ביותר, אם לא היחיד, של חברות סטארטאפ אשר נוסדו במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודים (למשל יצירות, המצאות, עיצובים ומוניטין). לכן, חשיבות שלמות ו'ניקיון' הקניין הרוחני של חברה, כבר משלב היזמות, היא אדירה.

פגמים בקניין הרוחני של חברה, או בזכויות המגנות עליו (כגון טענות של צדדים שלישיים לזכויות באמצאה שפותחה על ידי החברה) עלולים להקשות ולהכביד על ההתנהלות היומיומית של החברה ועל קשריה המסחריים, אך הקושי הגדול והכואב ביותר ליזמים הוא ההתמודדות עם פגמים אלו ברגעים המהותיים בחייה של החברה – למשל בדרכה להשיג מימון נוסף, למשוך משקיעים חדשים או אפילו להימכר לצד שלישי.

אין זה מפתיע, שטענות של צדדים שלישיים לזכויות בקניין הרוחני של חברה נוטות לצוץ בצמתים קריטיים בחייה של חברה. לעיתים, כשמדובר בגיוס כספים ממשקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון, ניתן להתגבר על אי הוודאות שמרחפת מעל ראשה של החברה על ידי חלוקה שונה של הסיכון בהשקעה, למשל באמצעות מנגנוני שיפוי של היזמים.

במקרים כאלה, התוצאה בדרך כלל תהיה שהכסף שהחברה תגייס יהיה "יקר" יותר, החברה תאלץ להתגמש בתנאים, והיזמים עלולים להידרש להתחייב להוציא כספים מכיסם אם וכאשר יתגלו פגמים בקניין הרוחני של החברה. אולם, המחיר עלול להיות כבד יותר למשל אם חברה מעוניינת לקבל מימון מכספי המדען הראשי ובקשתה נדחית אך ורק לאור טענות שונות של צדדים שלישיים, אף שאינן הוכחו ויתכן שהינן חסרות בסיס. אבל בוודאי תסכימו איתנו שהכאב החד ביותר הוא ב'אקזיט' – התגשמות חלומו של כמעט כל יזם.

המחשבה, שברגע האמת – רגע האקזיט – היזמים עלולים למצוא את עצמם נפרדים מנתח משמעותי מההצלחה שלהם, עליה עמלו תקופה ארוכה ואשר למענה השקיעו את כל זמנם ומרצם, פעמים רבות כמעט ללא תמורה, כואבת.

להקטין את הסיכון

הבשורה הטובה היא, שניתן במקרים רבים להגן על שלמות הקניין הרוחני של החברה מבעוד מועד ולהקטין את הסיכון, ככל שניתן לצפות אותו, על ידי יעוץ משפטי נכון. למשל, אחד הדברים שלעיתים לא מקבל את תשומת הלב הראויה של היזמים, בלהט העבודה הקשה והרצון להיות ראשונים וייחודיים, הוא הסיכון הכרוך בהתייעצות עם אחרים ובהסתייעות במומחים מהתעשייה הרלבנטית.

כפי שבוודאי רוב הקוראים יודעים, ניתן למגר די בקלות את החשש שצדדים שלישיים מהסוג הזה יטענו בעתיד שהם היו שותפים לרעיון, לפיתוח או להמצאה – ולכן הקניין הרוחני שייך גם להם – על ידי הסכם משפטי סטנדרטי למדי לפיו, בין היתר, היועץ מסכים לכך שכל הזכויות בקניין הרוחני של החברה (לרבות מידע עסקי, המצאות, ידע, שיטות, עיצובים, מודלים, תהליכים ועוד) שייכות לחברה ומוותר על זכויות וטענות מסוימות בקשר עם הקניין הרוחני של החברה.

אולם, הנקודה החשובה היא כי אמצעי זה משמש בעיקר להקטנת הנזק, כאשר בפועל הוא אינו מונע, ואין בכוחו כדי למנוע, טענות עתידיות של מעסיקים אחרים של אותם מומחים ויועצים. כך שאם היועצים שלכם מועסקים במקביל במקומות עבודה אחרים, המעסיקים האחרים עלולים לראות בעובדיהם, המשמשים כיועצים לחברה שלכם, כסוג של שליחים, או אפילו 'רכוש' שלהם, אשר על-ידי מתן שירותים לחברה מאפשרים דריסת-רגל לאותם מעסיקים בחברה שלכם ובנכסיה, לרבות בקניין הרוחני שלה.

הטענה המרכזית של המעסיקים האחרים היא, שהיועצים למעשה נוטלים חלק בפיתוח ההמצאות של חברות סטארטאפ, ומפני שבמתן הייעוץ לחברות היועצים משתמשים לכאורה בידע שצברו אצל המעסיקים האחרים, או במשאבים שלהם, מעסיקים אלה, לשיטתם, הינם שותפים (גם אם לא רצויים) בחברות הללו, או בנכסים שלהן. אין בעובדה שהטענה וודאי נשמעת לכם מופרכת בכדי למנוע מהחברה את הצורך להתמודד איתה לאחר שהועלתה – בין אם בדרך ארוכה, מייגעת ויקרה של הליכים משפטיים ובין אם על ידי משא ומתן לפשרה אשר יגרור אחריו הוצאה לא מתוכננת ואולי גם לא מוצדקת.

להסדיר מראש

אז מה עושים? אולי חלקכם יופתע לשמוע שקבלת מצג או התחייבות מהיועץ עצמו כלפי החברה, לפיהם הוא אינו עובד או מייעץ במקום אחר, או שבמסגרת היעוץ שלו לחברה הוא לא ישתמש במשאבים של מעסיק אחר (או בידע שצבר בעת עבודתו אצל מעסיק אחר וכו') לא תסייע לחברה בבואה להתמודד עם טענות של המעסיק האחר.

הסיבה היא כמובן העדר קשר חוזי בין החברה והמעסיק האחר של היועץ, שהרי מצג או התחייבות של יועץ לא יכולים לחייב צדדים שלישיים, לרבות מעסיקים אחרים של אותו יועץ. שימו לב שגם אישור עבודה כללי מהמעסיק האחר, לפיו הוא מתיר ליועץ לתת שירותי ייעוץ לחברה בזמנו החופשי לא תמיד יעזור להדוף טענות מהסוג שהזכרתי קודם.

הדרך הבטוחה ביותר לנסות למנוע מראש טענות של מעסיקים אחרים בעתיד היא החתמת המעסיק האחר (בהנחה שאתם יודעים על קיומו) על מסמך משפטי מפורט בו הוא מוותר וויתור כללי, מלא, מפורש וסופי על טענות מסוימות בקשר עם זכויות כלשהן בחברה או בנכסיה, לרבות בקניין הרוחני שלה. החתמת המעסיק האחר על מסמך מהסוג הזה עלולה להוות אתגר לא פשוט לחברה, שכן גם אם מבחינה מהותית ומשפטית אין לאותו מעסיק אחר זכויות בחברה או בנכסיה, לא בטוח שהוא ירצה 'להודות' בכך בשלב התחלתי זה ולסגור בפניו את הדלת מפני טענות עתידיות במקרה שהחברה תהפוך לחברה מצליחה ו"מחוזרת".

דרך נוספת ופחות מומלצת היא לקבל התחייבות לשיפוי מהיועץ, אולם סביר להניח שהכיס של היועץ לא עמוק מספיק בשביל לפצות את החברה, וכן כי היועץ לא מתוגמל דיו בשביל לקחת על עצמו התחייבות שכזו.

לפני סיום, חשוב לציין כי כאשר המעסיק האחר הוא גוף ציבורי אשר נעשית בו פעילות של מחקר ופיתוח, כגון אוניברסיטה, בית-חולים או מכון מחקר אחר, המצב מורכב אף יותר מפני שללא קבלת פטור מתאים מראש, שעומד בדרישת הרגולציה הרלבנטית, יכול שיקבע שהידע או הטכנולוגיה שנוצרו בחברה עקב שירותו של היועץ בגוף הציבורי, או בתקופת שירותו ואף פרק זמן מסוים לאחר מכן, שייכים למדינה.

לסיכום, בחירת היועץ הנכון לחברה שלכם, וכן אופן ותוכן ההתקשרות עמו, הינם תהליכים שיש לתת עליהם את הדעת תוך קבלת ליווי משפטי מתאים (מבעוד מועד). גם אם מהתרשמות ראשונה אתם סבורים שבמקרה שלכם המצב מאוד פשוט ואין כלל מקום לטענות דומות לאלו המוזכרות בכתבה זו, נראה שבכל הקשור לזכויות בקניין הרוחני של החברה, כדאי תמיד לפעול על הצד הבטוח כדי לא לעמוד בפני שוקת שבורה בהמשך.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

הכתבה בחסות עמית פולק מטלון ושות'

משרד עמית פולק מטלון ושות' נוסד בשנת 1956 ומהווה אחד המשרדים המובילים בישראל בכל תחומי המשפט המסחרי. המשרד מונה צוות מקצועי ומיומן של מעל ל-70 עורכי דין מקומיים ובינלאומיים. מחלקת ההייטק של המשרד מייצגת, בין היתר, חברות טכנולוגיה מובילות, עשרות רבות של סטארט-אפים, קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, קרנות אקוויטי, אנג'לים וחממות בתחומי התוכנה, חומרה, תקשורת, אינטרנט, מדיה חדשה, בטחון לאומי, קלינטק, מדעי החיים ועוד.

המשרד מלווה את היזמים וחברות ההייטק בפעילותם השוטפת החל משלב הרעיון דרך הקמת החברה, הסכמי מייסדים, הלוואות, הסכמי השקעות, קבלת תמריצים ממקורות ממשלתיים, קניין רוחני, הסכמים מסחריים, מיזוגים ורכישות, עסקאות אסטרטגיות ובינלאומיות ועוד.

.APM & Co

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: