כרום וכרומיום, שני אחים מבית גוגל. מקור: צילום מסך, עיבוד תמונה

משתמשים רבים בעולם עברו לדפדפן הבית של גוגל, כרום, ונטשו את הדפדפן העיקרי ששימש אותם עד לאותה העת. בעוד שפיירפוקס, אופרה, IE ואחרים מנסים לצמצם את הפער, נדמה שיתרונותיו הרבים של הכרום של גוגל מאפשרים לענקית החיפוש לשמור על כמות משתמשים גבוהה, מה שמייצר תחרות בשוק הדפדפנים.

עם בואו של כרום לעולם, נדמה היה שהוא טוב, אולי אפילו טוב מידי. הגעתו לוותה בהמון חששות, בעיקר סביב סוגיית הפרטיות. חוקרי פרטיות רבים הזהירו שייתכן והכניסה של גוגל לתחום הדפדפנים אינה אלא דרך חדשה שלה לאסוף מידע על הרגלי השימוש והגלישה של המשתמשים. למעשה, במקומות שונים ברשת צצו מאז ניתוחים שמאשרים את הכיוון הזה, כאשר נרמז בעקיפין שהמידע שגוגל אוספת מכרום משרת אותה לצורך קידום ושיפור חלק ממוצריה ושירותיה.

אבל זה קוד פתוח, לא?

לכאורה, כרום מפותח כפרויקט קוד פתוח. את קוד המקור של כרום תוכלו למצוא בריפוזיטורי המתאים, אבל אם תקחו את קוד המקור שנמצא שם ותקמפלו אותו לא תקבלו את כרום, אלא את כרומיום, אחיו הצעיר.

למי שלא מכיר, גוגל לוקחת את קוד המקור של כרומיום מידי כמה ימים, מוסיפה לו תוספים שונים שחלקם עוקבים, לכאורה, אחר הרגלי השימוש של המשתמש, ואורזת אותו תחת המותג של גוגל כרום. אם אתם מעדיפים להמנע מהתוספות הללו של גוגל, אתם יכול לפעול בשני אפיקים – או לקחת את קוד המקור עצמו ולקמפל אותו בעצמכם, או שתוכלו לקחת גרסאות מוכנות, שכבר קמפלו, ונמצאות בריפוזיטורי הרשמי. בשני המקרים הללו, התוצר הסופי שלכם יהיה כרומיום.

למה כרומיום ולא כרום?

אם אתם קוראים את המדריך הזה, אתם כנראה שואלים את עצמכם מדוע בכלל לטרוח להחליף את כרום שאתם כל כך אוהבים בכרומיום? התשובה לכך מתחלקת למספר חלקים. יש אנשים שמעדיפים את השיקולים של שמירה על פרטיותם, ורוצים למזער את המידע שגוגל אוספת עליהם, אבל לא לאבד את כל היתרונות של כרום כדפדפן. אחרים יעדיפו את היתרון המשמעותי שכרומיום מציע על פני כרום, במובן הזה שאתם תמיד תהיו מספר צעדים קדימה, לפני משתמשי הכרום.

מקור: תמונת מסך

זאת, משום שמשתמשי כרומיום משתמשים תמיד בגרסה שאינה סופית, ויכולים ליהנות כבר היום מעדכונים שיגיעו לכרום רק בעוד כמה שבועות או חודשים. למשל, אם מרבית המשתמשים בכרום נהנים מדפדפן בגרסה מסויימת, משתמשי כרומיום שעדכנו דפדפן באותו היום יכולים להיות גרסה (או שתיים) הלאה בפיתוח, וליהנות מכל מה שיש לקצב הפיתוח המהיר להציע.

נזכיר בהקשר זה, שגוגל לוקחת לעיתים את כרומיום, מוסיפה את מה שהיא מוסיפה, ומשיקה גרסה חדשה לשוק תחת מותג הכרום, ובמיוחד כאשר יש עדכון אבטחה משמעותי.

מה החסרונות?

חסרון ברור שחשוב לשים לב אליו לפני שאתם מקבלים את ההחלטה לעבור לכרומיום הוא שלכרומיום אין ולא תהיה גרסה סופית, שכן הוא תמיד נמצא בפיתוח ותמיד הוא מהווה תצורה של גרסת הפיתוח. לכן, זאת אחריות המשתמש לעדכן מעת לעת את הדפדפן שלו. כלומר, אם אתם מביאים בחשבון את הסרבול של התקנת עדכון ידנית פעם בחודש לכל הפחות, זה כנראה החסרון העיקרי (ואולי היחיד) של כרומיום. חסרון משני, שנובע מהראשון, הוא שצריך לבחור את הגרסה שרוצים להוריד, ידנית, מתוך רשימה מתעדכנת בריפוזיטורי. בגדול, זה הכל.

מתקינים, קדימה!

הדרך הקלה והמהירה ביותר להתקנה של כרומיום היא לבחור קובץ התקנה שכבר קומפל והוכן עבורכם. כל גרסה, גם כזאת שהוכרזה ועודכנה רק לפני שעתיים, עולה עם קובץ התקנה שכזה. תיקיית המאסטר נמצאת היום כאן, ובה תוכלו לבחור בין התקנה ללינוקס, מק, או מערכות מבוססות חלונות.

כשתלחצו על הקישור לתיקייה המתאימה למערכת ההפעלה שלכם, אל תבהלו – לוקח כמה שניות עד שהדף הריק מתעדכן עם מאות התיקיות של השרת. לאחר כמה שניות, שבפעם הראשונה נדמה שהן נמשכות נצח, תקבלו רשימה ארוכה של תיקיות ממוספרות. התיקיות מסודרות לפי מספר גרסה ולפי סדר כרונולוגי, כך שהגרסה המעודכנת ביותר נמצאת בתחתית העמוד. לא בטוחים? בתחתית העמוד תמצאו קובץ טקסט שמכיל את מספר הגרסה האחרונה ביותר (בשם "LAST_CHANGE").

מקור: תמונת מסך של רשימת הגרסאות בתיקיית ההתקנה של כרומיום למערכות מבוססות על חלונות של מיקרוסופט

איזו תיקייה לבחור? ההמלצה שלנו, היא לבחור את אחת מחמש התיקיות המעודכנות ביותר, ולאוו דווקא את האחרונה. למה? משום שאם דווקא בה יש משהו שצריך עדכון ויתעדכן בעוד כמה שעות, או בעוד יום-יומיים, הרי אתם לא בהכרח תעדכנו מייד לאחר העדכון את הדפדפן. לכן, קחו, למשל, את הגרסה השניה או השלישית הכי מעודכנת (היא ממילא כנראה עודכנה ב-48 שעות האחרונות).

בשלב הזה המשך המדריך מתרכז בהתקנה למערכות מבוססות חלונות. בתוך התיקייה שתבחרו תמצאו מספר קבצים. הקובץ הפשוט ביותר להתקנה, שגם איתו הכי קל לעדכן את הדפדפן בעתיד, הוא ה-"mini_installer". מדובר בקובץ הפעלה מסוג EXE, שמתקין את הדפדפן לפי ברירות מחדל (הוא למשל לא ישאל אתכם באיזו תיקייה להתקין, אלא יעשה את זה אוטומטית). מי שמעדיף בכל זאת שליטה ידנית, יכול להוריד את קובץ ה-ZIP בשם "chrome-win32" שנמצא בתיקייה. תוכלו למקם את התוכן שלו בכל מקום שתרצו במחשב שלכם. לאחר שתריצו את קובץ המיני-התקנה, או תפרסו את תוכן הקובץ המכווץ, תוכלו ישר להפעיל את כרומיום. זה הכל, מזל טוב, יש לכם את אחד הדפדפנים המעודכנים ביותר באינטרנט.

מקור: תמונת מסך, עיבוד תמונה

עדכונים לדפדפן

כפי שאתם זוכרים, זאת האחריות שלכם לעדכן את הדפדפן. ההמלצה שלנו היא לעדכן לכל הפחות פעם בחודש. איך מעדכנים? באותה דרך קלה שבה התקנתם אותו. ניגשים לתיקיית המאסטר (הוספתם כבר את הקישור אליה למועדפים?), בוחרים מערכת הפעלה, ובוחרים את הגרסה העדכנית ביותר (או אחת מהחמש העדכניות ביותר), ומורידים את קובץ המיני-התקנה או את הקובץ המכווץ (במקרה של מערכות מבוססות חלונות). קובץ המיני-התקנה דורס את קבצי המערכת הישנים של הכרומיום ושומר על הסימניות שלכם וההגדרות האישיות האחרות. אם אתם פורסים את הקובץ המכווץ, תצטרכו לעדכן את הקבצים בעצמכם.

מהניסיון שלנו, קובץ המיני-התקנה הוא הנוח ביותר. אם אתם מריצים את כרומיום ברקע ודרכו הפעלתם את קובץ המיני-התקנה, תסגרו את הדפדפן ותתחילו אותו מחדש כדי להכניס את השינויים לתוקף.

מי שמרגיש שהוא רוצה לקרוא מידע נוסף, יוכל למצוא פוסטים בנושא בבלוג הרשמי של כרומיום. למהססים נאמר, שלמשתמשי כרום המעבר לכרומיום הוא מעבר קל וטבעי, שכן הוא משנה מעט מאוד דברים (הלוגו אחר, וצריך לעדכן ידנית). משתמשים שמגיעים מפיירפוקס או דפדפנים אחרים יוכלו ליהנות מגרסת דפדפן מתקדמת ביותר, אפילו יותר ממה שכרום עצמו יכול להציע היום.

כעת תורכם – עכשיו כשאתם יודעים איך לעשות את זה, אין לכם באמת תירוץ מדוע לא לנסות את כרומיום. ההחלטה האם הגיע הזמן לעבור מכרום אל כרומיום בידיים שלכם. בהצלחה!

עדכון (6.2.2013): שימו לב, שבחלק מהתגובות לפוסט צרפו המגיבים קישורים לאתרים של חברות מסחריות שאינן גוגל, שמציעות גרסאות מוכנות של כרומיום. ראשית, אנחנו לא מצטרפים להמלצה שלהם, אלא להיפך – אנו ממליצים למשתמשים לנקוט משנה זהירות, ולשים לב מהיכן אתם מורידים תוכנות. במקרה של כרומיום, אין סיבה להוריד את התוכנה מאתר שאינו אתר הפרויקט הרשמי, ואם אתם יכולים לקמפל בעצמכם את הקוד, מה טוב.

מעבר לכך, חדי העין ישימו לב שחלק מהקישורים מעבירים אתכם לאתר של חברה מסחרית אחת, ובה קישור להורדה של תוכנה משרת של חברה מסחרית אחרת, ורק אם תחפשו היטב תגלו שמדובר בחברות מסחריות, חלקן מעולם הפרסום, שיש להן סיבות טובות מאוד שתורידו מהן את הדפדפן מבלי לצרף אליו את קוד המקור, שאולי שונה ואולי נוספו אליו דברים מטעמם.

וידאו: סרטוני פרסומת לדפדפן הכרום של גוגל (2009)

מקור: תמונות מסך, עיבוד תמונה

הצרות המשפטיות של אפל מתחילות להאפיל גם על הזכייה שלה במיליארד דולרים נגד סמסונג לאחרונה, כאשר הפטנט עליו מבוססת אותה זכייה עשוי להתבטל.

למחוק או לא למחוק? זו השאלה

משרד הפטנטים האמריקני החל בתהליך של מחיקת פטנט ה-"Pinch to Zoom", הפטנט המפורסם שזיכה את אפל לאחרונה בדמי רישיון של כמיליארד דולרים מחברת סמסונג. התהליך עצמו נמצא רק בראשיתו, כאשר בשלב זה מודיע משרד הפטנטים באופן רשמי לאפל כי בכוונתו למחוק את הפטנט האמור. לאפל (ורק לאפל) יש אפשרות להגיב ולנסות לשכנע את משרד הפנטנטים מדוע בכל זאת עליו להשאיר את הפטנט כפי שהוא, ולא לבטל אותו על כל חלקיו.

באופן כללי, פטנטים מורכבים ממספר טענות (claims), כאשר באחת מהן, כמה מהן או בכולן טוען הממציא לחדשנות. במקרה של הפטנט הנדון, אפל תנסה לשמור על כמה שיותר מהטענות של הפטנט, כדי שיעניקו לה טווח הגנה רחב ככל הניתן אל מול מתחרותיה.

בסמסונג, אגב, ערים לפרסום ההודעה של משרד הפטנטים האמריקני ולפי פרסומים זרים היא כבר הגישה עותק של הפרסום לשופטת בתיק התביעה שלהם מול אפל. התיק שם טרם הגיע לסיומו המוחלט, וייתכן שבעקבות החלטת משרד הפטנטים האמריקני יהיה בידי סמסונג די תחמושת כדי להשפיע על התקדמותו. בהקשר זה נזכיר שכבר במהלך אוגוסט האחרון דיווחנו לכם כי מטרה זו בדיוק מנסה סמסונג להשיג.

מתכוננים לסיבוב הבא

בשתי חברות הענק הללו החלו לעבור החל מחמישי האחרון וימשיכו לעבור גם בימים הקרובים על הפרסומים של משרד הפטנטים האמריקני, כאשר כל צד ינסה לחשב ולתכנן כיצד הוא מנצל את הסיטואציה שנוצרה לטובתו. אפל, מבחינתה, נמצאת כרגע בקרבות מגננה. עליה לשמור על כמה שיותר מהפטנטים שלה אם בכוונתה להמשיך ולתבוע את יתר השחקניות בשוק הטכנולוגיה.

מנגד, בסמסונג וביתר ענקיות הטכנולוגיה, כמו גוגל, וודאי ילמדו היטב את ההתרחשויות ואת הגורמים המשפיעים עליהם, כדי להתכונן לסיבוב המשפטי הבא של כל אחת מהן אל מול אפל, לכשיגיע.

תהליך ביטול הפטנט נמצא רק בראשיתו, אבל עצם העובדה שהוא החל עשויה לבטא סוף כל סוף את ראשיתו של תהליך ניטרול הפלונטר המשפטי שנוצר בעקבות זכיית אפל נגד סמסונג בפטנט האמור. זאת, משום שכבר אחרי שהתקבלה ההחלטה התראיינו חלק מהמושבעים לכלי התקשורת וסיפרו שהם התעלמו לחלוטין מהוראות השופטת, שאמרה להם מה הסוגיה שעליהם להכריע בה וכיצד עליהם לבחון אותה, ופשוט החליטו להעניש את סמסונג.

בפועל, הם הגישו אותה על מגש של כסף לאפל, אבל באותו הזמן בדיוק יצרו מצב בעייתי גם עבור אפל, שכן מצד אחד יש לאפל ביד ניצחון ששווה מיליארד דולרים, אך מנגד לכל הצדדים ברור שהיא לא הרוויחה אותו ביושר. לכן, עליית הפטנט על המוקד, כחלק מהליך בחינתו לקראת אפשרות ביטולו, תשחרר את שני הצדדים מהעול שנוצר עליהם.

וידאו: גם לבלקברי של RIM היה Pinch To Zoom כבר לפני מספר שנים

מקור: תמונות מסך, עיבוד תמונה

מפתחים בריטיים מתלוננים שהם אינם מצליחים להרוויח סכומים משמעותיים (52 פאונד לשבוע בינתיים) כאשר המירו אפליקציה מצליחה לפלטפורמת חלונות. הסיבה לדעתם? מיעוט הורדות, הנובע מהחלטתה של מיקרוסופט שלא לקדם את האפליקציה במדרוגים שלה, היות והיא נועדה בשלב זה למכשירים מבוססי ARM בלבד ולא למערכות מבוססות x86.

מה לגבי החזר ההשקעה?

בפוסט דעה חריף שזכה לכותרת "Windows RT – Born to Fail" פרסמה חברת Rubicon, שאחראית לאפליקציה הפופולארית "Great Big War Game" (זמין לאנדרואיד ול-iOS), כיצד השקיעה כ-10,000 פאונד בהמרת האפליקציה הפופולארית שלה לפלטפורמה של מיקרוסופט. אבל, למרות המעבר של אפליקציה איכותית, שנבחנה בהצלחה הן בזירה האנדרואידית והן ב-iOS, היא לא מצליחה להשיא הכנסות לחברה מעבר ל-52 פאונד. עם החזר נמוך שכזה, ייקח לחברה שנים עד שתחזיר את ההשקעה, אם בכלל.

מפרסומים שונים ברשת מצטיירת התמונה, שאחד הגורמים הבולטים למיעוט ההורדות היא העובדה שמיקרוסופט אינה מקדמת את האפליקציה. בהקשר הזה נציין, כי במיקרוסופט השיקו את גרסת חלונות 8, גרסה חדשה למערכת ההפעלה הוותיקה של החברה שנועדה למערכות מבוססות מעבדי x86 במקביל לגרסה חדשה של מערכת ההפעלה, תחת המותג "Windows RT", שנועדה להיות מערכת הפעלה למערכות מבוססות ARM, בין היתר.

העובדה שמדובר במערכות נפרדות עשויה להרתיע מפתחים מלבצע את ההמראה, ואולי אף יותר לאור הנתון המאכזב שחשפה חברת רוביקון. אבל, את הנתון הזעום של כ-52 פאונד בשבוע, ברוביקון מאשימים דווקא בהחלטה ניהולית של מיקרוסופט. על פי החברה, מיקרוסופט נמנעה מלפרסם את האפליקציה ולקדם אותה היות והיא אינה מיועדת למערכות חלונות 8, אלא רק עבור מכשירים המריצים את גרסת חלונות RT.

מיקרוסופט מגישה עזרה

מאז פרסום הפוסט הזועם הגיעה זעקת החברה לחלונות מספיק גבוהים במיקרוסופט, שפנו אל רוביקון. מאז שונה הפוסט ובמקומו כעת תוכלו למצוא התייחסות של החברה לכך שהם שמחים שבמיקרוסופט עובדים איתם כדי לשפר את המצב.

מהסיטואציה הזאת אנחנו לומדים כמה לקחים חשובים; ראשית, ישנן החלטות ניהוליות שמצריכות חשיבה מחדש אם ההשפעה שלהן בשטח אינה משיגה את המטרה, או יוצרת מציאות חדשה שלא צפינו אותה קודם לכן. מבחינת המפתחים, פיתוח לחלונות RT בלבד או המרה של אפליקציה מצליחה מזירת האנדרואיד או מזירת ה-iOS הופכת לבלתי-רלוונטית עבור מרבית המפתחים. זאת, משום שנכון למועד כתיבת שורות אלה מיקרוסופט פנתה אל רוביקון מאחורי הקלעים מתוך כוונה לעזור לרוביקון במקרה הספציפי שלה.

עד שמיקרוסופט לא תשנה את הכלל ותחיל את השינוי על כל המפתחים באשר הם, ולא רק על רוביקון, נותר הכלל כפי שהיה, ואם היה תמריץ להמיר אפליקציות לחלונות, הוא ירד משמעותית לאור המקרה הנוכחי, וחבל.

מקור: תמונת מסך מאתר החברה, עיבוד תמונה. שימו לב לכמה פלטפורמות הם התאימו את האפליקציה.

זירת האפליקציות של חלונות יכולה להיות מקום אטרקטיבי ביותר עבור מפתחים, ועוד יותר עבור כאלה שיש להם כבר היום אפליקציות מצליחות בזירות המתחרות. ההשקעה בהמרת אפליקציה אמורה להחזיר את עצמה תוך זמן סביר אם מיקרוסופט רוצה שתהיה למפתחים מוטיבציה להביא את האפליקציות הפופולאריות אל הפלטפורמה שלה. לעומתם, מפתחים של אפליקציה חדשה שתפותח ותושק לראשונה עבור חלונות, גם אם במקביל לזירות האחרות ולא בלעדית, נהנים מפוטנציאל גדילה משמעותי לאור מיעוט יחסי של אפליקציות בחנות האפליקציות של מיקרוסופט. פחות אפליקציות, משמעותן יותר חשיפה לאפליקציה שלכם, ומכאן גם גדל הסיכוי להרוויח ממנה. לכאורה.

כיבוי שריפות, גרסת רדמונד

בפועל, אנחנו עדים למקרה מצער, בו אפליקציה פופולארית לא הצליחה בגלל החלטה ניהולית של מיקרוסופט. הענקית מרדמונד נתברכה במזל, שכן מישהו שם היה ער לתאוצה המשמעותית שקיבל הסיפור ברחבי הרשת ופנה בזריזות אל החברה. נכון לעכשיו, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק הם הציעו לרוביקון. אולי הם הציעו לסבסד להם את המעבר (צעד נבון אם נעשה). אולי הם הציעו להם בכל זאת לקדם אותם. אולי הם הציעו להם שהם יממנו את ההמרה גם לחלונות 8, וכך תסלל הדרך לקידום האפליקציה. את האמת נדע, אם בכלל, רק בהמשך הדרך.

עבור מפתחים רבים ששוקלים בימים אלה האם לעבור לפתח אפליקציות עבור חלונות RT תחילה, עבור חלונות 8, או עבור אנדרואיד ו-iOS, מדובר בתמרור אזהרה. זה בפירוש לא אומר שצריך להפסיק לפתח לפלטפורמה או שצריך לזנוח אותה ולא לחשוב עליה אחרי שיהיה לכם קצת יותר משאבים בחברה – אלא, צריך להביא בחשבון שבדומה לזירות סגורות אחרות הנשלטות על-ידי חברות מסחריות, כל אחת מהן יכולה לקבל החלטה כזאת שתשפיע עליכם בצורה ישירה או עקיפה. האתגר שלכם יהיה לפענח כיצד למזער את הסיכון שלכם למינימום האפשרי.

וידאו: הצגת Great Big War Game

מקור: תמונות מסך, עיבוד תמונה

מלחמת הפטנטים בין ענקיות הטכנולוגיה מגיעה לסיבוב נוסף, כאשר אחד הפטנטים החשובים ביותר לאפל עשוי להתבטל. היועצים המשפטיים של אפל יצטרכו לחשוב על טיעונים משכנעים במיוחד עבור רשם הפטנטים האמריקני.

כדור השלג שהחל נמצא רק בראשיתו, אבל אם אפל לא תצליח לעצור אותו היא תאבד את אחד הפטנטים החשובים ביותר שלה, זה שזכה לכינוי "פטנט סטיב ג'ובס". במהלך הימים האחרונים הודיע משרד רשם הפטנטים האמריקני, ה-USPTO, לחברת אפל, כי הוא בחן מחדש ומצא שכל 20 ה-Claims שמרכיבים את הפטנט של ג'ובס נמצאות כבלתי-ישימות (invalid). המשמעות היא, שמשרד הפטנטים בעצם מודיע לאפל שהוא עומד לבטל לה את הפטנט הזה, על כל חלקיו.

הפטנט המפורסם, מספר 7,479,949, מתאר שיטה ל-"Touch screen device, method, and graphical user interface for determining commands by applying heuristics". כלומר, מדובר בפטנט המתייחס לטכנולוגיה של זיהוי מגע על-גבי מסכי מגע, באופן כזה שהמחשב יוכל להבין את משמעויות הפקודות הניתנות לו בהתאם לתנועות האצבעות על המסך, כמות האצבעות, וכדומה. כפי שאתם וודאי כבר מנחשים, מדובר בפטנט רוחבי המשפיע על מרבית חברות הטכנולוגיה היום, בצורה עקיפה או ישירה.

מסכי מגע חוגגים את החופש

מקור תמונה: יח"צ

פטנטים כגון זה נרשמים מלכתחילה במטרה לכסות טווח כמה שיותר רחב, כך שהם יוכלו לחסום את המתחרים של הבעלים של הפטנט, או לכל הפחות יחייב אותם לשלם דמי רישיון לבעל הפטנט.

פרקטיקה זאת נפוצה זה שנים רבות, אך נדמה שדווקא בשנים האחרונות אנו עדים למלחמה הולכת ומתגברת מצד חברות הטכנולוגיה, אחת נגד השניה. במקביל, נכנסו אל שדה הקרב הזה גם שחקניות עקיפות, אשר רוכשות ממציאים את הפטנטים שלהם רק כדי שיוכלו לתבוע את חברות הטכנולוגיה הגדולות.

מבחינת אפל, התהליך שהחל כעת עם הפטנט של ג'ובס, ה-office action, הוא רק תחילת הדרך. אפל תתבקש להשיב ורק לאחר קבלת התייחסותה יחליט סופית רשם הפטנטים האמריקני. אבל, מבחינת שוק הטכנולוגיה העולמי, העובדה שאפל גילתה כעת שגם פטנט שהתקבל בעבר יכול להמצוא את דרכו חזרה אל מחברת השרטוט של הממציא ולפרוץ את הדרך עבור יתר החברות להמשיך לחדש, מבלי לחשוש שהן צריכות לשלם דמי רישיון על כך לאפל.

מקור: תמונת מסך מאת החברה, עיבוד תמונה

מלחמת הפטנטים בין הענקיות אפל וגוגל מגיעה לנקודת הכרעה נוספת, כאשר השבוע הפסידה אפל בתביעה שהגישה נגד מוטורולה מוביליטי, חברת-בת של גוגל, בגין השימוש שאפל עושה בפטנטים שלה. הקרב הוכרע לטובת מוטו-גוגל הפעם, אבל המערכה רחוקה מלהסתיים.

כל אייפון שנמכר מייצר הכנסה לגוגל

נתחיל הפעם דווקא בשורת המחץ; כל אייפון שנמכר היום מייצר לגוגל הכנסה, היות והוא מיישם הלכה למעשה טכנולוגיה שמוגנת בפטנטים שבבעלות מוטורולה מוביליטי. כאשר גוגל רכשה את מוטורולה מוביליטי (ראו סיקור שלנו על הרכישה), היא רכשה גם את כל נכסי החברה, כולל את הפטנטים, סימני המסחר ויתר פורטפוליו הקניין הרוחני שהיה בבעלות החברה באותה הנקודה. יש ששערו כבר אז, שאחת הסיבות העיקריות שגוגל ביצעה את הרכישה היא כדי לקבל לידיה שליטה על צבר משמעותי של פטנטים המתייחסים לעולם המובייל, שהיו בבעלות מוטורולה.

לגבי השאלה של כמה הכנסה בדיוק מייצר כל אייפון שנמכר, על זה בדיוק תבעה אפל את מוטורולה. בארצות הברית קיימים מספר כללים הקשורים לעולם הפטנטים ולהגבלים עסקיים, ולפיהם אם יש בבעלות חברה אחת בשוק פטנט או מספר פטנטים שיתר המתחרות שלה באותה זירה לא יכולות לפעול בזירה אלא אם היא תיתן להן רישיון, אזי היא תהיה חייבת לתת להם רישיון בתמורה למחיר הוגן, או באנגלית "fair, reasonable, and non-discriminatory terms". כללים אלה, שנודעו גם תחת ראשי התיבות FRAND, הם שמאפשרים למנוע מצב שחברה אחת מנטרלת את התחרות החופשית בשוק דרך הפטנטים.

המחיר ההוגן

בתביעה הנוכחית, אפל גרסה שעל בית-המשפט בוויסקונסין להורות למוטורולה שמחיר הוגן בתנאי השוק של שוק הסלולר עומדים על דולר למכשיר. גוגל גרסה שתנאי השוק מאפשרים לה לדרוש 2.5% מכל אייפון שנמכר. במסגרת התביעה ביקשה אפל מבית-המשפט שהוא יכריע מה הוא מחיר השוק האמיתי, אך בית-המשפט בחר שלא להפוך לכלי משחק בידיה של אפל ודחה את התביעה. דחייה, בשונה ממחיקה, אינה מאפשרת לאפל להגיש את התביעה מחדש, אך עדיין משאירה לאפל עוד מרווח תמרון, שכן היא יכולה לבחור לערער על הפסיקה.

רשמית, ברשת מצוטטים גורמים מטעם אפל שטוענים שאפל תערער בוודאות על הפסיקה ולא תשאיר אותה על כנה, אך בחירה שכזו עשויה לפעול דווקא לרעתה של אפל. זאת, משום שהכרעה נגד בערכאת הערעור תקשה עליה משמעותית את המשא ומתן שהיא חייבת לקיים ממילא מול מוטורולה, שכן המכשירים שלה כבר עתה משתמשים בפועל בטכנולוגיה שמוגנת בפטנטים, ולכן מוטורולה יכולה לגבות עליהם סכומי כסף עבור הרישיון לשימוש בהם.

וידאו: גוגל נגד אפל

המערכה ממשיכה

הקרב הנוכחי אולי הגיעה לסיומו (ואולי גם אפל תערער), אבל המערכה ממשיכה להתנהל ביתר שאת. חברות הטכנולוגיה הגדולות נמצאות במירוץ חימוש משפטי בשנים האחרונות, כאשר כל חברה מנסה לרשום יותר פטנטים ממתחרותיה. אפשרות נפוצה אחרת היא לרכוש פטנטים מגורמים אחרים שכבר פיתחו טכנולוגיה ויש בידיהם פטנטים הרלוונטיים לתחום פעולתה, כפי שעשתה גוגל במקרה של מוטורולה מוביליטי.

בדו"ח הרבעוני האחרון שהגישה אפל לרשות לניירות ערך האמריקנית מציינת החברה במפורש, כי היא בעצמה הפכה למושא לתביעות משפטיות בנושאי קניין רוחני ושזהו למעשה חלק בלתי-נפרד מהיותה אחת השחקניות הגדולות בתחומה (עמוד 39 בדו"ח המלא). במקביל, אפל עצמה לא נשארת חייבת, וממשיכה למצוא דרכים כיצד להפיק את המירב ממתחרותיה, בין אם זה באמצעות דרישה לפיצויים כספיים, כמו במקרה של אפל נגד סמסונג בארצות הברית שהסתיים לאחרונה בנצחון מוחץ לאפל, או באמצעות מחקר ופיתוח פנימי של אפל.

מכאן, הדרך מובילה להמשך התדיינות משפטית. במקרה ספציפי שבין מוטורולה מוביליטי לבין אפל, אפל תצטרך להחליט האם היא מסתכנת ומגישה ערעור, או שהיא חוזרת לשולחן המשא ומתן ומקבלת את ההצעה של גוגל. באופן כללי, היות וכל חברות הטכנולוגיה הגדולות מנהלות במקביל מאבקים משפטיים נגד מתחרותיהן במספר רב של פורומים במדינות שונות ברחבי העולם, כנראה שעוד נשמע על לא מעט מאבקים משפטיים גם בזמן הקרוב, אולי עוד לפני שהרבעון הנוכחי יגיע לסיומו.

מקור: תמונות מסך מאתרי החברות, עיבוד תמונה

האם ענקית הטכנולוגיה מתכננת להתרחב גם לתחום שיווק תוצרת טרייה? למרות שהתשובה לכך היא כנראה שלילית, קשה להבין מדוע החברה בוחרת לנהל מאבק משפטי נגד רשת חנויות מזון טרי בפולין, ודורשת מרשם סימני המסחר הפולני לשלול מהרשת את סימן המסחר שלה.

מוצרים טריים בשפע

מדיווח ב-The Next Web עולה, כי אפל מנהלת מאבק משפטי כנגד רשת פולנית למוצרי מזון טריים בשם "A.pl". בין היתר, לחברה יש מספר מותגים בבעלותה, כאשר אחד מהם מתייחס למותג המופיע במתחם fresh24.pl (ראו את הלוגו בתמונה המצורפת). סביב המלה "Fresh" מצויר עיגול ירוק ומעליו צורה של עלה, היוצרים יחדיו דימוי של תפוח. אם לוקחים בחשבון את שמה של רשת המזון, A.pl, שניתן לבטא אותו כ-apple, ניתן להבין מדוע צוייר התפוח (מעבר לרמיזה הכפולה של מזון טרי באמצעות ציור של תפוח).

הסוגיה המעניינת כאן, היא שאפל תוקפת ישירות חברה שבחרה להשתמש ב-domain hacking, פרקטיקה המקובלת מזה מספר שנים בכל העולם, בה אנשים וחברות רושמים שמות מתחם במתחמים שונים, כך שהשם הכולל שלהם יוצר משמעות חדשה או מיוחדת. למשל, אתר del.icio.us הידוע ניצל את ה-Top Level Domain (או בקיצור TLD) של ארצות הברית (סיומת נקודה-US) כדי לייצר את המלה delicious, ועוד רבים אחרים עשו כמותו. דוגמאות נוספות כוללות את הסיומת נקודה-TV, נקודה-CA או נקודה-ME. כולן סיומות שהוקצו למדינות שונות, אך המתחמים נמצאו כשימושים גם לשימושים אחרים. מכאן הדרך קצרה לשימושים יצירתיים של אנשים ברחבי העולם כדי לנצל את הפוטנציאל השיווקי של שם קליט וכתובת אינטרנט מדליקה.

סיווגי סחורות

אבל, כאן אנחנו חוזרים אל סימן המסחר של הרשת והתקיפה המשפטית של אפל. לאפל יש המון משאבים, והיא יכולה להגן על הנכסים שלה בכל זירה בעולם. אבל, ההתקפה על רשת מזון טרי בפולין היא מוזרה בלשון המעטה. באופן כללי, סימני מסחר מחולקים במרבית מדינות העולם לפי סוגי סחורות. כך, למשל, סימן מסחר שנרשם, נרשם עבור סוג מסחר מסוים. בישראל ובמדינות רבות אחרות, אם רוצים להגן על סימן מסחרי, למשל על הלוגו של חברת Apple Computers Inc., צריך לרשום אותו בנפרד עבור כל סוג סחורה. למשל, ניתן לרשום אותו לפי הסיווג של שירותי תקשורת, סיווג של ציוד מחשבים, חומרה וציוד תקשורת, סיווג של ביגוד והנעלה, ועוד.

מכאן עולה השאלה, האם יש לאפל חשיבות בהגנה על סימן המסחר שלה בזירת התוצרת הטרייה? השאלה הזו נשארת תלויה ועומדת, עוד לפני שניגשים בכלל לשאלה של האם הסימן הרשום של רשת המזון מפר או עשוי להפר את הסימנים הרשומים של אפל (ככל שיש כאלה בפולין). את המידע המלא אי אפשר לדעת בשלב זה, היות וטרם נחשפו פרוטוקולי הדיונים ועימם גם טיעוני הצדדים.

אז לא, זה לא באמת שמישהו חושב שאפל בדרך לפתוח רשת מרכולים, ועוד לבחור דווקא בפולין בתור המדינה הראשונה שבה ייפתח הסניף הראשון (למרות שתודו שהייתם הולכים לשם לראות איזו חווית קנייה הם מציעים). למרות זאת, ההתעקשות של אפל לפתוח חזיתות משפטיות מחוץ לעולם המחשבים מעוררת תהייה, בלשון המעטה, במיוחד כשידיה מלאות בתביעות פטנטים ברחבי העולם אל מול חברות טכנולוגיה גדולות הרבה יותר.

מקור: יח"צ, עיבוד תמונה

פרסום של פטנט חדש של גוגל מגלה שהחברה הגישה לרשם הפטנטים האמריקני בקשה לקבל מונופול על מערכות הפעלה מבוססות ענן. באותה העת עמלה גוגל על סיום פיתוח מוצר ה-Chrome OS, שהושק מספר שבועות לאחר הגשת הבקשה לרישום הפטנט ב-2009. הפטנט החדש מכסה תחום רחב, הכולל מנגנון לאספקת מערכת הפעלה למסוף לקוח באמצעות רשת תקשורת.

הפטנט, מספר 8,239,662 (קישור לאתר רשם הפטנטים האמריקני), מתייחס למערכת הפעלה שתסופק למסופי קצה של הלקוחות דרך האינטרנט. המערכת שומרת בשרתים המרוחקים את העותק של מערכת ההפעלה וקבצי המשתמש. בנוסף, הפטנט מתייחס ליכולת המערכת לסנכרן את העותק השמור בשרת המרוחק אל מול עותק מקומי, אשר בסיום העבודה במסוף ייגרע מהאחסון המקומי.

גוגל מתחמשת

הפטנט של גוגל עשוי להשפיע בצורה משמעותית על נוף מיחשוב הענן, וספציפית על השחקניות האחרות בשוק שמפתחות מערכות הפעלה מבוססות ענן. אמנם, הפטנט נרשם לקראת השקת המערכת הספציפית של גוגל, Chrome OS, אך הלשון הרחבה בה מנוסח הפטנט עשויה לספק לה תחמושת משמעותית נגד מתחרות פוטנציאליות שעשויות לקום ל-Chrome OS.

בהקשר זה מעניין לציין, כי כבר לפני 2009, המועד בו הוגשה הבקשה לרישום פטנט לבחינת בוחני הפטנטים האמריקניים, היו שירותים של חברות שונות, כדוגמת HP, אשר סיפקו מערכות "מסופונים", שלא הכילו מערכות הפעלה מובנות אלא משכו אותן דרך רשתות תקשורת פנימיות של הארגון, מתוך סל משאבים בחוות השרתים של אותו הארגון. אמנם, לא קראו לזה מיחשוב ענן, והמיקום של השרת לא חייב תקשורת חוץ-ארגונית, כגון חיבור לאינטרנט, אך מבחינה מהותית, הנוסח הכללי של הפטנט מכסה גם יכולות אלו. לכן, מעניין שהפטנט של גוגל צלח את כל תהליכי הבחינה והתקבל לרישום.

עשה לך פטנט

במהלך השבועות האחרונים אנחנו עדים לשיא בתקיפות המשפטיות בין חברות הטכנולוגיה הגדולות. מאבקים משפטיים אלה מסתמכים על הנשק המשפטי החזק, הקניין הרוחני של החברות, ובראשו הפטנטים. באמצעות הפטנטים החברות מנסות במרבית המקרים לנטרל את מתחרותיהן ולמנוע מהן מלפתח מוצרים או שירותים מתחרים. בחלק מהמקרים, החברות מגיעות להסדר כלשהו ביניהן, לפיהן החברה בעלת הפטנט מעניקה רישיון, בתשלום, למתחרותיה, וכך גורפת קופה נאה. אחת החברות המיישמת את מודל הפיתוח ומכירת רישיונות שימוש בהצלחה רבה היא חברת IBM הוותיקה, שלפני מספר שנים הפכה את הפיתוח ורישוי הפטנטים לענף מרכזי בהכנסותיה.

כעת, בעקבות חשיפת הפטנט, השחקניות הגדולות בתחום מיחשוב הענן וודאי לא רק ישימו לב היטב לנוסחו, אלא ישלחו את היועצים המשפטיים שלהם לבחון האם כעת נוצרה להם חשיפה לתביעה מצד גוגל, או שתחומי הפעילות שלהן, הנוכחיות והמתוכננות, אינן נחסמות על-ידי הפטנט.

וידאו: ג'יי אדלסון (Jay Adelson) מסביר על פטנטים

מקור: תמונת מסך מערוץ הטוויטר של החברה

הרעיון פשוט: ליצור פלטפורמה שתאפשר לעובדים לחפש מקום עבודה ולמעסיקים לאתר את העובדים בעלי הכישורים למשרות שונות המוצעות על ידם. אז נכון שבשנים האחרונות לינקדין הפכה לכלי מרכזי שמשמש למטרה זו בדיוק, אלא שהרשת החברתית תעסוקתית היא כלי מסורבל וגדול הרבה יותר שלא תמיד מתגלה כאטרקטיבי וממוקד.

ExactME מנסה למתג עצמה כ"גוגל של עולם ההשמה" או כ"ספר כשרונות עולמי" שנועד להיות מדוייק הרבה יותר עבור איתור עובדים ומקומות תעסוקה ברשת. כעת שבועיים בלבד מאז שהחלה להסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ג'ובוקיט החזקות, מי שעומדת מאחורי המיזם, חוגגת למעלה מ-240,000 משתמשים רשומים.

מאגר אדיר של עובדים מכל העולם, בעלי מקצוע מגוונים עם כישורים מכל הבא ליד. עובדים אלה מעדכנים את פרטי קורות החיים שלהם באתר, ומאפשרים לחבריהם לעבודה, בעבר ובהווה, להיכנס אף הם לאתר ולציין את מידת המקצועיות שלהם תחת הקטגוריות השונות. מגייס שנכנס לאתר יוכל לבחור בקלות מתוך רשימה ארוכה של מועמדים, הנופלים בדיוק בתוך הגדרות התפקיד שאותו הוא רוצה לאייש. מתוך אותה רשימה, הוא יכול למיין את המועמדים לפי קריטריונים נוספים החשובים לו, מעבר לדרישות המקצועיות, ולהגיע למצב שיש לו מועמדים הזמינים לראיון עבודה תוך מינימום זמן.

חסכון הזמן למגייס חשוב ביותר; כאשר משרה פנויה ממתינה לאיוש, המעביד מפסיק את הפיריון של אותה משרה ואת חלקה בחברה, ומשקיע משאבים לאייש אותה כמה שיותר מהר. המגייסים, אשר יכולים למצוא את עצמם קבורים תחת הרים של קורות חיים של מועמדים, חלקם רלוונטיים יותר וחלקם פחות, עשויים מהר מאוד לגלות שאת עיקר זמנם הם מבלים להוציא את המוץ מן התבן, ולאתר בין הררי קורות החיים את המועמדים העונים על דרישות הסף של המשרה.

מסננת הפוכה

כך יוצא ש-ExactMe הופכים את הפירמידה, ובמקום שהמגייס ישמש כמסננת הראשונה, הוא הופך להיות זה שמקבל לידיו אך ורק קורות חיים של מועמדים הזמינים לעבודה בזמן אמת, ועונים על כל דרישות המשרה. משם, המגייס הוא זה שלוקח את המושכות לידיים ויכול למיין מבין המועמדים הפוטנציאליים את מי הוא מעדיף לזמן לראיון קודם.

בראיון לניוזגיק, מסר אריק פילסטין, מנכ"ל החברה, כי החברה שמה לעצמה למטרה לשנות את עולם גיוס העובדים, הן עבור המגייסים והן עבור העובדים. עובדים יכולים לעדכן את קורות החיים שלהם, להשאיר אותם באתר, ולציין בו שכרגע הם עובדים ומרוצים במקום העבודה שלהם. כך הם יכולים להישאר זמינים לקבל מגוון הצעות, אותן הצעות עבודה חלומיות שאנחנו תמיד חולמים עליהן ולא יודעים מתי יזדמן לנו לקבל אותן.

השירות שהחברה מציעה מאפשר למעסיקים, בהווה ובעתיד, לחפש עובדים מקצועיים בתחומם מתוך מאגר עצום של עובדים מכל העולם. עובדים רבים מחפשים עבודה, או מחפשים כבר היום את העבודה הבאה שלהם, ולכל הצדדים יש יתרון בשירות שכזה. המגייס והמעביד מקבלים גישה למידע מפולח לפי הגדרות המשרה, ואילו העובד מקבל הצעות עבודה שמתאימות לו אישית, לאחר שנמצא מתאים. כך יוצא שהחברה מצליחה לצמצם את הפער שבין העובד אל המעביד הבא שלו, ובכך אולי היא גם תקצר את משך הזמן ללא עבודה של העובד עצמו.

שלושה פתרונות

הפתרונות של ג'ובוקיט, מאפשרים לה למסחר את מוצריה במספר מודלים עסקיים. המודל הראשון מתקשר לעסקי הליבה של החברה, לטכנולוגיה והשירות שהיא מציעה  למעסיקים. מודל (CPT – Cost per Talent), הינו תשלום של המעסיק עבור יצירת קשר עם מועמד המתאים לשאילתת החיפוש שביצוע במנוע החיפוש של החברה. המעסיק רשאי לבחון את הניסיון התעסוקתי של המועמד לפני שהוא חושף את פרטיו ומבצע תשלום עבור פרטי הקשר. מודל זה עשוי להפחית משמעותית את עלות ההשמה הגבוה שיכול להגיע במקרים מסויימים לעשרות אלפי ש"ח לסכום הנמוך מ-10 ש"ח.

המודל השני, הינו מודל פרסום המקובל בעולם האינטרנט, כדוגמאת גוגל ADWORDS. שירות AdME! שהחברה תשיק בשבוע הקרוב שיאפשר למעסיק להעלות פרסומת עם תוכן של מודעת דרושים. הייחודיות במודל של ג'ובוקיט, היא שהמודעה תופץ ותוצג, רק לבעלי DNA מקצועי התואם את דרישות מודעת הדרושים. מודל זה מאפשר למעסיקים לפרסם מודעות ממוקדות וכאשר מועמד מקליק על המשרה הרלוונטיות, קורות החיים שלו נשלחים באופן אוטומטי למעסיק.

המודל השלישי, QCPT, מאפשר למעסיקים להפנות טראפיק מאתר ExactME לאתר של המעסיק. לדוגמא, מועמדים שילחצו על משרות רלוונטיות יופנו ישירות לאתר המעסיק, כך שהמעסיק ישלם לג'ובוקיט עבור כל קליק והפניה לאתר שלו.

מקור: תמונות מסך, עיבוד תמונה

המאבק המשפטי בין אפל לסמסונג, על מי העתיק ממי טכנולוגיה, גרפיקה ואלמנטים חשובים אחרים בעולם הסלולר המודרני, עולה כיתה, כאשר אפל סיימה את שלב העדויות מטעמה, והכדור עבר לסמסונג. הענקית הדרום קוריאנית לא נשארת חייבת, ומתחילה להציג לבית המשפט האמריקני ראיות, המוכיחות מדוע לא היתה צריכה אפל לקבל מלכתחילה את חלק מהפטנטים שלה. אם תצליח סמסונג, ההפסד של אפל עשוי להיות קשה, אולי אפילו קשה מנשוא.

אפל העתיקה, לא המציאה

במהלך 48 השעות האחרונות התקדם משפט התביעה של אפל נגד סמסונג, בו אפל תובעת את סמסונג על הפרת פטנטים ועל העתקת אלמנטים גרפיים מ-iOS. כעת הגיע תורה של סמסונג להציג ראיות ולשטוח את טענותיה. לפי דיווחים על סיכום הדיון הראשון, נראה שסמסונג הולכת על כל הקופה, וטוענת שחלק מהפטנטים של אפל לא היו צריכים להתקבל לרישום מלכתחילה (ראו ציטוטים נוספים כאן ותמונות שהוצגו לבית-המשפט כאן).

סמסונג מוכיחה את הטענות הללו באמצעות ראיות ועדויות, מהם עולה שחברות אחרות פיתחו שנים לפני אפל את הטכנולוגיה שעליה אפל דרשה וקיבלה פטנט, ולפחות במקרה אחד, הקשור לפטנט של תנועת היד לכיווץ והרחבה כדי לעשות זום, אפל נחשפה בוודאות לטכנולוגיה קודמת שפיתחה חברת מיצובישי.

כדי להבין את חשיבות המהלך הטקטי של סמסונג, צריך להסביר לרגע מעט על פטנטים. פטנט הוא בעצם הגנה טריטוריאלית, בו מדינה מסוימת מקצה לגורם כלשהו, אדם או חברה, מונופול על המצאה מסוימת, למשך תקופת זמן קצובה. כלומר, פטנט אמריקני תקף בארצות הברית, פטנט ישראלי תקף בישראל, וכולי (קיימים הסדרים בינלאומיים שעוזרים לממציאים לרשום את ההמצאה במספר מדינות). בתום תקופת ההגנה שמספק הפטנט (20 שנים במרבית המדינות), הפטנט על רכיביו עוברים לנחלת הכלל, מה שמאפשר לכל אחד אחר לעשות בו שימוש ללא צורך לשלם דמי רישיון לממציא המקורי.

הפטנט של אפל לא חידש

כדי לקבל פטנט בארצות הברית, אפל היתה צריכה לעמוד במספר תנאים (מידע מפורט תוכלו לקרוא באתר ה-USPTO), כאשר אחד המהותיים ביניהם היא הדרישה לחדשנות (novelty). דרישה זו מתייחסת לכך, שאסור שיהיה פרסום או תאור של הפטנט בפומבי במקום כלשהו. כלומר, אסור שיהיה מישהו אחר שחשב על זה כבר ופיתח את זה, אסור שיהיה פרסום קודם לזה בעיתונות ואפילו אסור לממציא לספר על זה בהרצאה בכנס מקצועי לפני שהוא מגיש את הבקשה לפטנט.

דרך הזווית הזאת בחרה סמסונג לתקוף את אפל. סמסונג טוענת, שהפטנטים שאפל טוענת שסמסונג מפרה, לא היו צריכים להתקבל מלכתחילה. אם תצליח סמסונג לשכנע את בית-המשפט, היא עשויה לגרום לא רק להפסד של אפל במשפט, אלא גם לביטול של הפטנטים של אפל. הצלחה של סמסונג גם מתורגמת להפסד משמעותי לאפל, כזה שעשוי לעלות לה הרבה מאוד כסף. זאת, משום שאפל טוענת לזכות לתמלוגים בסכומים משמעותיים מכל מכשיר שסמסונג מוכרת המנצל את הפטנטים שלה, ללא רשות. נזכיר בהקשר הזה, שמדובר בכמות מכשירים משמעותית, שכן סמסונג החל מהרבעון שעבר הפכה ליצרנית הסלולר הגדולה בעולם.

וידאו: מעבדות הפיתוח של מיצובישי מדגימות ממשק מגע עם Warcraft 3

במקביל, עלינו לזכור מדוע אפל נלחמת בשיניים נגד סמסונג. במהלך הרבעון האחרון חלה צניחה נוספת באחוזים של מכשירי הסלולר מתוצרתה של אפל מתוך סך השוק הסלולרי, ועוד יותר אם בוחנים רק את שוק הסמארטפונים. יותר ויותר אנשים רוכשים מכשירים מבוססי אנדרואיד, וחלקם רק הולך וגדל. ברקע, חשוב לזכור כי חלק מהצמיחה ברבעון האחרון מתייחס להמתנה של משתמשי אייפון רבים, אשר מחכים להכרזה הצפויה על האייפון 5 במהלך ספטמבר הקרוב.

הצלחתו המסחרית של האייפון 5 חשובה לאפל יותר מאי פעם. משתמשים רבים ציפו לראות אותו כבר לפני מספר חודשים, והופתעו לגלות במקומו את האייפון 4S. במצב שנוצר, בו משתמשי אייפון 4 רבים ממתינים לשדרג ישירות לאייפון 5 ולדלג על ה-4S, הבשורה מבית אפל חשובה להם יותר מאי פעם.

המאבק המשפטי בין שתי הענקיות מרתק את מרבית השחקניות בתחום, שממתינות לראות כיצד הוא יתפתח. במרבית המקרים בהם שתי חברות בסדר גודל שכזה יוצאות אחת כנגד השניה על הפרת פטנטים, הן אינן מגיעות להכרעה משפטית, והצדדים חותמים על הסכם בו כל אחד מספק רישיון לשני להשתמש בפטנטים שלו, או מעביר תמלוגים לפי מפתח שמקובל על שני הצדדים. עם פתיחת המערכה של סמסונג, והסיכון הרב שעובר כעת אל אפל, הלחץ על הענקית מקופרטינו גדל שבעתיים, ורק ימים יגידו האם היא תרצה להמשיך עם המשפט עד סופו, או שתגיע להסדר כלשהו עם סמסונג.

תמונה: flickr, cc-by, golanlevin

במהלך השנתיים האחרונות נדמה שקוד ה-QR, קיצור של Quick Response, מתפשט ומגיע לכל תחומי חיינו. הקוד, שהחל את חייו בתור אמצעי מעקב חלקי יצור עבור טויוטה, נדד הרחק משם, והיום ניתן להשתמש בו בדרכים מגוונות הרבה יותר.

מה זה בעצם קוד QR?

קוד ה-QR הוא קוד מכונה, אשר ממיר מידע אלפאנומרי (אותיות ומספרים) לתצוגה וויזואלית בצורת ריבוע. את התצורה המיוחדת ניתן לקרוא באמצעות תוכנות ייעודיות, למשל באמצעות אפליקציות סלולר לסמארטפון שלכם. המבנה המיוחד של הקוד מורכב ממספר אלמנטים בסיסיים, המבדילים אותו מהמראה של ברקוד דו-ממדי. אלה כוללים את ריבועי העוגן בשלוש פינות הריבוע, שמסביבן מעטפת לבנה ונוספת שחורה. ריבוע היישור מופיע ברביע הימני-תחתון של הקוד, בצורה של ריבוע קטן מוקף במסגרת לבנה (ראו תמונה).

יתר הריבועים שמסביב כוללים מידע חשוב על גרסת ההמרה לקוד, את המידע עצמו שהומר לפורמט הייחודי, ולצידו גם אלגוריתם שיחזור תוכן. למעשה, העובדה שבתוך הקוד מוטמע אלגוריתם שחזור ותיקון שגיאות היא יתרונו הגדול של קוד ה-QR על פני מתחריו (ראו תמונה השוואתית של שיטות הצפנה נוספות כאן). באמצעות האלגוריתם, גם אם חלק מהריבוע ניזוק או התלכלך, עדיין תוכלו לקרוא את המידע שהוצפן בו באמצעות תוכנת קריאה ייעודית.

וידאו: אאודי ב-QR

במהלך תחילת שנות ה-2000 החל קוד ה-QR להתפשט במדינות אמריקה הצפונית, בעיקר בתעשיית המזון. היצרנים החלו לסמן באמצעותו מוצרים ומידע חשוב עליהם, כזה שלא יכלו לקודד קודם לכן בתוך ברקוד סטנדרטי. במהלך אותן השנים, החלה גם פריחתו אל מעבר לתחומי התעשייה, כאשר יותר אנשים שומעים עליו, ובמקביל, נפוצים המכשירים המאפשרים לקרוא אותו – אנחנו מתכוונים כמובן לסמארטפונים.

עידן הסמארטפונים

באדיבות Betfair.com

בזמן שכל סמארטפון היום מצוייד במצלמה איכותית, בעלת רזולוציה גבוהה ובעת שהסמארטפונים מחליפים בכל העולם, לאט לאט, את הטלפונים הרגילים, משמעות הדבר היא שיש ליותר ויותר אנשים אפשרות לקרוא קוד QR באופן פשוט ונוח.

היום, הדרך הקלה ביותר לקרוא קוד QR היא פשוט להוריד אפליקציה. ישנו מגוון רחב של אפליקציות לשוק האנדרואידי ולשוק ה-iOS, המציעות יכולות קריאה ופענוח של ברקודים וקודי QR. משם, הדרך לתרבות פופולארית קלה. הקוד, שבעבר השתמשו בו תעשיינים לציון מידע שחשוב להם לעקוב אחריו, הפך לאמצעי פרסום קל, מהיר ומדליק. היכולת לקודד בתוכו מידע הכולל מספרים ואותיות מאפשר לאנשים למצוא מגוון שימושים חדשים לקוד הוותיק. יש כאלה שמצפינים בו קוד URL, יש כאלה שמצפינים בו מידע ודרכי התקשרות איתם ומדפיסים אותו בחלק האחורי של כרטיסי הביקור שלהם, שלא לדבר על שילוב QR על בקיני לקראת האולימפיאדה המתקיימת עתה בלונדון.

בין השימושים השונים החלו להופיע גם בישראל, במקומות בילוי רבים כרזות המפרסמות קוד QR, שמי שיסרוק אותו ויראה למוזג יוכל לקבל הנחה משמעותית, או אפילו משקה חינם. משרדי פרסום רבים החלו להבין אף הם את הפוטנציאל הגלום בקוד החכם, וחלקם החלו לשלב אותו במודעות ובשלטי חוצות. משם, הדרך לסריקה על-ידי לקוח או לקוחה פוטנציאליים קצרה.

וידאו: 37 שימושים לקוד QR בסרטון אחד

קוד ה-QR הולך ומתפשט, והציבור מוצא יותר ויותר שימושים חדשניים ומעניינים עבורו. ככל שיותר אנשים נחשפים אליו ואל הפוטנציאל שלו, אנחנו רואים יותר ויותר יישומים יצירתיים שלו. רוצים עוד דוגמאות? בבקשה!

וידאו: פרסומת ליונדאי, עם QR

שימוש בקוד QR מאפשר לגוגל לקדם פרויקטים שונים, ביניהם את פרויקט הגוגל-מפות לעסקים. באמצעות URL מתאים המוצפן בקוד ה-QR, יכולים המבקרים ומי שעובר על-פני חלון ראווה לקבל מידע מקוון בזמן אמת לגבי אותו בית העסק, וכך להחליט בצורה חכמה האם להיכנס אליו פנימה, או לדלג אל הבא בתור.

וידאו: גם גוגל מקדמת את השימוש בקוד QR

בגוגל קיימו תחרות שנועדה לבחון מי יוכל להכין קוד QR אכיל, שמורכב מרכיבים שאפשר לאכול, ועדיין שהקוד עצמו יהיה קריא על-ידי סמארטפון. בין המתמודדים, היו כאלה שניסו לעשות קוד מ-Waffles וסירופ שוקולוד, אחרים בחרו בג'לי, והיתר… כבר תראו בסרטון.

וידאו: אוכל ו-QR

באילו דוגמאות נוספות אתם נתקלתם ברשת, או בעולם האמיתי?