6648904930 מפחדים מראיונות עבודה? תאשימו את אדיסון | גיקטיים

סוכן חכם
אישי ודיסקרטי

לוח משרות ההיי-טק
והטכנולוגיה של ישראל.

רוצים לדעת על משרות חדשות שמתאימות לכם?
תנו לנו לעבוד בשבילכם.
במקום לחפש משרות, קבלו אותן למייל ראשונים.

תודה רבה,
מעכשיו הסוכן האישי שלנו עובד בשבילך. בהצלחה:)
ההרשמה בוצעה בהצלחה
*הרשמה מאשרת לנו את תנאי השימוש
אני מאשר קבלת חומר פרסומי מגיקטיים וידוע לי כי באפשרותי לבקש הסרה מרשימת התפוצה בכל עת

מפחדים מראיונות עבודה? תאשימו את אדיסון

תומס אדיסון הוא הכתובת. אם אי פעם יצאתם שטופי זיעה מראיון עבודה, וחיפשתם את מי להאשים, דעו שרבים רואים באיש שהמציא את נורת החשמל ורשם על שמו יותר מ-1,000 פטנטים, גם את האחראי להמצאת ראיון העבודה - כלי המיון שמאמלל מועמדים מזה כ-100 שנה

man interview getty images

קרדיט צלם\תמונה: Henrik Sorensen, Getty Images Israel

מאת נעמי בורנשטיין, מנהלת תוכן ב-see.V

אדיסון, מגדולי הממציאים בכל הזמנים, היה גם איש עסקים מבריק. הוא הקים את "מנלו פארק" מעבדת המחקר הראשונה לפיתוח טכנולוגי, והיה אחראי לפיתוח העסקי של ההמצאות הרבות שפותחו במעבדה. הוא זכה בתקופתו למעמד כמעט מיתי, בדומה לסטיב ג'ובס. לכן זה לא מפתיע, שצעירים רבים חיפשו את קרבתו, ורצו לעבוד עם "הקוסם ממנלו פארק", כפי שכונה. (זה לא קו הדמיון היחידי בין שני האישים. אדיסון היה כוכב על טכנולוגי, שידע לנצל את התקשורת לצרכיו, בדומה לג'ובס, שהיה לא פחות גאון שיווקי מאשר טכנולוגי). אם כן, מועמדים רבים התדפקו על דלתו בחיפוש אחר משרה, רבים מהם בוגרי קולג'ים יוקרתיים.

אדיסון חיפש דרך למיין את המועמדים האלה, ובמיוחד לסנן החוצה את כל אותם חסרי ידע בסיסי, שרצו להתקבל לעבוד בקודש הקודשים שלו. הדרך שלו הייתה לחבר שאלון דרקוני שהורכב מכ-150 שאלות, שחלקן משאירות אבק גם לשאלות היותר מופרכות שאנחנו מכירים מתהליכי המיון של חברות כמו גוגל או מיקרוסופט. למעשה, זה כלל לא יהיה מפתיע לגלות ש"מבחן אדיסון" העניק את ההשראה לשאלות כמו איך מזיזים את הר פוג'י? (מיקרוסופט) או כמה פרות יש בקנדה? (גוגל). על מנת להתקבל למשרה, צריך היה לענות נכון על 90% מהשאלות לכל הפחות. התגובות של המועמדים של אותם הימים לא היו שונות בהרבה מתגובות המועמדים של היום והן לא איחרו לבוא.

אז כמו היום

אי אז באביב 1921, דלף השאלון לתקשורת, והיה שיחת אותו אביב. האשימו את אדיסון בכך שהשאלון שלו מלא בשאלות טריווייה שאין להן דבר וחצי דבר עם הכישורים הנדרשים למשרות. בין השאר נשאלו המועמדים שאלות כמו מי היה לאונידס? מהי מהירות האור? ובאיזו עיר מייצרים את הכמות הגדולה ביותר של מכונות כביסה? אחד מ"קורבנות המבחן" צוטט בתקשורת כמי שאמר, שאדיסון צריך לזכור שלבוגרי קולג' יש תחומי עניין אחרים מ"עומק האוקיינוס". במאמר שפורסם בניו יורק טיימס תחת הכותרת "מבחן אדיסון מחולל סערה", נכתב: "קורבנות מבחן אדיסון טוענים שרק מי שהוא אנציקלופדיה מהלכת יצליח לענות על השאלות האלה". העיסוק במבחן הפך לאובססיה, התנהלו דיונים ארוכים, וגל של חיקויים ופארודיות שטף את העיתונות. כתב אחד אף צד את איינשטיין, ועל פי הדיווח, איינשטיין בכבודו ובעצמו לא ידע לענות על שאלת אדיסון בנוגע למהירות הקול. גם בנו של אדיסון, סטודנט ב-MIT, נכשל במבחן. ואם המידע הזה לא מפיל עליכם אימה, ובכל זאת מתחשק לכם להתנסות, אפשר פה לקבל טעימה ממבחן אדיסון, רק זכרו לענות כאילו אתם חיים ב-1921 (זה יכול לאתגר גם בתקופת הגוגל).

גם אם מבחן אדיסון לא בדיוק היה "ראיון העבודה הראשון", הוא בהחלט כלי המיון הראשון, שנחווה כמאיים ומלחיץ, ולא במקרה הוא עורר סערה בארה"ב של אותה תקופה. בעקבותיו, יותר ויותר חברות החלו לפתח שאלונים משלהן על מנת למיין את המועמדים לעבודה, ובהמשך – אלה התפתחו לשאלות שכולנו מכירים מראיונות העבודה של היום. חלקן שאלות לעוסות לעייפה, כמו: מה למדת מהכשלון האחרון שלך? או ציין/ני תכונות רעות וטובות שלך – שכבר מזמן איבדו את האותנטיות שלהן עבור מועמדים ומראיינים כאחד. אובדן האותנטיות בראיונות עבודה כנראה מסביר, לפחות באופן חלקי, את החזרה לבמה של השאלות האזוטריות נוסח אדיסון.

אז הבנו שאין לנו ברירה אלא לקבל את נוכחותו של ראיון העבודה בחיינו – אבל האם כלי המיון הזה אכן יעיל, או כל סבלנו לשווא?

כיום, ראיונות עבודה הם חלק אינטגרלי מחיינו. כיוון שאנחנו מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה הרבה יותר מבעבר, קרוב לוודאי שאנחנו עוברים במהלך החיים הרבה יותר ראיונות עבודה מכפי שעברו הדורות הקודמים. תעשייה שלמה התפתחה על בסיס החרדה שלנו מראיונות עבודה ותלי תילים של מילים נכתבו עם טיפים ועצות כיצד להתמודד אתם. לאור זאת, אפשר היה להניח שזה הכלי היעיל ביותר לניבוי הצלחה במקום עבודה, אבל כפי שמראה המחקר בנושא, זה לא תמיד נכון.

המחקר בתחום הראה באופן ברור, כי ראיונות עבודה בלתי מובנים (ראיון בצורתו הקלאסית: קצר, מתנהל על ידי שיחה חופשית ומכיל שאלות שלרוב לא נקבעו מראש אלא עולות במהלך הראיון) הם לא יותר טובים מהטלת מטבע מבחינת היכולת שלהם לנבא הצלחה במקום עבודה. ועוד פרט מידע מעניין: פסיכופתים מצליחים יפה מאוד בראיונות עבודה, אבל ממש לא בטוח שמקום העבודה יצא נשכר מעבודתם לאורך זמן.

יחד עם זאת, ראיונות מובנים, ובמיוחד ראיונות התנהגותיים, המתבססים על ההנחה שהתנהגות עבר חוזה התנהגות עתידית, כן הוכחו כבעלי יכולת ניבוי של הצלחה במקום עבודה. בראיון התנהגותי, המראיין שואל את המועמד כיצד התנהג בעבר בסיטואציות שהן מקבילות או דומות לאתגרים הצפויים לו בעבודתו העתידית. הוא אינו מתעניין ואינו שואל אותו או אותה איך הם מתנהגים באופן כללי בסיטואציות דומות או בסיטואציות היפותטיות, אלא מבקש דוגמאות ספציפיות לכיצד הוא או היא נהגו בעבר בסיטואציה קונקרטית. על פי המחקר העשיר בתחום, ראיונות מסוג זה הם כלי מיון יעיל.

"השאלות האלה לא תורמות דבר ורק עוזרות למראיין להרגיש חכם יותר" לזלו בוק

למסקנה דומה בנוגע לראיונות התנהגותיים הגיע גם לזלו בוק (Laszlo Bock), סגן נשיא בכיר למשאבי אנוש בגוגל, שסיפר בראיון שנערך לפני כשלוש שנים, כי לאחר ניתוח של עשרות אלפי ראיונות שהתבצעו בחברה, והשוואה בינם לביצועים בפועל של המגוייסים, הראיון ההתנהגותי המובנה התגלה ככלי מיון מצויין ובעל תוקף ניבוי גבוה. לעומת זאת, עלה כי השימוש בשאלות האזוטריות והמכשילות נוסח אדיסון (הנה דוגמה נוספת: כמה כדורי גולף אפשר להכניס לאוטובוס?) הוכח כבזבוז משווע של זמן. "הן לא תורמות דבר ורק עוזרות למראיין להרגיש חכם יותר" אמר לזלו.

בצד ההתקדמות במחקר, וההבנה כיצד יש להשתמש בראיון עבודה ככלי מיון אפקטיבי (גם אם לא תמיד הדבר מיושם בפועל), חלו בתהליכי המיון שינויים דרמטיים בעשור האחרון. לדברי ירדן סבג, ראש צוות גיוס בחברת see.V, ראיונות בסקייפ הפכו לחלק אינטגרלי ממציאות התעסוקה העכשווית. כמו כן, השקיפות היא הרבה יותר גדולה, ולמראיינים יש מקורות מידע נוספים על קורות החיים. "הם פונים לממליצים בלתי פורמליים, זה יכול להיות מישהו ששירת עם המועמד בצבא, או עבד אתו בחברה אחרת לפני 3 שנים. מעבר לכך, הם יכולים בחיפוש פשוט בגוגל לגלות מה המועמדים עשו בסוף השבוע האחרון או איך בילו את הקיץ. הפרופילים ברשתות החברתיות, הם סוג של רזומה חי שמתעדכן באופן יומיומי", היא אומרת.

האם נקיים ראיון עבודה באמצעות הולוגרמה, או שמא "פנים אל מסך" ידחוק החוצה את "פנים אל פנים", וראיון עבודה ישנה צורה למשחק?

סימולציות התעסוקה כבר פה, והן הופכות לפופולאריות בקרב חברות הייטק. במובן מסוים, זהו גלגול נוסף של הראיון ההתנהגותי. רק שבמקום לבקש מהמועמד/ת להיזכר כיצד נהג בסיטואציה ספציפית בעבר, מציבים אותו בזמן הווה מול מסך מחשב והוא משחק במשחק אשר מדמה סיטואציה אמיתית בעבודה העתידית. אם הוא ניצח במשחק – הוא מקבל את העבודה, ואם לא, המשחק נגמר. לא נותר אלא לתהות האם יבוא יום שבו משחקים מסוג זה ידחקו החוצה לגמרי את הראיונות המסורתיים של פנים אל פנים. באופן דומה, ראיונות עבודה מרחוק הם כבר תופעה נפוצה, ואפשר כבר לדמיין בקלות, ולא רק בזכות מלחמת הכוכבים, כיצד בעתיד אנחנו נשתמש בטכנולוגיית ההולוגרמה כדי להתראיין, בדיוק כפי שעשה ג'וליאן אסאנג', מייסד ויקיליקס.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "מפחדים מראיונות עבודה? תאשימו את אדיסון"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Ben
Guest

נראה לי שהכתבה הזאת יכולה להיות מבחן לבדיקת בעיות קשב וריכוז מרוב שהיא ארוכה…

Dover
Guest

צודק. כתבות צריכות להיות באורך של פרסומים בטוייטר. העיקר להיות כמה שפחות אינפורמטיביות ולפנות אל קהל יעד קצר רוח שלא באמת מתעניין בכתבה אלא מחפש לשרוף זמן בין מעיכת סוכריות במסך לבין צילום עצמי ככלב בסנפצ'אט.

wpDiscuz

תגיות לכתבה: