7 כללי זהב בדרך לפיתוח והשקת מוצר הבטא שלכם

בדרך להשקת מוצר הבטא, הנה כמה דגשים שחשוב מאוד שתשימו לב אליהם

קרדיט צלם\תמונה: gmutlu, Getty Images Israel 

מאת קרן המר, יועצת בתחום אסטרטגית מוצר

יש לכם רעיון מרתק, גייסתם את הצוות הנכון ואולי אפילו הצלחתם לגייס השקעת סיד. המשימה הראשונה שלכם היא להגיע למוצר בטא – מוצר ראשוני אותו ניתן להשיק ובעזרתו להתחיל לבנות את מאגר הלקוחות. זוהי נקודת הזינוק המשמעותית לכל מוצר ולכן באופן טבעי זוהי גם הנקודה בה הרבה מאוד מוצרים נכשלים. אז איך משפרים את סיכויי ההצלחה ונמנעים מטעויות?

הנה מספר טיפים שכל יזם צריך להכיר:

1. 'רזה' (LEAN) היא לא מילת קסם

בעולם ה-AGILE של היום המילה השגורה בפני כל יזם היא LEAN, שמקורה מתורת הסטארטאפים 'LEAN STARTUP' של אריק רייס. מאז שהספר הוצג בשנת 2008 כל עולם הטכנולוגיה אחוז בדיבוק ה-LEAN ומציאת ה-MVP המדויק והנכון. מציאת MVP מתאים הוא לא עיניין של מה בכך ומדובר בתורה בפני עצמה עליה לא ארחיב במסגרת המאמר הנוכחי. אך עם זאת, בהגיעכם להגדיר MVP העקרון המנחה הוא כי יש להימנע מכניסה לתהליך בניית 'פילים לבנים' שעשויים להשאיר את היזם ללא מימון וללא מוצר. מאידך, חשוב לשם לב שהמוצר הראשוני אותו תוציאו לאוויר העולם לא יהיה רזה מידי. אם ניקח לדוגמה אפליקציית מובייל, הרי שברגע שהיא תעלה לחנות האפליקציות היא תעמוד בשורה אחת עם אפליקציות בשלות יותר אשר יציעו למשתמשים שלכם חווית משתמש וערך. חשוב לשים לב שהמוצר אותו תשיקו ייתן למשתמש מצד אחד ערך משמעותי ומצד שני חווית משתמש לא פחות ממצויינת.

חשוב לשמור על עיקרון ה-20/80, הידוע גם כעיקרון הפארטו, מה הם רכיבי המוצר המהווים כ-20% שיתנו למשתמשים שלכם מענה ב-80% מהמקרים ואת אותם 20% ללטש לידי שלמות.

2. המפתח להצלחה הוא ניהול של סדרי עדיפויות

עם ההתקדמות לעבר המוצר המוגמר יש תחושה שרשימת המשימות רק מתארכת ובלי שתשימו לב תטבעו בים של עניינים פתוחים. תהיה לכן, לעיתים, תחושה כאילו ההשקה רק הולכת ומתרחקת והמוצר אף פעם לא יהיה מוגמר. זה זמן טוב להיזכר בעקרון ה-80/20. תשאלו את עצמכם, האם המשימה תורמת להשלמת חלק במוצר השייך לקבוצת ה-80 או קבוצת ה-20? אם התשובה היא 'קבוצת ה-80' תתעדפו נמוך ברשימת המשימות. חשוב כל הזמן לתעדף את המשימות בהתאם למידת החשיבות שלהם לחוויית המוצר העיקרית. אין טעם להתעכב על משימות שעשויות לעכב אתכם ולגרום לכם לצאת מהפוקוס.

3. מועדון ה-F&F לא תמיד אוביקטיבי

מועדון ה-friends and family (קרי F&F) הוא הקהל הראשון אליו, כנראה, תחשפו את המוצר שלכם. סביר להניח שבשלב הראשון תחפשו לקבל מהם פידבקים ולשמוע הערות והארות. קחו את הביקורת הזאת, אוהדת ככל שתהיה, בערבון מוגבל לא רק בגלל המחסור באוביקטיביות אלא גם בגלל הפער התרבותי. אם אתם מכוונים את המוצר שלכם לקהל אמריקאי, לדוגמה, הרי שחבריכם הישראלים אומנם יכולים מאוד לאהוב את המוצר אבל לא תמיד ידעו לחזות כיצד משתמש אמריקאי ינהל אינטראקציה איתו. כך למשל, בעוד המשתמש הישראלי אוהב להישאר מעודכן בזמן אמת על המתרחש וסביר להניח שיעדיף לקבל Push notifications מאפליקציות בהן הוא משתמש על בסיס יומיומי הרי שהמשתמש האמריקאי הממוצע כנראה יראה זאת כחדירה לפרטיות ויסיר אפליקציות שישלחו יותר מידי notifications.

חשוב כבר בשלב הפיילוט, ואולי אפילו לפני, לתת לקהל היעד אליו אתם מכוונים את המוצר להתנסות בו ולקבל ממנו פידבק. אם אתם פונים לקהל נשי תנו לנשים לעשות שימוש במוצר, אם אתם פונים לעובדי הייטק באנגליה מצאו את אותם עובדי ההייטק שירצו לעשות שימוש במוצר וקבלו מהם חוות דעת.

4. אל תמציאו את הגלגל

ליזמים בראשית דרכם יש נטיה לנסות ולהגדיר חווית משתמש חדשנית וייחודית רק להם כמעין אמצעי להשאיר את חותמם על העולם הטכנולוגי. אתם לא סטיב ג'ובס, לפחות לא כרגע. אם יש לכם מוצר חדש ולא מוכר בשוק רצוי שתתמקדו במה שהמשתמש שלכם מכיר ותציעו לו חווית משתמש מוכרת.

אחת התכנות האנושיות ביותר היא הכמיהה שלנו לשהות בסביבה מוכרת וידועה. אם ניתן למשתמש סביבה אותה יצטרך ללמוד בה תהליכים שאותם לא יוכל לחזות מראש ואייקונים שלא מסמלים לו כלום, המשתמש ינטוש את המוצר לפני שתצליחו להגיד "בזינגה".

לכן, כשמדובר בחוויית משתמש רצוי לשמור על כמה כללי אצבע:

  • השתמשו באייקונים מוכרים בתעשייה, לדוגמא: אייקון של אפרכסת לנצח יעורר אסוציאציה של אפשרות חיוג למשתמש. למרות שרוב דור ה-Z מעולם לא ראה אפרכסת שכזו בחיים האמיתיים.
  • מיקרו-קופי חייב להיות ברור וכזה שעשו בו שימוש באתרים דומים. לדוגמא: שדות שם משתמש וסיסמא במסך Login רצוי שיוצגו כ-"שם משתמש" ו"סיסמא" ולא "שם הסמוראי" ו"מפתח הקסמים", עד כמה שזה נשמע כאילו זה יתן נופך יצירתי למוצר.
  • מידע או פיצ'ר שלא מיועד לשימושו המיידי של המשתמש אפשר להחביא ב-footer או בתפריט. אין צורך להציג כלים או מידע שאינו נחוץ על מנת לא לבלבל את המשתמש ולהכווין אותו לפעולה הרצויה לנו.
  • למיקומו של פיצ'ר יש משמעות: כלי עבודה תמיד יוצגו במקום בולט או בתחתית המסך (אם מדובר במובייל) כאשר מידע נוסף יוצג ב-header או מוחבא בתוך התפריט. כך לדוגמא הלוגו תמיד יוצג למעלה מצד שמאל (עבור LTR) והאייקון של התפריט תמיד מצידו הנגדי. אם תחליפו את המיקומים המשתמש שלכם יאבד אוריינטציה וימנע מלחזור להשתמש במוצר.

5. תכננו קדימה אבל לא יותר מידי

יזמים מטבעם הם אנשי חזון מלאי רעיונות ובעלי קריאטיביות מתפרצת. יש לכם מוצר טוב, הגדרתם MVP, עצרו – זה טוב שיש לכם רעיונות אבל חכו, השיקו את המוצר, קבלו פידבק ואז תחליטו איך מתקדמים לשלב הבא. לפעמים יש לנו תחושה שאנחנו יודעים בדיוק איך המוצר שלנו יתקבל אצל הלקוחות הפוטנציאליים הרי עשינו סקרי שוק, בדיקות התכנות ואפילו הפצנו פיילוט. בפועל בבואנו להשיק את המוצר לשימוש מסחרי נגלה כי המציאות שונה. בשבוע הראשון להשקה, אחרי שפתחתם את בקבוקי השמפניה, רצוי להתפנות לבדוק את תגובות הקהל. אם מדובר במוצר B2C בדקו את הסטטיסטיקות שלכם, אם מדובר במוצר B2B אז פנו לכם זמן לשבת עם הלקוחות המשלמים ולשמוע מהם איך הם מתארים את החוויה. אל תנסו להכין תוכניות לשנתיים הקרובות ואפילו לא לרבעון הבא. תפרידו בין הסיפור שמכרתם למשקיע במסגרת התוכנית העסקית לבין מה שקורה בפועל. תכינו רשימה של כיווני התפתחות אפשריים ואל תתאהבו בשום רעיון – סוד הקסם של סטארטאפ מוצלח הוא בלעשות שינוי כיוון ולנוע עם המוצר אל כיוון משב הרוח.

6. אל תזלזל בפיצ'רים התומכים בגיוס משתמשים חדשים למוצר

במסגרת הגדרת ה-MVP רבים מהיזמים מחליטים לוותר על פיצ'רים תומכים לתהליך ה-User Acquisition. כאשר מדובר במוצרי B2B או לחילופין מוצרים שתהליך ההרשמה למוצר נעשית בליווי נציג מכירות פיזי אז תהליכי רישום או הזמנה והפצה למשתמשים חדשים יכולים לשבת בכיסא טייס המשנה. לעומת זאת, אם המוצר הוא מוצר B2C אשר מגייס משתמשים חדשים באמצעות ערוצי וראליות כאלו ואחרים לדוגמא: 'חבר מזמין חבר', קידום בחנויות האפליקציות או פרסום במדיה, הרי שחוק ה-80/20 לא תקף על פיצ'רים התומכים בתהליכי ההרשמה וההפצה. מדובר בפיצ'רים של הרשמה למערכת, טפסי הזמנת חבר ואפילו עמודי נחיתה המובילים לדפים ספציפיים באפליקציה (deep links). כל אלו צריכים להיות מגוהצים למשעי כאשר חייבים להקפיד על תהליכים פשוטים וברורים למשתמש על מנת לא לאבד אותו בדרך. אתם יכולים לראות בפיצ'רים אלו מעין חלון הראווה של המוצר אותו אתם מציגים למשתמש. אם חלון הראווה מסורבל או לא מושך הרי שהמשתמש לא יכנס לחנות.

7. תמיכה היא שם המשחק

במוצרי B2B או מוצרים פיזיים (לדוג' מוצרי IoT) הרי שערוצי התמיכה הם חלק חשוב שאין כמוהו. תארו לכם שרכשתם במיטב כספיכם מוצר או רישיון לשימוש במוצר אשר התקנתם ולא הצלחתם להתחיל את השימוש בו. ערוצי התמיכה כמו צ'אט, אימייל ואפילו טלפון הם חשובים לתהליכי ההתקשרות הראשונית של המשתמש עם המוצר שלכם ועל כן גם הם לא נכנסים בחוק ה-80/20. שימו לב כי במוצרים מסוג זה לערוצי התמיכה השונים תפקיד נוסף והוא איסוף פידבק ראשוני על המוצר. שימו לב כי הלקוחות שלכם כנראה לא יחפשו את האימייל שלכם על מנת לספר לכם איך הייתה החוויה הראשונית שלהם אלא כנראה ידברו עם נציג השירות. לפני השקת מוצר הבטא חשוב מאוד כי ערוצי התמיכה יהיו מחוברים אל אנשי המוצר.

כתב אורח

אנחנו מארחים מפעם לפעם כותבים טכנולוגים אורחים, המפרסמים כתבות בתחומי התמחות שלהם. במידה ואתם מעוניינים לפרסם פוסט בשמכם, פנו אלינו באמצעות טופס יצירת קשר באתר.

הגב

2 Comments on "7 כללי זהב בדרך לפיתוח והשקת מוצר הבטא שלכם"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
Asaf Shelly
Guest

יפה.
אולי המסר הוא דווקא למשקיעים. קודם כל בודקים מי איש המוצר בצוות כי הוא הגורם הקריטי בשלב הראשון של החברה.

יוני
Guest

יש דבר אחד שאני לא יודע איך הוא נכנס לתמונה. נניח שאני עושה תכנת ניווט עם וחושב על פיצ'ר שאין לאף אחד אחר. הפיצ'ר לא נכנס ל-20% אבל אם אני לא אפתח אותו, לא יהיה הבדל בין התכנה שלי לבין תכנה אחרת

wpDiscuz

תגיות לכתבה: