2014 בהייטק הישראלי: היקף הגיוסים בהנפקות זינק ב-2 מיליארד דולר

חברות הטכנולוגיה הישראליות יצאו להנפקות בורסאיות בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, דבר שהפך את 2014 לאחת משנות האקזיטים החזקות בעשור האחרון, פחות סטארטאפים ישראליים נרכשו השנה, ענף הסייבר מראה סימני בועה והסינים כבר כאן, אבל עדיין לא בגדול

shutterstock stock market

מאת מאיר אורבך ואסף גלעד, כלכליסט.

בשנת 2014 נמכרו 58 חברות הייטק ישראליות בסכום כולל של 5 מיליארד דולר – כך בהתבסס על מאגר המידע של חברת המחקר IVC. הגדולה שבהן היא חברת המסרים המיידיים וייבר, שנמכרה לרקוטן היפנית תמורת 900 מיליון דולר.

מדובר בירידה של 20% לעומת הנתון המקביל בשנה שעברה, אז עמד סך הרכישות על 72 סטארטאפים ישראליים שנמכרו ב-6.3 מיליארד דולר, במידה רבה בזכות עסקת גוגל-ווייז. עם זאת, השנה גייסו החברות הישראליות 2.3 מיליארד דולר בהנפקות, לעומת 300 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה. היקף האקזיטים המשוקלל ל־2014, 7.3 מיליארד דולר, הופך את השנה הנוכחית לשלישית בטיבה מבחינה זו בעשור האחרון.

סכומי ההנפקות הגבוהים נובעים בעיקר מארבע חברות גדולות שיצאו השנה לנאסד"ק ולבורסת ניו יורק: סייבר ארק העוסקת בתחום האבטחה, מובילאיי המתריעה בפני תאונות דרכים, ורוניס המפתחת טכנולוגיית גישה לקבצים ארגוניים, ובורדרפרי הפועלת בתחום המסחר האלקטרוני. מבין 14 החברות הישראליות הנוספות שהונפקו, עשר מגיעות מתחומי מדעי החיים.

"החברות שיצאו השנה לנאסד"ק לא רבות, אך מספר הממתינות להנפקה גדל מאוד, ובשנה הבאה המספרים צפויים להיות משמעותיים יותר", טוען עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה בפירמת KPMG סומך חייקין. סלע אינו מתייחס לזהותן של החברות שצפויות להנפיק, אך זה לא סוד שאאוטבריין, איירון סורס, פיוניר, סולאראדג' ואחרות מחממות מנועים לקראת יציאה לבורסה בשנה הבאה.

עד כמה היו ההנפקות בשנה האחרונה טובות למשקיעים? הדבר תלוי כנראה בחברות עצמן ולא בתחומים שבהם הן פועלות. חברת אבטחת המידע המבטיחה ורוניס הידרדרה לכ-27% מתחת למחיר ההנפקה שלה ונסחרת בשווי של 786 מיליון דולר. לעומתה סייבר ארק דווקא עלתה ב־40% מעל מחיר ההנפקה, וכיום שווה 1.27 מיליארד דולר.

אקזיטים

הישראליות נמכרות מהר

מחקר של VentureSource מבית הוול סטריט ג'ורנל מספק הוכחה משכנעת לטענה שנשמעת בעולם ההייטק כבר זמן רב – הישראלים ממהרים למכור את הסטארטאפים שלהם. המחקר מדד את הזמן החציוני שחלף מההשקעה הראשונה בסטארטאפ להחלטה לצאת לאקזיט, ומצא כי בקרב חברות ישראליות פרק זמן זה עומד על 3.9 שנים. לשם השוואה, בגרמניה הוא עומד על 4 שנים, בבריטניה על 6.4, בצרפת על 6.6, ובשבדיה הסטארטאפיסטים מחכים 9 שנים לפני המכירה. הנתונים מתייחסים לחברות שנמכרו ברבעון השלישי של השנה.

הנתונים חושפים עוד שקצב המכירה של חברות ישראליות רק הולך ועולה: אם ב-2009 גיל הסטארטאפ החציוני עמד על 8.6 שנים, בשנת 2013 הוא כבר ירד ל-5.5, בדרך ל-3.9 השנה. בצרפת המגמה הפוכה בדיוק: פרק הזמן החציוני ליציאה לאקזיט עמד ב-2009 על 4.7 שנים בלבד, וכיום הוא ארוך בכשנתיים.

למרות הבהילות, חברות הסטארטאפ הצעירות הישראליות הניבו למשקיעים החזר גבוה יותר מאשר מקבילותיהן האירופיות: ההחזר החציוני ברבעון השלישי עמד על פי 6.2 מהיקף ההשקעה, לעומת פי 2.5 בלבד בקרב החברות הגרמניות ופי 3.8 בחברות צרפתיות. הסכום החציוני שבו נמכרה חברה ישראלית עמד על 34 מיליון דולר, בעוד שתמורת חברה צרפתית שילמו הרוכשות סכום חציוני של 28.3 מיליון דולר, ותמורת חברה גרמנית הן נאלצו להיפרד מ-15 מיליון דולר בלבד.

אם בישראל הממשלה והציבור רואים את האקזיטים כתופעה חיובית למדי, הרי שבצרפת המצב הפוך: למרות העלייה באורך החיים של הסטארטאפים הצרפתיים, הממשלה בפריז מודאגת מכך שחברות רבות בוחרות לפעול מארה"ב או להירכש בידי חברות אמריקאיות. "המילה האנגלית ליזם (Entrepreneur) נגנבה מאיתנו", אמר החודש שר הכלכלה הצרפתי עמנואל מקרון, "עלינו להחזיר את רוח היוזמה". חומר למחשבה עבור יזמי הסטארטאפ הישראלים שממהרים למכור את חברותיהם.

מדעי החיים

הנס הרפואי עומד להסתיים בשנה הבאה

בלי יותר מדי משקיעים, עם מוחות ויצירתיות שמגיעה בעיקר מהאקדמיה, ענף מדעי החיים בישראל מייצר שנה אחר שנה אקזיטים וחברות מהשורה הראשונה. ב-2014 שמונה חברות מדעי חיים ישראליות בשלבים שונים ניצלו את השער הפתוח של נאסד"ק ומיהרו להנפיק שם.

מבחינת רובן זה היה קרש הצלה, על רקע מיעוט הקרנות המשקיעות בתחום בישראל: "ההנפקות אינן אקזיט אלא דרך שבה חברות רבות מממנות את עצמן", אמר רן נוסבאום, שותף בפונטיפקס, אחת משתי הקרנות הבולטות בהשקעה במדעי החיים (השנייה היא אורבימד ישראל). קרנות נוספות שהיו פעילות בענף בעבר דוגמת מדיקה, ויטהלייף וגיזה כבר אינן משקיעות באופן אקטיבי. "שוק ההון הישראלי הפך פחות סובלני לחברות מדעי החיים", אמר נוסבאום, ומנמק זאת בכך שמשקיעים רבים נכוו בעבר מהשקעה בחברות שהנפיקו בטרם עת, וכן במחסור במידע אנליטי על החברות השונות.

קרן אור נוספת שאפיינה את 2014, לצד ההנפקות בנאסד"ק, היתה הכניסה המסיבית של הקרנות התאגידיות הזרות. טקדה היפנית שותפה בארץ לחממה של חברת אורבימד, נוברטיס השקיעה בביוליין, רוש חברה לפונטיפקס בהשקעות רבות, ומרק סרונו הקימה אף היא חממה בארץ. חיזוק חשוב נוסף היה הקמת חברות השקעה הפועלות מטעם חברות המסחור באוניברסיטאות. בתל אביב הקימה חברת רמות קרן בהיקף של 23 מיליון דולר המיועדת להשקעה בטכנולוגיות שיוצאות מהאוניברסיטה; אינטגרה הולדינגס, חברת מסחור ידע של יישום מהאוניברסיטה העברית, גייסה 3 מיליון דולר מתאגיד סיני להשקעה במדעי החיים. מגמות אלה אפשרו לענף מדעי החיים הישראלי לעבור שנה לא רעה בכלל.

ב-2015, לפי התחזית, הנס הרפואי הזה צפוי להסתיים. טרנד מדעי החיים בשוק ההון האמריקאי כבר מאחורינו, וההערכות הן שהוא יתקשה לקלוט הנפקות נוספות מהענף. כמו כן, פרט לפיטנגו אין קרנות ישראליות המתכננות השקעות חדשות בתחום זה. בחברות בונים על הקרנות התאגידיות ועל משקיעים דוגמת מורי ארקין כדי שיספקו להן חמצן בשנה הבאה.

ההשקעות מסין

בהייטק, הענק הסיני רק התחיל להתעורר

חברות סיניות השקיעו השנה עשרות מיליוני דולרים לכל הפחות בחברות הייטק ישראליות – כך העריך אהרון מנקובסקי, שותף-מנהל בקרן פיטנגו, ואחד משותפי ההון סיכון הפעילים ביותר מול חברות סיניות מקרב הקרנות הישראליות. "אנחנו נמצאים רק בראשיתו של הגל ולא בשיאו", טוען מנקובסקי.

ההשקעות הסיניות בהייטק הישראלי נחלקות לשני מישורים מרכזיים: השקעה בקרנות הון סיכון מקומיות, דוגמת הקרן השישית של פיטנגו, הקרן הרביעית של כרמל והקרן החדשה של ורטקס; והשקעה ישירה בחברות. ענקית הביטוח הסינית פינג אן השקיעה בשש חברות מקומיות, וכיום יש לה קרן של 100 מיליון דולר המיועדת להשקעות בישראל. באידו, "גוגל הסינית", הכריזה במהלך השנה על השקעה ראשונה בחברה ישראלית – 3 מיליון דולר ב-Pixellot המפתחת טכנולוגיות צילום. גם עליבאבא, ענקית המסחר הסינית שערכה השנה את ההנפקה הגדולה בהיסטוריה בניו יורק, כבר השקיעה בשתי חברות ישראליות-אמריקאיות.

"כיום אין עדיין מספיק חברות ישראליות שרואות בסין את היעד שלהן", אמר מנקובסקי. למרות החששות מהמשטר הסיני, הוא אומר כי מדובר ב"שחקניות גלובליות שמחפשות שווקים גלובליים. הן רואות בישראל שוק שבו מכבדים אותן ונותנים להן חופש, בשונה מהשוק האמריקאי שבו הן אינן מרגישות רצויות. הסינים מנסים בישראל את מה שהאמריקאים עשו, רק הרבה יותר מהר. הם מנסים לסגור את הפער".

כיום כמעט אין מרכזי פיתוח של חברות סיניות בישראל: חואווי, המוכרת בעיקר בזכות הסמארטפונים שהיא מייצרת, פועלת בארץ דרך חברת טוגה נטוורקס. בתחום מדעי החיים רכשה פוסום את אלמה לייזרס, והקימה על בסיס רכישה זו מרכז פיתוח מקומי. "אנחנו עדיין לא רואים כאן ריכוז של מרכזי פיתוח סיניים, כמו שיש לאמריקאים", מציין מנקובסקי, "עם זאת, אני מעריך שבתוך עשור שליש ממרכזי הפיתוח בישראל יהיו של חברות מסין".

סייבר ואבטחת מידע

הרבה רעש, מעט חידושים

האקרים (כנראה) מצפון קוריאה פרצו לשרתי חטיבת הבידור של סוני, פורצים אנונימיים חדרו למערכות רשתות הקמעונאות טארגט והום דיפו, ופרטיהם של 145 מיליון משתמשים באיביי נגנבו. כל ידיעה כזו שהופיעה בתקשורת הביאה מנהלים בכירים בתאגיד אמריקאי לתהות אם הארגון שלהם מוגן מספיק ואם הם השקיעו מספיק בכל הנוגע לסייבר.

שאלות אלו הביאו את חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום להפוך ללהיט החם של שנת 2014. אאורטו הישראלית נמכרה ב-200 מיליון דולר למיקרוסופט, לאחר שגייסה 11 מיליון דולר בלבד; פורטר גייסה 15 מיליון דולר מסקויה ו-NEA, סנטינל לאבס גייסה 12 מיליון דולר, גארדי קור גייסה 11 מיליון ועוד. מנגד, בכירים בתחום מתריעים על עומס חברות קטנות ומחסור בפתרונות אמיתיים.

עורך הדין ניצן הירש-פלק, הפעיל בזירת ההייטק, מזהה בתחום בועה. "אתה זורק אבן ופוגע בחברת סייבר. קל מדי לגייס בתחום הזה עכשיו", אמר ל"כלכליסט". "חברות עם רעיונות שחלקם הזויים מגייסות בקלות, ולא בטוח שלכולן יש זכות קיום. קרנות הון סיכון רבות שגייסו כספים נזקקות לחברות סייבר בפורטפוליו שלהן כדי להרשים את המשקיעים".

"הפריצה לסוני לא לימדה אותנו שום דבר חדש, ואם היא זו שפתחה את עיניו של מנהל אבטחה כלשהו, עדיף שיחפש לעצמו עבודה אחרת", הוסיף מיקי בודאי, מייסד חברת טראסטיר שנמכרה ל-IBM ב-2013 תמורת 650 מיליון דולר. "שנת 2014 התאפיינה במגוון רחב של פתרונות יצירתיים מחברות סייבר שונות, אבל כולם בגדר תוספות לשכבות האבטחה של הארגון. לא התרחשה במהלך השנה שום פריצת דרך משמעותית מבחינה טכנולוגית בענף הזה. כתוצאה מכך ארגונים עומדים בפני היצע בלתי מוגבל של טכנולוגיות הדומות זו לזו, מה שמגביר את הבלבול, מאט את תהליכי הקנייה ומגביר את התחרות".

2015 לא צפויה להיות שונה משמעותית בהקשר זה. אנו צפויים לראות בה קצב מוגבר של רכישות בתחום, וחברות גדולות שיעדיפו לרכוש טכנולוגיות מאשר לפתח בעצמן. הרכישה של מיקרוסופט בישראל היתה, על פי הערכות, רק הסנונית הראשונה.

פורסם לראשונה בכלכליסט.

לקריאה נוספת

קרדיט תמונה: stock market wall via shutterstock 

כלכליסט

אתר החדשות הכלכלי המוביל בישראל. באתר מתפרסמות כל חדשות הכלכלה בארץ ובעולם, בורסה, טכנולוגיה, IT, נדל"ן, משפט ושיווק.

הגב

Be the First to Comment!

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
wpDiscuz

תגיות לכתבה: