מיליון שבבים מחקים רק אחוז אחד מהמוח האנושי

כחלק מפרויקט ייחודי בשם 'פרויקט המוח האנושי' בונים מדענים מכונה שתחקה את פעילויות המוח ותסייע בהבנתם למטרות שונות, כמו גם תאפשר רובטיקה מורכבת יותר בעתיד. הבעיה: המוח האנושי פשוט מורכב מדי

brain-cpu

הפוסט נכתב על ידי ג'ניפר היקס.

בחודש שעבר, פרויקט המוח האנושי יצא לדרך של 10 שנים, במחקר ששואף להבין את המוח שלנו קצת יותר. זה נחשב לאחד הפרויקטים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח בעולם.

כחלק מהפרויקט, פרופסור להנדסת מחשבים מאוניברסיטת מנצ'סטר, סטיב פרבר, תהה כיצד יוכל לעשות שימוש בשבבי מעבדים, שמרכיבים את רוב הסמארטפונים שלנו, בפרויקט המוח.

פרופ' פרבר לא סתם מפריח השערות באוויר לגבי האפשרויות שטמונות בשבבים, הוא למעשה ממציא שותף של שבב ה-ARM יחד עם סופי וילסון, שמשמשים בבערך 10 מיליארד מכשירים ברחבי העולם.

זו הנקודה שכל הסיפור מתחיל להישמע קצת כמו סצנה מסרטי המטריקס.

פרבר עובד על פרויקט שעונה לשם פרויקט ספיניקר (SpiNNaker), שהוא מעין ראשי תיבות לבניית רשת עצבית. הפרויקט הוא חלק ממחקר כולל אודות טכנולוגיות עיבוד מידע (APT) באוניברסיטת מנצ'סטר ופרויקט המוח האנושי שהוזכר לעיל.

"ספיניקר" הוא ארכיטקטורת מחשב חדשה בהשראת המוח האנושי, שבעקבותיה יצרו את מכונת הספיניקר, פלטפורמת מחשב שמורכת ממיליון שבבי מעבד מסוג ARM. מכונת הספיניקר עתידה לסייע בשלושה שדות מחקר – רובוטיקה, מדעי המחשב ומדעי המוח.
דוגמא מצוינת למכונת הספיניקר היא הרובוט שבסרטון. כאן, שבבי הספיניקר מדמים רשת עצבית, כך שהם מעבדים נתונים מ"רשתיות" הסיליקון, באותה הצורה שהיו עושים זאת הנוירונים שבמוח.

הלוח על גבו של הרובוט הוא לוח ספיניקר. הוא מורכב מ-48 שבבים שפותחו על ידי פרופ' פרבר וקבוצת ה-APT. הרובוט עצמו פותח על ידי פרופ' יורג קונרט באוניברסיטה הטכנית של מינכן.

עיני הרובוט הן "רשתיות סיליקון", והוא תוכנן כך שיזהה שתי צורות – 'x' ו'+'. כשהוא מזהה אחת משתי הצורות הללו הוא מבצע אחת משתי פעולות: עבור '+' הרובוט מתקדם קדימה לעבר הצורה, ועבור 'x' הרובוט נסוג.

סרטון הוידאו מדגים כיצד הרובוט מתומרן על ידי חתיכת נייר, פשוט על ידי סיבובה רבע סיבוב בכל פעם, מה שמשנה את הצורה שנקראת על ידו מ'+' ל-'x' ובחזרה.

"מכונת הספיניקר" תשלב מיליון שבבי ARM כליבה, אבל המוח האנושי הרבה יותר מורכב מזה. כנראה שנצליח להגיע רק ל-1% מהטווח שמסוגל לו המוח באמצעות מיליון שבבים", אומר פרבר. "אנו מקווים שבהמשך הדרך המחקר והממצאים שלו יוכלו לספק תובנות חדשות לחברות תרופות, לסייע להם לפתח תרופות טובות יותר עבור מחלות ראש או הפרעות מנטליות".

למשל, מחלת האלצהיימר היא הגורם השישי הנפוץ ביותר למוות בארצות הברית. בשנת 2013 המחלה תעלה לקופת ארה"ב 203 מיליארד דולר, והמספר הזה צפוי לעלות ל-1.2 טריליון דולר עד לשנת 2050.

מר פרבר וגב' ווילסון קיבלו לאחרונה את פרס החדשנות של 'The Economist' בקטגוריית הטלקום עבור מעבדי ה-ARM.

הפוסט פורסם במקור באתר פורבס ישראל

פוסטים נוספים מפורבס ישראל:

בסכנת הכחדה: האם הטאבלטים והאפליקציות יעלימו מחיינו את המחשבים האישיים והדפדפנים?

יש לכם הודעה חדשה מהמקרר: על מוצרי החשמל החכמים שהולכים לכבוש את המטבח שלכם

קרדיט תמונה: Shutterstock / CPU embedded in brain

פורבס ישראל

הגב

4 Comments on "מיליון שבבים מחקים רק אחוז אחד מהמוח האנושי"

avatar
Photo and Image Files
 
 
 
Audio and Video Files
 
 
 
Other File Types
 
 
 
Sort by:   newest | oldest | most voted
ניר
Guest
ריי קורצווייל אוהב לספר בהרצאות שלו על פרויקט פענוח הגנום האנושי, לקח 7 שנים כדי לפענח 1% מהגנום האנושי וכולם היו מאוכזבים כי אם 1% פוענח תוך 7 שנים אז 100% יפוענחו תוך 700 שנה, או לפחות עשורים רבים, ריי לעומתם שמח מאוד והכריז שאנחנו כבר בחצי הדרך והפענוח עוד מעט יושלם. ריי צדק. האכזבה נבעה מכך שבני אדם חושבים בצורה לינארית, קשה לנו לתפוס התקדמות אקספוננציאלית אבל ריי שם לב שקצב ההתקדמות של הפענוח, כמו קצב ההתקדמות של כל טכנולוגיית מידע, הוא אקספוננציאלי, כלומר מ1% אפשר להגיע ל100% תוך 7 הכפלות ב2. לכן כשהמכונה תושלם ואחוז אחד מהמוח האנושי… Read more »
מיירון
Guest

מי אמר שמחשבים כאלו הם דבר טוב ?
אם אין למחשבים כאלו חסרונות או סכנות ?

אורן
Guest

מסכים לגמרי עם ניר, ריי קורצוויל טוען שמשום שהטכנולוגיות הממוחשבות מתפתחות בקצב מעריכי (אקספוננציאלי) ברגע שמגיעים ל 1% זה כבר כמעט הסוף, נותרו רק עוד 7 הכפלות עד הגעה ל 100% (2, 4, 8, 16, 32, 64, 100%) , אכן המוח האנושי בנוי לראייה ליניארית וקשה לו לצפות התפתחויות טכנולוגיות כל כך מהירות כמו שאנו חווים, והקצב רק הולך ונהיה מהיר יותר מיום ליום..

הנה הרצאה מאד מעניינת על חקר המוח (בעברית)

אורן
Guest

הרצאה יותר מעודכנת:

wpDiscuz

תגיות לכתבה: